מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין הפרש ערך רכב לאחר תאונה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אלא שהמחלוקת בתיק זה איננה עוסקת רק בשאלת הפצוי בשל ירידת ערך לאחר תאונה ואיננה עוסקת רק בשאלת הפרישי פיצוי בשל ירידת ערך מקרה בו המבוטח מציג חוות דעת נגדית מטעמו הסותרת חוות דעת שמאית מטעם חברת הביטוח והוא מערער על שעור ירידת הערך שנקבע לו בידי חברת הביטוח - בשתי שאלות אלה קיימת פסיקה עניפה, ראו למשל: תאמ (ת"א) 53490-08-15 ‏אורית חליאואה נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם בנבו), תק (י-ם) 3696/03‏ ‏אמיגה ישעיהו נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו), תא (ת"א) 10310-11-11 גלאור נ' מוסך הקניון בע"מ (פורסם בנבו).
השאלה העומדת לפתחנו, בנוסף על שתי השאלות לעיל, מיתמקדת במקרה המיוחד בו דרישת הפצוי על הפרישי ירידת ערך בתאונה ראשונה, ובעניינינו גם בתאונה השנייה, נעשית לאחר שהרכב עבר מספר תאונות נוספות והגיע למצב של אובדן גמור ואף פוצה בידי חברות הביטוח בשל ירידות הערך בגין התאונות השונות וכאשר ברי וידוע כי לא תתקיים עוד מכירה של הרכב בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון.
בשים לב לכך כי בתיק זה התנהלו כשבעה דיונים מתוכם ארבעה דיוני הוכחות, נחקרו עדים ומומחים, בשים לב לכך כי טרם שמיעת הראיות לובנו השאלות המשפטיות העיקריות השנויות במחלוקת לרבות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בשים לב לכך כי התובע לא גילה בכתב תביעתו אודות שלוש תאונות המאוחרות לתאונות נשוא תביעה זו ואף אודות הליך נוסף אשר היתנהל בגין תאונות רכב זה, בשים לכך כי התובע לא גילה עד כה את התמונה העובדתית המלאה בגין כל חמש התאונות לרבות כל חוות הדעת השמאיות ולרבות כל הפצוי בגין ירידות הערך אשר קיבל בגין כל חמש התאונות, בשים לב לכך כי הנתבעת נחשפה לסיכון בתביעה על סך של כ- 200,000 ₪ – אני מוצאת לחייב את התובע בגין ניהול ההליך: התובע יישא בשכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן בהוצאות המשפט כפי ששולמו בפועל בגין חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וכן בתשלום שכר העדים כפי שנפסק.
...
יתרה מכך, המומחה חזר ואמר כי הוא אינו יכול לספק ערכי ירידת ערך מוחלטים באשר לרכב נשוא התביעה מקום בו לא היה בידו לבחון את הנזקים בפועל אלא רק לספק את ערכי ירידת הערך המקסימליים אולם אין בכך בכדי לשנות מהמסקנה המשפטית ומהתוצאה הסופית.
ולפיכך לא ניתן לתבוע ירידות ערך נוספות אשר אינן כלולות בה, כדוגמת ירידות הערך נשוא תביעה זו. אני מקבלת במלואה את חוות דעת מומחה בית המשפט לפיה משום שהרכב הושבת והשבתתו אושרה ע"י מומחה בית המשפט ובעקבות כך התובע זכה בתביעתו על מלוא ערך הרכב עפ"י קביעת מומחה בית המשפט (בתביעת שירביט), ומאחר ובחוות דעת בעניין ההשבתה ניתן ללמוד כי נלקחו בחשבון נזקי הרכב הקודמים כמו גם ירידות הערך אשר נערכו על ידי השמאים שבדקו את הרכב, הרי התובע קיבל פיצוי על מלוא ערך הרכב.
איני קובעת שכך אכן קרה, אולם משאין לפנינו את מלוא התמונה נכון להזכיר גם אפשרות תאורטית זו. סיכום ומסקנות: התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מחוות הדעת עולה כי יש לנכות, לעבר ולעתיד, מכל פיצוי אשר ייפסק לטובת התובע בתובענה זו, סכום מיצטבר של 5,972,971 ש"ח, המורכב מקיצבת נכות מעבודה בסך 3,243,627 ש"ח, מקיצבה מיוחדת בסך 1,379,461 ש"ח וקיצבת ניידות בסך 1,349,883 ש"ח. עם זאת וייאמר מיד, הנתבעת טעה בסיכומיה לנכוי בסך של 4,598,571 ש"ח. בועז מוגילבקין, שמאי ובוחן רכב מוסמך, ערך חוות-דעת בעיניין עלויות ניידות ואחזקת רכב בעיניינו של התובע.
בסמוך לאחר מתן ההחלטה, עתר התובע בבקשה נוספת, חילופית, לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעד הצהרתי שבגדרו ייקבע כי "הנתבעת חייבת לשלם לתובע פיצוי בגין הפסד הגימלאות שיופחתו, ככל שיופחתו, בעקבות התאונה נשוא כתב-התביעה". לטענתו, הגם שלא ניתן לצפות מתי ואם בכלל יפחתו הגימלאות, זכאי לקבל נוסף על הפצוי מהנתבעת בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה, פיצוי בגין נזק עקיף, בשל האפשרות להפחתה בשיעור הגימלאות, בהיות קביעה אפשרית זו כפועל יוצא מנכותו מהתאונה.
לטענת התובע ועל יסוד קביעות המומחית, עתר התובע בסיכומיו לפצוי בגין הפרש ערך דירתו ערב התאונה לבין רכישתו של בית קרקע בגודל זהה, ועל פי חוות-דעת שמאית מטעמו, בסך של 1.3 מיליון ש"ח. הנתבעת טענה לפצוי בגין התאמת דירתו בלבד ובסך של 100,000 ש"ח ומתוך הסברה כי בשל מחלת היסוד היה התובע נזקק גם אלולא התאונה להתנייד בכסא גלגלים ממונע.
...
בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי מצבו הרפואי של התובע מקים את זכותו לפיצוי בגין הוצאות מיזוג אוויר עודפות.
אשר על כן, שוכנעתי, להעמיד לרעייתו פיצוי עבור הטבת נזקיו של התובע בעבר שיש בהם לגלם את הפסדי השתכרותה באותה תקופה, בהתבסס על תלושי השכר כפי שהוצגו לפניי.
משכך, בשקלול הדברים, יש לפסוק לרעיית התובע פיצוי בגין אובדן הכנסתה בתקופה זו במיטיבת נזקו של התובע, ולפי תלושי השכר שהוצגו לפניי, בגין ההפרש בין השתכרותה עובר לתאונה ולאחריה, בסך של 1,186 ש"ח לחודש, לתקופה של 78 חודשים, ובסך הכל- 92,508 ש"ח ובתוספת 20% בגין זכויות סוציאליות בסך של 15,420 ש"ח- וביחד 111,009 ש"ח ובתוספת ריבית אמצע תקופה, בסך סופי של 116,672 ש"ח. במכלול האמור, הנני לפסוק לרעיית התובע פיצוי כמיטיבת נזקו בגין הפסדי שכר שנגרמו לה בשל הצורך לסייע לתובע במומו עקב התאונה, בסך של 157,952 ש"ח. סיכום לסיכום נזקיו של התובע, כדלקמן: הפסד השתכרות לעבר- 941,779 ש"ח. הפסד השתכרות לעתיד- 1,468,851 ש"ח. הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים- 511,606 ש"ח. הוצאות רפואיות- 70,000 ש"ח. עזרת הזולת לעתיד- 1,732,363 ש"ח. עזרת הזולת לעבר- 491,263 ש"ח. התאמת דיור- 550,000 ש"ח. הוצאות ניידות לעתיד- 457,377 ש"ח. הוצאות ניידות לעבר- 200,000 ש"ח. פיצוי בשנים האבודות- 272,061 ש"ח. הוצאות מוגברות של כביסה וייבוש- 30,000 ש"ח. הוצאות נופש מוגברות- 100,000 ש"ח. כאב וסבל- 185,925 ש"ח. סך-הכל: 7,011,225 ש"ח. מסכום זה יש לנכות את התשלומים התכופים ששולמו לתובע במרוצת ההליך המשפטי ובסך כולל של 190,000 ש"ח וכן את גמלאות המוסד לביטוח לאומי, אשר על פי חוות הדעת האקטוארית מטעם הנתבעת, בסיכומיה, שלא נסתרה, מגיע כדי סך של 4,598,571 ש"ח. אשר על כן, הנני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצויים, בגין נזקיו עקב התאונה, כפי שפורט לעיל, בסכום של 2,222,654 ש"ח. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לרעייתו, התובעת 2, פיצויים כמי שהטיבה את נזקו, בסכום של 157,952 ש"ח. סכום פסק הדין יישא ריבית והפרשי הצמדה, כחוק - ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום בית שאן נפסק כדקלמן:

עילת התביעה של התובע התגבשה במועד ארוע התאונה, ובמועד זה היה זכאי לקבל את הפצוי בגין תיקון הרכב, ללא קשר מה נעשה עם הרכב לאחר מכן.
בעיניין זה, יאים הדברים שנפסקו בע"א 36576-04-19 דלעיל : "על כן, לשאלה מה נעשה עם הנכס במועד מאוחר יותר אין כל רלבאנטיות ואין בה כדי להשליך בצורה כזו או אחרת על זכותו של הניזוק לקבל פיצוי בגין נזקיו. קביעות אלה עולות בקנה אחד עם הפסיקה שהובא לעיל המכירה בזכותו של דייר לתבוע פיצוי בגין ליקויים שהתגלו בדירה שהוא רכש, גם במקרים שבהם הוא מכר את הדירה, מבלי שתיקן את הליקויים ומבלי שהוכיח את סכום המכירה ואת שווי השוק של הדירה...כאמור, זכות הבחירה של הניזוק לבחור בשיטת חישוב אחת על פני שיטת חישוב אחרת כפופה לחובת תום הלב. בעניינינו, המשיבות לא טענו ואף לא הוכיחו, כי בחירתו של המערער בפצוי לפי שיטת עלות התיקונים נגועה בחוסר תום לב. הן אף לא הגישו חוות דעת לעניין סכום הפצוי לפי שיטת הפרש השווי ולא הראו כי קיים פער כלשהוא בין שתי שיטות החישוב. המשיבות השליכו את כל יהבן על הטענה כי המערער מכר את קטנוע הטי-מקס וקיבל פיצוי בגין רכב הקימקו בגין תאונה שארעה במועד מאוחר יותר. כפי שהובא לעיל, לאירועים אלה אין כל רלבאנטיות באשר להערכת הנזק שניגרם למערער ועל כן, אין בטענות אלה כדי להביא לדחיית התביעה". בנוגע לירידת הערך, ובהקש לנפסק דלעיל, עילת התביעה בגין ירידת הערך התגבשה גם היא במועד התאונה, ואין כל נפקות לעצם המכירה.
...
מסקנה הזוכה לחיזוק אף מעדות השמאי : "ש. יש שתי אסכולות בדרכי פיצוי של ניזוק, אסכולה אחת היא שווי הרכב בקיזוז השרידים. אסכולה שניה נזק מוחשי שנגרם לרכב. מהו הפיצוי על פי אסכולה אחת ומה הפיצוי על פי אסכולה שניה?
בסיכומו של דבר ובשקלול כל האמור לעיל, אני פוסקת כי לא עלה בידי הנתבעים להשמיט את הקרקע מתחת לחוות דעת התובע, ואני קובעת כי עלה בידי התובע להוכיח את נזקיו הנטענים בכתב התביעה, וכי מגיע לו פיצוי בהתאם לחוות הדעת וכנתבע בכתב התביעה, בגין הנזק הישיר, ירידת ערך ושכ"ט שמאי.
בסיכומו של דבר אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 40,225 ₪, בצירוף אגרות משפט, הוצאות השמאי ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

א - הצדדים, התביעה וההליך בפניי תביעה לפצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו (רכב מסוג מרצדס, מ.ר 915-17-201, להלן: "רכב התובע"), בגין תאונה שארעה ביום 11.6.2020, בכביש 6533, בין גבעת נילי לרגבים (להלן: "התאונה").
בתביעתו עותר התובע לחיוב הנתבעים בסכומים שנוכו (הישתתפות עצמית, כינון, הפרש שכר טירחת שמאי, הישתתפות עצמית בירידת ערך) – סך הכל 11,452 ₪.
כן הוגשו תמונות המציגות את מצב הרכבים לאחר ארוע התאונה, מקום התאונה והמיסעה (נ/1, נ/2, נ/3, ת/1) עוד הוגש דוח חקירה מיום 17.2.2021 שערך מר צחי עזר (ת/2).
ה – בקשה לפיצול סעדים במהלך הדיון ביקש ב"כ התובע כי ינתן לתובע היתר לפיצול סעדיו כך שיוכל לתבוע בעתיד פיצוי בגין העדר הנחות.
...
בנסיבות אלה אני קובעת כי עצם ביצוע פניית הפרסה לא בוצע תוך סטייה מהוראות תקנות התעבורה.
איני מקבלת את טענת התובע כי רכב הנתבע לא היה בשדה הראיה שלו.
לאחר ששקלתי את הדברים, אני קובעת כי התובע נושא ב-30% מהאחריות לאירוע התאונה והנתבע נושא ב-70% מהאחריות לאירוע התאונה.
ו – סופו של דבר אשר על כן ישלמו הנתבעים, על-ידי הנתבעת, לתובע, את הסכומים הבאים: א. דמי נזק – 8,016 ₪; ב. הוצאות התובע – אגרת בית משפט בסך 760 ₪; ג. שכר טרחת עו"ד – 2,000 ₪.
התובע ישלם לאלתר את המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במצב דברים זה אני דוחה את התביעה לקבלת פיצוי בגין רכיב זה. ירידת ערך – התובעת טוענת כי בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר תקונם יגרור ירידת ערך מסחרית לרכבה.
ולבסוף אציין כי ההגיון הבריא והשכל הישר מלמדים אותנו כי בדיקה לרכב לאחר תאונה נערכת ככלל בסמוך לאחר האירוע, ובמיוחד נכונים הדברים שעה שהאלטרנטיבה האחרת שמיעה הנתבעת היא המתנה של שנה ויום בדיוק ממועד האירוע לשם עריכת בדיקה לרכב, שהוי שהוא אינו סביר.
לסיכום אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 50,891 ₪ (28,125 ₪ שיעור הנזק בעין, 16,474 ₪ שיעור ירידת הערך, 5,292 ₪ שיעור הפרישי ההצמדה והריבית, ו- 1,000 ₪ שיעור שכ"ט השמאי) בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 29.12.22, ועד ליום התשלום בפועל.
...
במצב דברים זה אני דוחה את התביעה לקבלת פיצוי בגין רכיב זה. ירידת ערך – התובעת טוענת כי בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר תיקונם יגרור ירידת ערך מסחרית לרכבה.
משאין חולק כי בוצע תיקון, ואין חולק לעניין מהותו של הנזק שנגרם ותוקן כאמור, דומה בעיניי כי יש בגילוי הדעת מטעם הנתבעת בנוגע לפוטנציאל ההנחה המקסימלית האפשרית (כנקוב בחווה"ד מטעמה) כדי להשתיק את הנתבעת מהעלאת טענות לעניין הוכחת שיעור הנזק הנכון ולענין האפשרות כי בוצע התיקון בעלות נמוכה המוסתרת מעיני ביהמ"ש. כפועל יוצא אני סבורה כי יש בנסיבות כאן כדי להצדיק סטיה מן ההלכה לפיה בהעדר קבלות המעידות על שיעור הנזק בעין יש לקבוע כי התובעת לא הרימה כלל את הנטל המוטל עליה להוכיח את שיעור נזקיה.
מכל אלו ולאור ההסכמות בנוגע למיצוע חוות הדעת, ובהתאמה לעניין שיעור עלות התיקון – אני קובעת כי שיעור נזקיה בעין של התובעת עומדים על סך של 28,125 ₪.
לסיכום אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 50,891 ₪ (28,125 ₪ שיעור הנזק בעין, 16,474 ₪ שיעור ירידת הערך, 5,292 ₪ שיעור הפרשי ההצמדה והריבית, ו- 1,000 ₪ שיעור שכ"ט השמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 29.12.22, ועד ליום התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו