טענת התובעים כי לא הוסברו להם זכויותיהם לא ברורה לי. נכון כי היה זמן שבו לא היה ברור מתי הטיסה תצא, האם בשעות הבוקר או תדחה למחרת, ואולם ניתנו אוכל ושתיה (הגם שלא כשר), וכן לאחר השעה 0400 שהיה ברור כי הטיסה לא תצא בשעה 0525, הופנו הנוסעים למלון עם הובלה וכן שירותי אוכל ושתיה.
אין בידי לקבל דרישת התובעים לפצוי בגין הכרטיס החלופי בחברת אלעל אותו רכשו התובעים במחיר של 10,068 ₪.
נכון שהנתבעת התרשלה באי השבת התמורה המגיעה לתובעים משך זמן ממושך, ואולם הנתבעת סברה בזמן אמת כי לא מגיעים פיצויים לתובעים, הביאה בפניהם זכויותיהם בהזמנה ,באתר, נתנה שירותי סיוע, מלון אוכל ושתייה (ללא כשרות), סיפקה טיסה חלופית יממה לאחר מועד הטיסה המקורית (שלא היתה נוחה לתובעים בין היתר לאור כשרות ורצונם לשוב לארץ לפני כניסת השבת).
כמו כן, אני מחייב הנתבעת בהוצאות הולמות לרבות בגין השבת התמורה באיחור לאחר הגשת התביעה ובגין מתן שירותי אוכל ושתיה בשדה התעופה שאינם כשרים בסך כולל של 1,500 ₪.
...
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ושמעתי את עדויות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה,וזאת מהנימוקים שלהלן;
זכות התובע לפיצוי
חוק שירותי תעופה מגדיר בסעיף 1, סעיף ההגדרות כי "טיסה שבוטלה" הינה טיסה אשר "המריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור שנקבע לפי סעיף 6(ח)".
במקרה דנן אין מחלוקת בין הצדדים כי הטיסה המריאה בעיכוב של למעלה מ–8 שעות, ומכאן , ובהתאם להוראות החוק יש לראות אותה כ"טיסה שבוטלה".
(3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה:
בחקיקתו את חוק שירותי התעופה, קבע המחוקק שיעור פיצוי סטטוטורי לטיסה שבוטלה לכל אחד מהנוסעים, וזאת בהתאם למרחק הטיסה ובעניינינו עד 4500 ק"מ.
מאחר ושוכנעתי כי הנתבעת לא הרימה הנטל הדרוש לפתחה כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות שלא היו תלויות בנתבעת ושלא היה ביכולתה למונען, אני סבור כי יש לפצות התובעים בגין הסעד המבוקש בסעיף ה1 לכתב התביעה בסך 6,360 ₪ -פיצוי לפי התוספת הראשונה לחוק עבור 3 התובעים.
לא שוכנעתי כי הנתבעת ביודעין לא העניקה את ההטבות להם זכאים התובעים על פי חוק.
סוף דבר:
מכל המקובץ לעיל אני מחייב הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין התוספת הראשונה לחוק בסך 6,360 ₪.
