מר זגורי ציין כי התובע הפסיק לעבוד אצלו בחודש אוקטובר 2017 לאחר שניפצע בתאונת דרכים במהלך העבודה (פרוטוקול מיום 20.12.22 עמ' 10).
מנגד הנתבעת טענה בסיכומיה, כי התובע עבר תאונה נוספת בעברו, ניהל תביעה וקיבל פיצוי בגין הפסדי הישתכרות לעבר ולעתיד.
הלכה פסוקה היא כי התאמת הפצוי לנפגע היא לעולם אינדיבידואלית ומונחית מטרה של עיקרון השבת המצב לקדמותו (ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ. פסקה 6 (11.1.2015)).
הפרשנות הנהוגה כיום של בית המשפט העליון לסעיף 16(א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, הנה כי אין מקום לפסיקת שכ"ט עו"ד נוסף בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי המנוכים מסך הפיצויים (ע"א 575/88 קריכלי נ' ביהם, פ"ד מג(3)602).
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובשים לב לנתונים המפורטים לעיל, שכר התובע ערב התאונה יעמוד על סך של 5,897 ₪ ולעתיד על סך של 7,650 ₪
הפסדי שכר בעבר
התאונה ארעה בחודש ינואר בשנת 2019.
מכאן, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת ב"כ התובע ברכיב זה.
ניכויים
לפי חוות דעת אקטוארית עדכנית מיום 1.1.23, תקבולי המל"ל עומדים על 306,006 ₪ (הוגש לתיק בית המשפט ביום 8.1.23)
תשלום תכוף בסכום של 20,000 ₪ (נספח 10 לראיות הנתבעת).
סיכום נזקי התובע
הפסד שכר לעבר
140,252
₪
הפסד שכר לעתיד והפסדי פנסיה
104,575
₪
עזרת הזולת
70,000
₪
הוצאות
20,000
₪
כאב וסבל
37,563
₪
סך נזקי התובע
372,390
₪
ניכויי מל"ל
תשלום תכוף
306,006
20,000
₪
₪
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 46,384 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף הוצאות משפט שהוציא התובע.