מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין הפרת חוזה לאספקת מתקני שעשועים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה כספית לפצוי נזק שניגרם בשל הפרת חוזה לאספקת מיתקני שעשועים לארועי קיץ.
...
טענת הנתבעת כי הזמנה זו הומרה בהסכמת הצדדים בהזמנה מוגבלת שנסבה על אספקת מתקנים רק לאירוע הראשון, אחת דינה להידחות.
הנתבעת אינה רשאית להלין על התובעת שהתקשרה עם שפע בהתקשרות החלופית שבמסגרתה מנעה התובעת מעצמה את הנזק הכרוך בהשבתת המתקנים ששוריינו עבור הנתבעת לכל חמשת האירועים הנוספים; לעניין זה, אין נפקא מינה אם בסופו של דבר שימשו המתקנים, באמצעות שפע, לאותם אירועים עצמם שהפיקה הנתבעת עבור עיריית אשקלון.
סיכומם של דברים התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 19,915 ₪ שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (8.7.2014) עד יום פסק-הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשנת 2012 החל שפוץ מאסיבי בחזיתות המבנה של הקניון, הוקם מבנה שירותים נוסף, ופארק שעשועים, הכולל מדשאות עם מספר פינות ישיבה ומתקנים.
לרוע המזל לא היה בהסכם הפשרה כדי לספק "שקט תעשייתי" והתובעת העלתה שלל טענות ביחס לחוזה והסכם הניהול.
הנתבעת הגישה נגד התובעת תביעה לפיצויים בסך 2,641,189 ₪ בגין הפרה יסודית של החוזה (להלן: "התביעה בבית המשפט המחוזי", תא"ק 47595-07-18).
...
הטעיה ו/או תרמית ו/או חוסר תום לב אני דוחה את טענות התובעת ביחס להטעיה ו/או תרמית (סע' 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] סע' 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), אשר הועלו לראשונה בסיכומיה (סע' 7, 11, 13, 14, 15, 16, 20; ע"א 393/08 אורי שגיא נ' כפר ביאליק מיום 23.2.10 פורסם בנבו).
כעדותו: "תקופתי 12 שנה... יש כאלה ששרדו יש כאלה ששרדו פחות, יש כאלה שלא שרדו בכלל אבל זו תקופה של 12 שנה... כשיצאנו לדרך ב 2015 המתחם היה מלא חנויות הבאנו כמות בלתי מוגבלת של שוכרים חדשים שלא היו לפני כן, החלפנו חלק ועשינו התחדשות... כשמוזס עזבו היו עשרה אחוז מהשטחים ריקים. מדובר על ארבע חנויות שלא מצאנו להן שוכר" (שם, עמ' 51 ש' 18-32, עמ' 52 ש' 1-9, עמ' 56 שורות 25-26).
התוצאה היא שדין התביעה להידחות שכן, לא ניתן להיעתר לסעד ההצהרתי לפיו הנתבעת התרשלה בניהול תפקידה וביתר שאת, לא ניתן להחליף את הסכמת הצדדים על פי החוזה בחוות דעתו של בן שחר אשר מפחית 6% מהפדיון בשל הניהול הכושל.
סוף דבר אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בהוצאות לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"א 910/21 לפני: כבוד השופט מ' מזוז המערערת: אלו את ניצן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ 2. נ.ע. לבה בע"מ 3. שעשועים וספורט בע"מ 4. גיל תייר אספקת חול ואחזקת גנים בע"מ 5. מיתקני פסגות בע"מ 6. מוצרי פיברגלס עצמון בע"מ 7. גנית פארק בע"מ 8. מיתקני משחק בע"מ 9. איכות המשחק (ס.ק) בע"מ בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בעירעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' יעקובי) בה"פ 12792-11-20 מיום 1.2.2021 בשם המערערת: עו"ד יצחק לזר; עו"ד עומר רזין; עו"ד **** כהן בשם המשיבה 1: עו"ד יאיר עשהאל; עו"ד יובל אגמון; עו"ד נועם בניה בשם המשיבה 2: עו"ד בני שפר; עו"ד מיטל מלכיאל; עו"ד עתליה שטרית; עו"ד אלה אולמן בשם המשיבה 5: עו"ד צבי שטרסברג ][]החלטה
המערערת ומשיבות 9-2 הן תשע מתוך עשר חברות שנבחרו לשמש כספקי מסגרת מכוח מיכרז פומבי מס' 3/2019 שפירסמה משיבה 1, מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ, תאגיד ערוני בבעלות עריית ירושלים (להלן: מוריה) בחודש ינואר 2019, שעניינו היתקשרות לתיכנון-ביצוע, אספקה והתקנה של מיתקני משחקים, מיתקני כושר ומשטחי בטיחות בגינות ציבוריות בירושלים (להלן: מיכרז המסגרת).
תחילה נקבע כי המערערת מנועה ומושתקת מלהעלות את טענותיה, שכן היא עצמה משתתפת בהליכים מכרזיים נוספים שעורכת מוריה, המתנהלים באופן שבו התנהלו ההליכים במקרה דנן, והמערערת אף זכתה במספר לא מבוטל של הליכים כאלה - הן בטרם הגשת התובענה הן לאחריה, וכי דיי בכך כדי להוביל לדחיית התובענה.
בנוסף, טוענת נ.ע. לבה כי דין הבקשה להדחות על הסף גם מטעמי שהוי ומעשה עשוי, שכן ביום 21.10.2020 ניתן צו התחלת עבודות ובהתאם החלה לפעול באופן נמרץ למימוש זכייתה, כך שעצירת הפרויקט כעת תסב לה נזק כספי רב ותוביל להפרת הסכמים שכרתה מול קבלני משנה.
בנוסף, גם אם אניח לטובת המערערת כי ללא סעד זמני ייגרם לה נזק בדמות אובדן ההזדמנות לבצוע הפרויקט, הרי שככל שיתקבל ערעורה ניתן יהיה לרפא נזק זה באמצעות פיצוי כספי, ומכאן שמדובר בנזק הפיך (ראו למשל: עע"מ 1785/18 אולניק חברה להובלה, עבודות עפר וכבישים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (11.3.2018); עע"מ 8352/20 עינב החץ (1965) בע"מ נ' נת"ע - נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ (27.12.2020)).
...
בנוסף, טוענת נ.ע. לבה כי דין הבקשה להידחות על הסף גם מטעמי שיהוי ומעשה עשוי, שכן ביום 21.10.2020 ניתן צו התחלת עבודות ובהתאם החלה לפעול באופן נמרץ למימוש זכייתה, כך שעצירת הפרויקט כעת תסב לה נזק כספי רב ותוביל להפרת הסכמים שכרתה מול קבלני משנה.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע, מר עטאללה עות'מאן, תושב הרשות הפלסטינאית (להלן – התובע), כנגד חברת פטוריז הצללה ומיתקני משחקים בע"מ (להלן – הנתבעת), לתשלום בגין זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתו וסיומה.
במסגרת תביעתו עתר התובע לתשלומים שונים מכוח יחסי העבודה בין הצדדים: פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן - חוק הודעה לעובד); פצויי פיטורים ופצוי בגין פיטורים שלא כדין; תשלום בגין שעות נוספות; הפרישי הפרשות פנסיוניות; דמי חופשה; החזר נסיעות; דמי הבראה; דמי חגים; ודמי חלף הודעה מוקדמת.
אשר לתקופת ההעסקה של התובע - כאמור לעיל בפרק הרלוואנטי הדן בזכות התובע לפצוי בהתאם לחוק הודעה לעובד, התובע חתם על נוסח הסכם ביום 18.11.16 בלבד וכן קבענו כי אין ליתן תוקף להודעה לעובד משלא תורגמה לשפת התובע.
על פי ההלכה הפסוקה אין בידי בית הדין להעניק סעד זה על דרך האומדנה, כאשר התובע מיאן מלספק בידנו נתונים לכימות תביעתו לפיכך, אנו דוחים את תביעת התובע בגין רכיב זה. דמי הבראה לטענת התובע, בשים לב למיגבלות ההתיישנות, הוא זכאי לתשלום דמי הבראה החל מיום 1.10.14 ועד סיום עבודתו בפועל, לפי הפרוט הבא: 378 ₪ (תעריף יום הבראה) X 42 יום הבראה, בסך כולל של 15,876 ₪.
...
טענות אלו של הנתבעת לא נתמכו ולו בראשית ראייה ומובן כי במצב דברים זה אין בידינו לקבל את טענות הקיזוז שהובאו בפנינו אשר דומה כי נטענו בעלמא.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 2,500 ₪.

בהליך ע"ב (ע"ב) שהוגש בשנת 2008 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בין התובע לבין חברת דה לוי גידור ופיתוח שעשועים וספורט בע"מ (להלן: חברת דה לוי), נחתם הסכם עבודה ביום 15.3.87 (להלן: הסכם עבודה), הקובע בסעיף 14 כי לא יחולו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד וכי התובע יפעל כנציג עצמאי.
כמו כן, טוען התובע כי הנתבעת הפרה את חוזה העבודה עימו באופן יסודי והלינה את שכרו בכך שלא שילמה לו את מלוא העמלה לה היה זכאי בגין עיסקאות שביצע, ועל כן זכאי היה להתפטר בדין מפוטר.
סמכות חתימה על מסמכים וחוזי התקשרות-מסמך ת/15 שכותרתו "מכרז מש 5/2001 – נספח הזמנה", קובע, בין היתר, כי הנתבעת זכתה במכרז לאספקת מתקני משחק בגנים ציבוריים באיזור סמכותה של עיריית קריית אתא.
התובע לא השכיל להוכיח טענתו, כי הנתבעת ניהלה עימו מו"מ תוך ניסיון לשלול ממנו זכויות המגיעות לו. המו"מ בין הצדדים כשל מאחר וגובה העמלות שהוצע לתובע ע"י הנתבעת לא היה לשביעות רצונו כאמור לעיל, אך אין לראות בכך כחוסר תום לב. על כן התביעה לפיצוי בגין ניהול מו"מ שלא בתום לב – נדחית בזאת.
...
לאור קביעתנו לעיל, בדבר אי קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים מתייתר הצורך בהמשך הדיון בשאר טענותיו המשפטיות של התובע ביחס לתביעותיו הכספיות מהנתבעת בגין פיצוי בגין פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, הוצאות נסיעה, פיצויי פיטורים והפרשות לקרן פנסיה, הן נדחות בזאת.
אשר על כן, דין התביעה – להידחות בזאת.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ + מע"מ תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו