תביעת פיצויים בגין גניבת רכב מושכר

תביעת התובעת, חברה להשכרת מכוניות, לפיצויים בגין גניבת רכב, כנגד חברת הביטוח.

...

הנתבעת טענה בתגובתה, כי מהדו"ח הראשוני, ניתן להבין שדין התביעה להידחות, ומן הדו"ח המתקן ניתן להבין שדינה להתקבל.

הכרעה אני סבורה כי התובעת זכאית לפסק דין בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים.

טעות הסופר לא שינתה מן הממצאים ומן המסקנה שבחוות הדעת.

וכן ראו בפסק דינו של כב' השופט עמית בבג"ץ 557/17 פלוני נ. פלונית מיום 23.1.2017 : "הלכה ותיקה היא, כי כאשר שני הצדדים הסכימו להכריע את גורל הסכסוך באמצעות בדיקת פוליגרף, אין לאפשר להם להתנער מהסכמה זו, וכך הדבר גם בענייננו (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מ"ב(1) 446 (1988); ע"א 4027/97‏ סולפרד בע"מ נ' עמישי חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נג(2) 522 (1998); רע"א 8644/09 פואז מוחמד ובניו שיווק תערובות ומזון לבעלי חיים בע"מ נ' חמיס (18.11.2009))". וראו גם בספרם של אסף זגורי ואברהם זגורי דין הפוליגרף כבדיקה וכראיה בהוצאת נבו עמ' 258-263.

בעיניין זה, יאים הדברים שנפסקו בע"א 186/94 סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' מרק וינרסקי ואח', פ''ד תשנ"ה(3) 191 (1995), שם נדון ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום, כאשר המשיב 1 תבע בתביעה זו פיצויים בגין נזק שניגרם למכוניתו בהסתמך על פוליסת ביטוח מקיף, שהמערערת הוציאה לו. הנזק נגרם בתאריך 29.11.87, בעת שבנו, המשיב 2, נהג במכונית בלא רשותו וידיעתו של המשיב 1 ובלי שהיה בידו רישיון נהיגה בר- תוקף.

בעיניין זה, יאים גם הדברים שנפסקו בתא"מ (קריות) 7691-11-14 תמר קאר השכרת רכב בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (22.6.15) : " עמדתי היא, כי אכן יש לפרש את המונח "גניבה" עפ"י הכללים הנהוגים בפרשנות טקסט בפוליסת ביטוח.

אין זה המקרה בו המבוטח תובע תגמולי ביטוח בגין גניבת רכבו, אלא הוא מבקש שחברת הביטוח תכיר באחריות שעה שהוא לא אחראי לתאונה, הואיל ולטענתו בנו נהג שלא בהרשאתו ברכב.

...

בסיכומו של דבר אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 1, ומחייבת את התובעת לשלם לנתבעת 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 2,800 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 2, ובנסיבות התיק איני מוצאת לנכון לחייב את התובעת בהוצאות.

אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבע 3, ומחייבת את הנתבע 3 לשלם לתובעת סך של 51,204 ₪ בצירוף 10,000 ₪ שכ"ט עו"ד, 250 ₪ הוצאות העד ואגרות משפט.

לפני תביעה לפצוי כספי בסך של 69,881 ₪ שהגישה התובעת, חברה להשכרת רכב, כנגד הנתבע בגין גניבת רכב ששכר הנתבע.

...

שוכנעתי כי הנתבע נקט באמצעי הזהירות הנדרשים ולא חרג ממתחם זה אלא פעל בהתאם להתחייבויות המוטלות עליו מכוח הדין ומכוח ההסכם.

לפיכך, התובעת לא הוכיחה כי הנתבע פעל ברשלנות לפי סעיף 35 לפקודה וכי מעשיו בגדר גזל לפי סעיף 52 לפקודה ומכאן שדין התביעה להידחות.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

רקע לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

התובע ציין כי הוא עבר להתגורר עם בת זוגו בדירה שכורה ביחידת קרקע כיון שאינו מסוגל לטפס במדריגות.

בתקופת נערותו היה מעורב בפלילים, לרבות בגין גניבת רכב ותקיפת שוטר, הוא היה במעצר בית ממושך ובטיפול של קצינת מבחן כשנה וחצי.

...

לאחר שבחנתי טענות הצדדים וחומר הראיות הגעתי למסקנה כי במקרה זה יש לחשב הפסדי שכרו של התובע על בסיס הפחתה מסוימת מגובה השכר הממוצע במשק.

הוא שהה בכלא צבאי ובסופו של דבר שוחרר משירות צבאי בשל חוסר כשירות.

מקובלת עלי הטענה שהתובע מוגבל בעבודה פיסית הדורשת מאמצים ושקיימים לו קשיים פיסיים ונפשיים בהתמודדות עם מסגרות תעסוקתיות, אך, עדיין, קיימות עבודות שאינן דורשות כישורים מיוחדים ומבוצעות בישיבה אותן יוכל לבצע מספר שעות ביום עם הפסקות (כמו, למשל, עבודה במחסן וכיו"ב, ואולי אף עבודה חלקית במספרה אותה ניתן לבצע בישיבה) כך שנכותו התפקודית אינה מלאה.

בפני תביעת התובעים לפצוי בגין נזקים שונים שנגרמו להם לטענתם בעת חופשה במונטנגרו עקב תאונה בה היו מעורבים (התביעה אינה לפצוי בגין ניזקי גוף) ואשר מבטחת התובעים היתה הנתבעת.

התובעים פנו לנתבעת בבקשה לפצותם בגין הוצאו שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה אל מול החברה ממנה שכרו את הרכב, ועל כך השיבה הנתבעת כי בהתאם לפרק 6 לפוליסה הנושא כותרת 'חבות צד ג'' בסעיף 6.1.5 נקבע חריג לפיו הפוליסה אינה מכסה פיצוי בגין "בעלות או חזקה או שימוש בכלי רכב..". עוד הפניתה הנתבעת את התובעים לעובדה כי לא נרכשה על ידם הרחבה של הפוליסה הכוללת הישתתפות עצמית בגין רכב שכור.

אשר לטענת התובעים כי הנזק לטלפון הסלולרי חוסה תחת המונח "כבודה" הפניתה הנתבעת לפרק 14 לפוליסה שכותרתו 'הרחבה לכבודה (מטען אישי נילווה) – אובדן או גניבה' לסעיף 14.7.1 לפוליסה שם נקבע כי הנתבעת לא תשלם בגין אובדן או גניבה של "כסף מזומן... כרטיסי אשראי... מכשיר טלפון נייד" ומכאן – גם ככל שהורחבה הפוליסה הרי שהטלפון הנייד אינו נכלל בה. עוד הפניתה הנתבעת לסעיף 14.7.5 שם מוחרגים "שבר או קילקול... כלשהוא לכבודה". לטענת הנתבעת שעה שהתובעים לא המציאו כל אסמכתא להוצאות וממילא הנזקים האחרים הנתבעים על ידם אינם מכוסים בפוליסה שרכשו – דין התביעה להדחות.

...

אשר לטענת התובעים כי הנזק לטלפון הסלולארי חוסה תחת המונח "כבודה" הפנתה הנתבעת לפרק 14 לפוליסה שכותרתו 'הרחבה לכבודה (מטען אישי נלווה) – אובדן או גניבה' לסעיף 14.7.1 לפוליסה שם נקבע כי הנתבעת לא תשלם בגין אובדן או גניבה של "כסף מזומן... כרטיסי אשראי... מכשיר טלפון נייד" ומכאן – גם ככל שהורחבה הפוליסה הרי שהטלפון הנייד אינו נכלל בה. עוד הפנתה הנתבעת לסעיף 14.7.5 שם מוחרגים "שבר או קלקול... כלשהו לכבודה". לטענת הנתבעת שעה שהתובעים לא המציאו כל אסמכתא להוצאות וממילא הנזקים האחרים הנתבעים על ידם אינם מכוסים בפוליסה שרכשו – דין התביעה להידחות.

לגבי השני לא שוכנעתי כי הקבלה משכנעת ככזו הקשורה לתביעה בשים לב לעובדה כי היא נטולת תאריך וחלקית (עמוד אחד משניים).

משכך, אין מנוס מלדחות תביעות מנופחות, מוגזמות ומופרכות, המעידות על ניסיון לנצל את ההליך לקבלת כספים שאין בסיס ממשי בתביעתם.

סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה במלואה.