נטען כי במהלך המו"מ, טרם רכישת המיגרש, מסר נתבע 1 לתובע מידע שגוי, ולפיו הנתבעים שילמו אגרות והיטלים שונים עבור חיבור המיגרש למים ולחשמל.
לאחר חתימת ההסכם, הגיש התובע לנתבעת 3 בקשה לקבלת היתר לבניית בית על המיגרש, ואז התברר כי במגרשו עובר קו ביוב צבורי (ועל כן לא ניתן לבנות במיגרש, אלא אם יועתק מיקום הקו) וכן כי המדרכה הציבורית חורגת כמטר אל תוך מגרשו של התובע, ועל כן לא ניתן בית על המיגרש, עקב סמיכותו למדרכה.
· סך של 8,500 ₪ בגין הריסה והקמה מחדש של מדרכה: נטען, כי ככל שהמדרכה חרגה לתחומי החלקה, אזי האחריות לפצוי בגין ניזקי התובע חלה על הערייה.
בדיון שהתקיים בבקשה הודיע ב"כ התובע, כי "אין מחלוקת כי סכום הפשרה עם הערייה יופחת מסכום התביעה הנקוב בסעיף 34.1", והבהיר כי עילת התביעה נגד הערייה הייתה בגין הדרישה להעתקת קו הביוב.
ככלל, דומה כי התביעה עניינה בשלוש עילות תביעה, אשר מהן נגזרים שלושה סעדים:
עילת תביעה אחת, המופנית נגד הנתבעים 1-2 בלבד, עניינה בהפרת הסכם המכר, ובגינה נדרשים הנתבעים 1-2 לשלם לתובע פיצוי מוסכם בסך 200,000 ₪ (ר' סעיף 35 לכתב התביעה).
כפועל יוצא של דחיית בקשתה של הנתבעת 3 להורות על מחיקת ההודעה לצד שלישי נגדה, אני מורה לנתבעת 3 להגיש כתב הגנה להודעה לצד שלישי, וזאת בתוך 60 ימים (למען הסר ספק, ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים).
...
כפועל יוצא של דחיית בקשתה של הנתבעת 3 להורות על מחיקת ההודעה לצד שלישי נגדה, אני מורה לנתבעת 3 להגיש כתב הגנה להודעה לצד שלישי, וזאת בתוך 60 ימים (למען הסר ספק, ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים).
עוד אני קובע ישיבת קדם משפט ליום חמישי, 4.1.2024, שעה 09:00.
עקב שינויים בסדרי עבודתי, ועל פי הנחיית נשיאת בית משפט השלום במחוז חיפה, כב' השופטת ש' אייזנברג, אני מורה כי התיק ימשיך להתנהל בפני, אך הדיון יתקיים בבית משפט השלום בחדרה, ולא בבית משפט השלום בחיפה.