לפיכך, התובעת תובעת מאת הנתבעות השבת עלות רכישת הדלתות בסך של 8,000 ₪ וגם יפצו אותה בסך של 6,000 ₪ עבור עוגמת נפש וטירחה שנגרמו לה "לאורך תקופה של כימעט חודשיים" (סעיף 2.26 לכתב התביעה).
נתבעת 2 "אמונה על ייצור" הדלתות בהתאם לנתונים שמעבירה לה נתבעת 1, ואילו האחרונה היא זו שאחראית על פעולת המכירה, המדידה, האספקה וההתקנה של הדלתות.
התובעת דחתה הצעה זו והיא עומדת על ביטול העסקה ועל השבת סכומה לידיה בצרוף הוצאות ופצוי בגין עוגמת נפש וטירחה.
יתר על כן, עדות נציג נתבעת 1 – מר ש' קבלי לפיה הבטיח לתקן את הליקויים, אולם התובעת סירבה נוכח רצונה להגיש תביעה מתקבלת על דעתי, נוכח העובדה, כי ממועד ביקורו בדירה (12.10.20) ועד להגשת תביעה זו חלפו 35 ימים בלבד ובתאריך 22.10.20 התובעת כתבה לנציגת נתבעת 2 כי "התביעה בדרך".
אין עורר, כי הנתבעות הפרו כלפי התובעת את חובתן לספק לה ולהתקין בדירתה חמש דלתות ללא ליקויים.
...
מסקנתי היא שזכות הקונה לממש את אחריות המוכר לממכר היא הדדית, באופן שלמוכר (בדומה לקונה) הזכות לתקן את הממכר על-פי כתב האחריות, ובלבד שהדבר יעשה כן בתוך זמן סביר וביעילות.
אשר על כן, תביעת התובעת לביטול ההסכם נדחית.
לכן, אני מורה, כי הנתבעות יעניקו אחריות למוצרים שסופקו והותקנו בדירת התובעת והן יתקנו את הליקויים כנדרש בהתאם לכתב האחריות שיוארך עד לתאריך 1.7.22.