מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין הפרת הסכם לאספקת דקות שיחות

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפצוי בסכום כולל של 10,590 ש"ח בגין הפרת חוזה צרכני, עוגמת נפש כתוצאה משירות פוגעני ורשלני, ונזקים נוספים.
זאת, יש להזכיר, כאשר סניף אניפט בקריית גת ממוקם מספר דקות הליכה מבית המשפט.
עוד הבהירה: "אם מלכתחילה הם היו אומרים לי 'מצטערים, אין לנו, אנחנו נזכה אותך בסכום', הייתי אומרת תודה רבה. מה שקרה בפועל זה שהכלב נשאר בלי אוכל אחרי עשרות טלפונים. כל פעם אמרו לי 'השליח בדרך' ... לא רק שהפרתם חוזה, התעלמתם מהשיחות, גם מסלקים אותי מהחנות. ... מעולם לא חוויתי יחס כזה משפיל ולא הגון. אין לי מילים לתאר איך יצאתי משם". מאחר שכאמור אניפט לא הביאה להעיד אף אחד מעובדיה שעמם שוחחה התובעת, ושבשמות כמה מהם נקבה במפורש בכתב התביעה; ומאחר שמי שכן התייצב מטעם אניפט - בעל החברה - אינו בעל ידיעה אישית על ההתרחשויות, ולמעשה הוא הסתמך בעיקר על כך שעובדיו לא ערכו תעוד לדברים (עניין שבודאי אין לזקוף לחובת התובעת); מה גם שהתרשמתי לחיוב מעדות התובעת כשלעצמה, שהייתה מעוררת אמון (כפי שאף תיעדתי ברישומיי); אני קובע כי לא עלה בידי אניפט לסתור את טענות התובעת שנסקרו לעיל, וכי יש לקבל טענות אלו כמשקפות את המצב העובדתי לאשורו.
אולם במישור הספציפי, בעיניינה של התביעה דנן, אני נאלץ לקבוע כי החוזה בין אניפט לבין התובעת הופר באופן משמעותי, מעבר לאי-אספקת השק ה-11, וזאת במובן של קיומו בצורה בלתי הוגנת (לפחות לגבי שק מס' 10), תוך מתן שירות שאינו בדרך מקובלת ובתום לב. המשמעות הכספית של הפרה זו תדון מיד.
...
בשני המקרים אני סבור שהתובעת לא זכאית להחזר עלותו של שק זה, משום שהוא סופק לה בסופו של דבר בהסכמתה, והיא פתחה אותו ועשתה בו שימוש.
בעניין זה קובע סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, שכותרתו "פיצויים בעד נזק שאינו של ממון": "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". אני סבור כאמור שעוגמת הנפש שנגרמה לתובעת בשל התנהלות נציגי אניפט, כפי שתוארה לעיל, היא משמעותית.
לסיכום: התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית בסך 40,324 ₪, פיצוי בגין נזק שניגרם לה עקב מתן שירות רשלני על ידה.
במועד כלשהו בסוף שנת 2020 נכרת בין הצדדים הסכם היתקשרות לפיו התחייבה הנתבעת לספק לתובעת שירת משיבון טלפוני לאגף הקונסולרי של התובעת בתמורה לתשלום חודשי קבוע.
התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את הסכם ההיתקשרות, הפרה חיוביה לפי דיני הגנת הצרכן, התרשלה במתן השרות שנרכש ממנה והטעתה את התובעת במהלך המו"מ לקראת כריתתו של הסכם ההיתקשרות כך שכל אלה מקנים לה זכות לפצוי.
דיון והכרעה: עולה מטענות הצדדים כי הפלוגתא נחה בתחום דיני החוזים האם הטעיתה הנתבעת את התובעת ולא גילתה לה פרט מהותי מתנאי הסכם ההיתקשרות והאם חבה הנתבעת לתובעת פיצוי בגין הטעה זו. התשתית העובדתית כפי שהתבררה לאחר שמיעת העדים היא כדלקמן: התובעת, אשר באותה עת השתמשה בקוו טלפון קוי אחד של בזק לפניות הציבור אליה, נזקקה לשירות משיבון על מנת לטפל בעשרות הפניות הטלפוניות שהופנו אליה.
כאשר אומר נציג הנתבעת: "אמרתי לו אתה תעשה עקוב אחריי מהמספר שלנו בגלל שאתה צריך להשאר עם המספר שלך והשיחה תחויב לפי ההסכם שלך עם קו בזק (עמ' 57 בפרוטוקול שורות 30-32)...הם העדיפו להשתמש בשירות הזה כי לא היו להם עוד אופציה והם ידעו, ואמרתי לו זה לפי ההסכם שלך מול חברת בזק. יש חבילת דקות, אני לא יודע מה החבילה שלך, אסור לי להתערב בזה אבל כן אתה תהיה מחויב בהפרש הזה כי המערכת תעשה חיוב. כן אמרתי את זה." (עמ' 58 בפרוטוקול שורות 10-13).
...
תוספת חיובים אלה אינה ברורה ואינה מצויה כלל בנספח להסכם ההתקשרות הדן בחיובים בהם עלולה התובעת להיות מחויבת בהם ולא שוכנעתי כי מי מנציגי הנתבעת הבהיר זאת לתובעת כאשר זו ביקשה להותיר את מספר הטלפון הקווי הישן כאמצעי ההתקשרות עם השגרירות.
עולה מכל האמור לעיל, כי דין התביעה להידחות מכל הסיבות הנ"ל במצטבר.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בה טענה כי ככל שייקבע כי היו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים, יש לחייב את התובע בהשבת כספים ששולמו לו ביתר, בתשלום הודעה מוקדמת, ופיצויים בשל הפרת חוזה והפרת חובת תום הלב, האמון וההגינות.
כמו כן, ההתקשרויות הטלפוניות שביצע התובע לא עלו על 7 דקות בממוצע לשיחה (עמ' 16, ש' 19-22 לפרוטוקול המתומלל) כאשר מספר ההתקשרויות עמד על עשרות בחודש.
כך המבחן לקביעת קיומם של יחסי עובד ומעסיק הוא "המבחן המעורב", המורכב משילוב של מבחנים שהמרכזי שבהם הוא מבחן ההישתלבות, על שני פניו: הפן החיובי והפן השלילי: "הפן החיובי של מבחן ההישתלבות בוחן האם ישנו מיפעל יצרני להספקת שירותים או לבצוע עבודה אחרת שניתן להישתלב בו, האם הפעולה המבוצעת הנה פעולה נחוצה לפעילות הרגילה של אותו מיפעל, והאם מבצע העבודה מהוה חלק מהמערך האירגוני של המפעל ולא גורם חצוני לו.
...
מכל המקובץ – אנו קובעים כי התובע סיפק שירותי מכירה ושיווק לנתבעת כפרילנסר, באמצעות העסק הפרטי שלו, וכי לא היו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים.
משכך, ומשרכיבי התביעה כולם מבוססים על קיומם של יחסי עובד מעסיק – אנו דוחים את התביעה.
הוצאות ההליך: אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבעת הוצאות ההליך בסך 7,500 ₪ (זאת בהתחשב שגם התביעה שכנגד נדחתה).

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פתח דבר לפניי תביעה קטנה על סך של 33,000 ₪ שעיקרה פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובעים עקב הזמנת וילת נופש בקפריסין דרך פלאטפורמת ההזמנות של הנתבעת (להלן: "בוקינג"), כאשר במועד ההגעה התברר כי הווילה כלל אינה קיימת.
כך למשל, בוקינג טענה לאי תחולת הדין הישראלי על המקרה; לכך שבוקינג אינה נושאת באחריות בגין אי-כיבוד הזמנה על ידי מקום האירוח וכי לא מוטלת עליה החובה לספק מקום אירוח חלופי; להיעדר יריבות; לכך שבית המשפט נעדר סמכות לידון בתביעה שכן לא בוצעה המצאה כדין לנתבעת; לכך שבית המשפט הישראלי איננו הפורום הנאות לידון בתביעה ועוד ועוד.
האפשרות לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני מעוגנת בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)").
זאת בנגוד לטענת נציגת בוקינג שטענה בדיון כי "בוקינג מצאה אלטרנאטיבה תוך מספר דקות" (עמ' 2, שורה 29) כשמיד לאחר מכן המשיכה ואמרה: "היו הרבה התכתבויות באימייל והרבה שיחות טלפון כלומר ניסינו הכל כדי למצוא חלופה" (עמ' 2, שורות 29-30).
...
בענייננו, לאחר ששמעתי את עדות התובעת ועיינתי בנספחים שצורפו לכתב התביעה, שוכנעתי כי עוצמת הפגיעה בתובעים היא משמעותית.
בנוגע לחובת הקטנת הנזק, אני סבור כי התובעים עשו כל שביכולתם על מנת למצוא מקום אירוח חלופי ראוי שיענה על דרישותיהם בהקדם האפשרי, וכי היה להם אינטרס ברור לעשות בין היתר, נוכח היותם עם ילדים קטנים, מזון רב ובהינתן ערב החג הממשמש ובא.
לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, לנסיבות המקרה, לפסיקה בנושא גובה הפיצוי המקובל במקרים מעין אלו (ראו למשל, ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 27499-08-23 חאיק נ' Booking.Com B.V. חברה מאוגדת בהולנד (נבו 21.01.2024); ת"ק (תביעות קטנות בי"ש) 18688-04-13 דותן נ' אטיאס (נבו 26.12.2013); ת"ק (שלום בת ים) 25707-09-22 בסה נ' איסתא ישראל בע"מ (נבו 03.07.2023)) ומשעסקינן ב"עסקת הנאה" שלגביה נקבע כי בנסיבות מסוימות, מרכיב הנזק הלא ממוני עשוי לעלות על שיעור הנזק הממוני ואף לעלות על סכום העסקה (עניין כספי, פס' 27) ותוך שלקחתי בחשבון, בין היתר ובנוסף לכל האמור לעיל, את השיקולים הבאים: (1) התנהלותה של בוקינג טרם מועד החופשה עת התרשלה בבדיקת מקום האירוח שהוזמן ולא בדקה את החששות שהעלתה התובעת; (2) התנהלות בוקינג שלא נתנה לתובעים מענה הולם בזמן אמת לאחר שהתברר שהוילה אינה קיימת; (3) התנהלות בוקינג שלא נטלה אחריות (מלבד זיכוי התובעים על סכום העסקה) ואילצה את התובעים להגיש תביעה ולנהל הליך משפטי כאשר רק בתום ההליך הסכימה בוקינג ליטול אחריות; (4), את מספר הנפשות והעובדה שמדובר בשתי משפחות גרעיניות, אני מוצא לנכון לקבל את התביעה בחלקה ולקבוע כי בוקינג תשלם לתובעים סך של 15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש (מחצית לכל משפחה).

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

הנתבעת טענה כי התקנת המשקופים העיוורים הייתה תקנית, וכי התכתבות עם אשת התובע מיום ההתקנה, 8.12.23, מלמדת כי נכתב בה על ההתקנה - "יצא אחלה". עוד צוין כי התובע ביקש לבטל את העסקה, ביום בו הלין התובע על ההתקנה, חצי שעה לאחר השיחה בה נדונה הטענה, וכי עשרים דקות לאחר הודעת הביטול הודיע לחברת האשראי כי לא קיבל כל תמורה – הודעה שאינה אמת על פי הנטען.
משכך, נתבעים 16,380 ₪ בגין הרווחים הצפויים של הנתבעת ככל שההסכם היה מיתקיים כפי שנחתם, 1,755 ₪ בגין חוות דעת מקצועית שהוכנה לשלילת טענות התובע, פיצוי בגין פגיעה בשמה הטוב של הנתבעת, בסך 10000 ש"ח, הוצאות בגין ביזבוז זמן לשם התייעצויות, הפסד ימי עבודה, הכנת כתב תביעה וכתב הגנה ועוד, בסך 8,000 ₪, ופצוי בסך 15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש בשל הפרת ההסכם ונזקים עקיפים שאינם ניתנים להערכה.
בנסיבות שתוארו לעיל, משזמן קצר קודם להודעת הביטול הודיע מנהל הנתבעת כי יגיע לראות את ההתקנה הפגומה הנטענת, ומשלא הוכח בפניי כי ההתקנה אכן היתה פגומה, ובשים לב לשלילת הטענה בדבר הפרת המועדים שהוסכמו בין הצדדים, אין לי אלא לקבוע כי לא נעשתה הפרה יסודית של ההסכם, וכי לא ניתנה לנתבעת ארכה מספקת לתיקון תוצאת ההפרה, ככל שהייתה הפרה.
...
בנסיבות אלו, ובשים לב לנטל הראיה, לסכום הכולל של ההסכם, בסך כ-87,000 ₪, לסכום המצוי במחלוקת ולהערכת רכיב זה בהסכם הכתוב, אני קובעת כי בוצעה עבודה בערך של כ-10,000 ₪.
בנסיבות אלו, נדחית התביעה שכנגד.
נוכח מכלול הנסיבות, לא יעשה צו להוצאות בגין תביעה זו. הנתבעת תשלם לתובע את הסכום שנפסק בתוך 30 ימים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו