בשנת 2005 אושפזה אחותה במרכז רפואי רעות כשהיא מונשמת ומטופלת; שכניה הערבים ממררים את חייה; מעולם לא התבקשה להעביר את הזכויות בנכסים המוגנים על שמה, ונחשפה לדרישה זו רק בכתב התביעה, וכשהלכה למשרדי עמידר בשנת 2012 על מנת להעביר את הזכויות בנכסים על שמה נאמר לה שבגלל ההליכים המשפטיים לא יטפלו בבקשתה; הצורך בהריסת המבנים נבע כתוצאה מהזנחת חב' עמידר; בעבר הוצעו לה דמי פינוי גבוהים יותר, והיא סירבה לקבלם; היא פנתה לאנשים אכפתיים על מנת שיפתחו את בית הכנסת מחדש, והוא ניפתח מחדש בסמוך לערב ראש השנה בשנת תשע"ג.
בחקירה הנגדית העידה הנתבעת כי אם היו משלמים לה סכום כסף על מנת שתוכל לרכוש דירה, הייתה מפנה את הדירה ובית הכנסת; היא דרשה 10 מיליון ₪ תמורת הפינוי, מכיוון שכך הציעה לה העובדת הסוציאלית שלה; אם היו משלמים לה את הסכום שכתב שמאי המקרקעין מטעמה, הייתה מפנה את הנכסים; כאשר נישאלה על השמאויות אמרה שאינה מבינה בשמאויות; המחלוקת אינה אם לפנות או לא לפנות, אלא המחלוקת היא לגבי גובה דמי הפינוי; מודה שלא הסכימה לאף הצעה לדמי פינוי שהציע המינהל; מודה שהמינהל היקצה למשפחתה מיגרש שאפשר לבנות עליו שתי יחידות דיור לבני משפחתה, וכי על מיגרש זה בנוי שלד של ביניין; היתחמקה ממתן תשובה לשאלה שלא פינתה את הנכסים למרות שהוקצה להם המיגרש לבנות את בתים על מנת שיפנו את הדירה והמגרש; בינה לבין חב' לורם נחתם חוזה לפיתוח המיגרש; מסכימה שכאשר ייפסקו דמי פינוי, דמי הפינוי יהיו לה ולאחותה ביחד;
ב"כ הנתבעת התערב בכל מהלך החקירה הנגדית של הנתבעת, והנתבעת השיבה תשובות בהתאם להערות בא כוחה, והערות על כך נרשמו בפרוטוקול הדיון.
משחוזר העניין לבית משפט קמא, יבחן בית המשפט גם את טענת המשיבה כי בסיס החישוב של בית משפט קמא לעניין דמי הפינוי מכיל כפל פיצוי במובן זה שהפיצוי עבור בית הכנסת ניכנס כבר בסכום הבסיסי שהוצא בשנת 1996, ושעל יסודו חישב בית המשפט את דמי הפינוי.
ממסמך זה ניתן ללמוד כי המיגרש שהוקצה להורים המנוחים היה בשטח 740 מ"ר בייעוד מגורים, המיגרש ניתן לצורך בניית בית דו משפחתי (2 יחידות דיור בקיר משותף).
...
מכל האמור לעיל עולה שגם מתחושת הצדק יש לדחות את טענת הנתבעת לפנותה מהמושכר אך ורק תמורת דמי פינוי.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:
אני מורה לנתבעת ולכל הבאים מכוחה לפנות את המקרקעין ודירת המגורים הנמצאת ברחוב החלוץ 23 בלוד והידועה כגוש 3973 חלקה 37 וכן את המקרקעין הידועים כגוש 3973 חלקה 73, הידועים במגרש 215 לפי תב"ע לד/2/213, מקרקעין הצבועים בצבע צהוב ומתוחמים בקו כחול במפת המדידה המהווה נספח א' לחוות הדעת של המודד סיני גורדון מיום 2.3.2021 אותה סימנתי במ/1, והיא מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין.
כמו כן על הנתבעת ועל כל הבאים מכוחה לסלק ידיה מהמקרקעין הנ"ל, ולהשיבם לתובעת;
את הפיצוי עבור הפינוי קיבלו הוריה המנוחים של הנתבעת בעת שקבלו את החכירה במגרש לבניית 2 יחידות דיור צמודות קרקע בהנחות מפליגות, מגרש הנמצא ברח' זיבלבוים פינת יונתן נתניהו בלוד;
הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן:
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל;
שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
