עניינו של פסק הדין שבפניי הנו בעתירת התובע לפצוי בגין ניזקי גוף ורכוש שנטען כי נגרמו לו בעקבות ארוע של היתפוצצות ושריפה שמקורם בדליפת גז.
רקע כללי ותמצית טענות הצדדים:
התובע, יליד 26.2.1985, התגורר בזמנים הרלוואנטיים לתביעה ביחידת דיור במושב "שאר ישוב" אותה שכר מאת הנתבעת 1.
כך, רשלנות המנוח באה לידי ביטוי בין היתר, בפעולות ובמחדלים הבאים: התקין כיריים משלו פגומים ודולפי גז; התקין על דעת עצמו חיבור כפול ואסור של הכיריים ותנור חימום בעת בעונה אחת; היה נוהג לנתק ולחבר בעצמו את צנור הגז מבלי ליידע איש על מעשיו אלה; לא דאג לבדיקה ואישור ההתקנים שעשה על-ידי חברת הגז או אחרים עובר לארוע חברת הגז; לא סגר את ברז הבטחון; לא הריח את הגז שדלף על אף שהיה עליו להריחו; הדליק אש או סיגריה בחלל אפוף גז ולא עשה את הנידרש למניעת הארוע והנזק.
כן, נטען כי הנזקים הנטענים נגרמו בשל רשלנותה של הנתבעת 1, אשר אפשרה את השמוש במספר מכשירים צורכי גז חרף קיומה של נקודת גז אחת וכן בכך שלא הזהירה את המנוח מפני הסכנות הכרוכות בשימוש לא בטוח במכשירי הגז על-אף שידעה כי בכל יחידות הדיור קיימת נקודת גז בודדת.
כן, צוין כי העידר אבזרי בטיחות בתנור המשולב יכל גם הוא להביא להתרחשות של הארוע, במקרה שכבתה הלהבה בתנור והמנוח לא שם לב לכך, יכולה להתרחש דליפת גז.
חוות דעתו של יעקב גל מיום 6/9/18; חוות דעת זו שנערכה למעלה משלוש שנים לאחר הארוע התבססה, בין היתר, על ביקורו של האחרון באתר יום לאחר הארוע (ושבעקבותיו כאמור ערך את המסמך שענה לשם "חוות דעת ראשונית"), דו"חות בדיקות תקופתיות שנערכו על ידי טכנאי גז מטעם הנתבעת 4 ושל הנתבע 6 וכן על חוות הדעת של שירותי הכבאות.
...
על רקע האמור, העריך מומחה התובע את נכותו הצמיתה בעקבות הפגיעה בשיעור 15% לפי תקנה 34(ב)(3) לתקנות המל"ל.
כן, טען התובע כי כתוצאה מהאש שאחזה גם ביחידת הדיור שלו, נפגעה תכולתה באופן משמעותי, הן מהשריפה והן כתוצאה מהחומרים והמים ששימשו את כיבוי האש.
סוף-דבר:
לאור כל האמור, דין התביעה כנגד הנתבע 3 להתקבל ולהידחות ביחס לנתבעים 1, 2, 4 ו-6.
הנני מחייבת את הנתבע 3 לשלם לתובע סך של 121,227 ₪ (לאחר ניכוי האשם התורם).
כן, ישלם הנתבע 3 לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע.
