מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין כאבים בשורש כף יד לאחר תאונה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

התביעה קמא הוגשה ביום 11.7.2019 מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות שמספרה 73914063218 (להלן: "הפוליסה") בגין ארוע מיום 3.3.2018 שארע בביתה של המערערת עת ניסתה להוציא גוש בשר מהמקרר ונחבלה ביד ימין (להלן: "הארוע").
מדובר בתביעה כספית לתשלום פיצוי בגין הפרת תנאי פוליסה בשל הטענה כי למערערת נגרם אי כושר כתוצאה מהארוע המהוה מקרה ביטוח.
דיון: מדובר במצב לאחר חבלה / מתיחה של כף יד ימין הדומינאנטית, ע"פ תאור הממצאים במסמכים הרפואיים, נראה כי היה מדובר בדלקת חריפה, אשר הגיבה לטפול השמרני, אבל עקב גילה של הנ"ל היה צורך בזמן סביר של כימעט 3 חודשים.
בנוסף לאישור הרפואי צרפה המערערת תעודה רפואית של פרופ' שלום שטהל, מומחה לכירורגיה אורתופדית מיום 31.7.2018 (להלן: "פרופ' שטהל") ולפיו המערערת התלוננה על כאבים בשורש כף היד כאשר צוין כי בצלום הודגמו שינויים נווניים ובדיקת US פוענחה תקינה.
...
טענות אלה דינן להידחות ולו מן הטעם כי הן נשמעו לראשונה במסגרת הערעור, וכידוע בית משפט לא יאפשר העלאת טענות חדשות בשלב הערעור, אם אלה לא עלו ולא נדונו בערכאה הדיונית.
ענייננו אינו נכנס תחת אותם המקרים החריגים ומשכך גם טענת המערערת בעניין זה נדחית.
נוכח האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

מבוא לפני תביעה לפצוי התובע בגין ניזקי גוף, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).
כחודשיים לאחר התאונה (19.2.17), התלונן התובע על כאבים בשורש כף יד שמאל.
הפסדי פנסיה התובע מבקש לפצותו בסך של 22,000 ₪ בגין ראש נזק זה. מנגד, הנתבעים כלל מתייחסים בסיכומיהם לרכיב זה, ככל הנראה נוכח טענתם ולפיה התובע כלל אינו זכאי לפצוי בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד.
כאב וסבל על בסיס חישוב הנתונים הרלבאנטיים – גיל התובע, נכות רפואית בשיעור של 14.5% וללא ימי אישפוז, זכאי התובע לפצוי בסך של 18,361 ₪ בגין ראש נזק זה. יוער, כי לא לקחתי בחשבון את ימי האישפוז בגין הניתוח שעבר התובע בידו השמאלית לאחר התאונה, וזאת נוכח קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולפיה הניתוח האמור אינו קשור לתאונה.
...
יחד עם זאת, אין בידי לקבל את הטענה כי מגבלה זו משפיעה באופן כה משמעותי על תפקודו והשתכרותו של התובע כפי שנטען על ידו, בפרט נוכח מצבו הרפואי הקודם ולאור העובדה כי אף עובר לתאונה, התובע לא עבד באופן רציף עם הכנסה קבועה.
בנסיבות העניין, בהתחשב במכלול הנתונים האינדיבידואליים של התובע כפי שפורטו לעיל לרבות מהות הפגיעה עקב התאונה, גילו, עיסוקו ושיעור הכנסתו וכן מצבו הרפואי ללא קשר לתאונה, סבורני כי נכון וצודק יהיה לערוך את חישוב אובדן ההשתכרות לעתיד, על בסיס חישוב אריתמטי עד גיל הפרישה על פי חוק כדלקמן: 5,500 ₪ (בסיס שכר לעתיד) * 14.5% (נכות תפקודית) * 34.3864 (התובע שכיר, מקדם היוון ל-3 שנים) = 27,500 ₪ (מעוגל).
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה ומורה לנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, פיצוי בסך של 99,021 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 15,061 ₪ כולל מע"מ וכן החזר אגרה בסך של 703 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נסיבות התאונה בכתב תביעתו המקורי שהוגש כשנתיים לאחר התאונה (ביום 20.4.2015), נטען מפי התובע (בסעיף 4) כלהלן: "ביום 27.3.13 שהה התובע בחניון האוטובוסים של התחנה, מקום חשוך שאין בו תאורה מספקת. במהלך בדיקת תקינות אוטובוס שעמד לפני נסיעה ע"י התובע ניתקל התובע בברזל שבלט מהמדרכה...נפל, ניחבל קשות ושבר את ידו הימנית"[footnoteRef:3] [3: ) ניסוח דומה קיים גם בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 6.9.2015 (סעיף 6)] לכתב תביעתו צירף התובע תמונות של המפגע הנטען, מהן ניתן להתרשם כי מדובר בשטח שהוא בקצה שטח החניות של האוטובוסים.
ראשית: ביום התאונה (27.3.2013) פנה התובע לקבלת טפול רפואי ב-"טרם" ושם נרשם: "נפל היום בסביבות שעה 14:00 על כף יד ימין ומאז כאבים בשורש כף היד". יום למחרת (28.3.2013), לפי מיסמך קופת החולים נרשם: "לדבריו נפל בעבודה בכף יד ימין...". עוד באותו יום שלמחרת התאונה, על-גבי הטופס למתן טפול רפואי לנפגע עבודה - טופס שאושר בחתימת המעביד - נרשם מפיו של התובע בזוּ הלשון: "נגשתי לחניית האוטובוס לבדוק תקלה באוטובוס. החניון היה חשוך ונתקלתי בברזל ונפלתי ליד גלגלי האוטובוס". ביחס לאיבר שניפגע, נרשם באותו טופס: "שבר ביד ימין" (להלן: "אישור המעביד")[footnoteRef:4].
במימצאי בדיקת ההדמיה משנת 2016 נימצאו שינויים במפרק אצבע 5 וגם הסתיידויות באיזור "MPJ 2 ו-3". בסיכום חוות דעתו, מצא המומחה כי לתובע נגרמה חבלה בכף יד ימין הדומינאנטית, עם תלונות בגין כאב ומגבלה בשורש כף היד.
ביחס לעתיד: מצד אחד - נוכח הקשיים שעמדתי עליהם לעיל לעניין הזיקה בין הנכות הרפואית לבין העבודה כסדרן, זאת גם בשים לב לתשובת התובע לפיה הוא מסוגל לנהוג ולעבוד (שורה 8, עמוד 14); אך מצד שני - בהנתן הזיקה האפשרית של השפעת הנכות האורתופדית בכף היד על העבודה הספציפית כנהג (כפי שעמדתי על כך לעיל), בשים לב לגילו המבוגר של התובע (בן כ- 61 כיום) ואפשרויות התעסוקה המצומצמות הקיימות לפניו גם בהנתן מצבו הרפואי שקדם לתאונה, נפסק בזאת פיצוי בסך 20,000 ₪.
בהערות מטפל בסוף המסמך צוין שם: "ללא שינוי במצבו עדיין עם כאבים בתנועות כף היד לאחר טיפולים בפיזיותרפייה. מתגברים הכאבים מפסיק טיפולים לפי בקשת המטופל". התובע העיד בתצהירו (סעיף 11), כי מאז התאונה הוא סובל מכאבים ומתקשה בתיפקוד היומיומי.
...
מדובר למעשה במסקנה אשר בנסיבות העניין, מרחיבה מעבר לסביר את משמעות פעולת הירידה מהרכב.
אי-צירוף המעביד לעניין טענת הנתבעים לפיה יש לדחות את התביעה נגדם או להפחית מאשמם בשל אי-צירוף המעביד של התובע (חברת סופרבוס) משהתברר כי החניה בה חנה האוטובוס הייתה מיועדת למעביד והיה עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה לעובדיו - לא מצאתי מקום לקבל טענה זוּ שכן, עיתוי העלאתה ומהותה, מעוררים קושי רב. תחילה אעיר כי מעיון בכתבי בי-דין המרכזיים שהגישו הצדדים, ניתן להתרשם כי טענה זוּ הובילה התחנה, ואגד הצטרפה לה רק בכתב סיכומיה.
בכתב הגנה זה לא נטען כי יש לדחות את התביעה בגין אי-צירוף המעביד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף המוגשת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.
ממקום התאונה, פונתה התובעת למרכז הרפואי "פוריה", שם נבדקה ואובחנה כסובלת מרגישות במישוש באספקט חצוני מרפק שמאל, שיפשוף קל, תנועות שגורמות לכאבים, רגישות דיפוזית בשורשי שתי כפות הידיים.
בכלל זה, לוקח ביהמ"ש בחשבון את גילו של הנפגע, השכלתו, כישוריו, משלח ידו, עסוקו לפני התאונה ואחריה והאפשרויות שעומדות בפניו לנתב בעתיד את עסוקו במומו.
...
לאור כל האמור, אני מעריך את הפסד ההשתכרות של התובעת לעתיד (65% מחישוב אקטוארי לפי בסיס השכר שנקבע לעיל , ונכות תפקודית שאינה עולה על 10%) בסכום של 146,000 ₪ (מעוגל).
לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ובראי נסיבות תיק זה, אני סבור כי בכל הנוגע להפסד פנסיה לעתיד, יש לחשב את הפסד הפנסיה לפי 146,000 ש"ח כפול 12.5% שהם 18,250 ₪ .
באשר לעתיד, התובעת העידה שמצאה בסמוך לסיום לימודיה עבודה במקצועה שיש לו היבטים פיזיים כפי שאף התובעת טענה ולכן, לאור כל האמור, איני סבור שיש לפסוק לתובעת פיצוי בגין ראש נזק זה לעתיד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

החל מיום 1.7.2020 נכותו הצמיתה הכוללת של התובע בתחום האורתופדי בגין התאונה היא בשיעור 50.3%, בגין: קשיון נוח בשורש כף יד ימין (20%); מצב דמוי קשיון נוח חלקי באגודל ימין (5%); חיבור גרוע של הרצועה בעקבות שבר באמת יד שמאל (10%); הגבלה בתנועתיות שורש כף יד שמאל (5%); השפעה קלה עד בינונית על כושר הפעולה של ברך שמאל (15%); הגבלה ניכרת בתנועתיות קרסול שמאל (10%); צלקות (15%).
פרופ' סודרי תיאר בחוות דעתו חוליים אורתופדיים מהם סבל התובע לפני התאונה (כאבי גב, חבלה בכתף ויד ימין בתאונה, חבלה בכף רגל ימין וכאבים בגב ובצואר כתוצאה מתאונת דרכים נוספת), ואולם פרופ' סודרי לא סבר שלמצבו הרפואי הקודם השפעה על מצבו האורתופדי הנוכחי של התובע מעבר לאמור בחוות דעתו.
המחלוקות בין הצדדים בהליך במהלך ניהול ההליך בפניי הוברר כי המחלוקת היחידה בין הצדדים בתיק זה היא באשר לשעור הפצוי המגיע לתובע בגין נזקיו הנטענים עקב התאונה, וזו נעוצה במחלוקת העובדתית באשר למצבו הרפואי והתפקודי של התובע לאחר התאונה, אופן חישוב הפסדי שכר, אם נגרמו כאלה, וזכאותו של התובע לפצוי בגין הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג', התאמת דיור וכיוצא באלה.
אשר לפצוי בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד – צודקת ב"כ הנתבעת כי אין מקום להעתר לתביעת התובע לפצותו בסכום של 800,000 ₪ כאשר התובע לא מצרף קבלות על הוצאות שהוצאו בחמש השנים שכבר חלפו מאז התאונה, וכאשר בחוות הדעת הרפואיות אין אינדיקאציות המחייבות קבלת טפול תרופתי ברמה המצדיקה פסיקת סכום שכזה.
...
בשקלול כל האמור לעיל, וכן טיב הפגיעות, הצורך לטפל בתחום האורולוגי, קיומם של צלקות וכאבים, אני סבורה שהתובע כאדם לא מבוגר יזדקק במהלך חייו להוציא הוצאות רפואיות גם על טיפולים אלטרנטיביים, אשר חלקם אינם ממומנים על ידי קופת החולים, ובחלקם מימון הטיפולים באופן מוגבל.
אשר על כן אני אומדת הפיצוי הראוי בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד באופן גלובלי, שיכלול בתוכו גם פיצוי אפשרי בגין ניידות, שכאמור עניין זה לא הוכח, ואולם אולי בעתיד לכשיזדקן התובע תהיה לנכותו בתאונה השפעה גדולה יותר על ניידותו, וזאת בסך של 100,000 ₪ אשר לעזרת צד ג' בעתיד, גם כאן בהתחשב בטיב הפגיעה, בגיל התובע ובעובדה שלפגיעות התובע בתאונה תהיה השפעה גדולה יותר בעתיד, אני סבורה שלמרות שבעבר לא הוכיח התובע הוצאת הוצאות לעזרת צד ג', סביר שהוא יזדקק להוציא הוצאות מוגברות לקבלת עזרת צד ג' לו ולביתו בעתיד, לאור השפעת הפגיעה על יכולתו לבצע עבודות פיסיות.
סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את תביעת התובע בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים האמורים בפסק הדין, להם מצטרפים הפרשי הצמדה וריבית כאמור בפסק הדין, ומהם מנוכים תשלומים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בפסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו