מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין בניית בית כנסת בסמוך לבית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בשנת 2005 אושפזה אחותה במרכז רפואי רעות כשהיא מונשמת ומטופלת; שכניה הערבים ממררים את חייה; מעולם לא התבקשה להעביר את הזכויות בנכסים המוגנים על שמה, ונחשפה לדרישה זו רק בכתב התביעה, וכשהלכה למשרדי עמידר בשנת 2012 על מנת להעביר את הזכויות בנכסים על שמה נאמר לה שבגלל ההליכים המשפטיים לא יטפלו בבקשתה; הצורך בהריסת המבנים נבע כתוצאה מהזנחת חב' עמידר; בעבר הוצעו לה דמי פינוי גבוהים יותר, והיא סירבה לקבלם; היא פנתה לאנשים אכפתיים על מנת שיפתחו את בית הכנסת מחדש, והוא ניפתח מחדש בסמוך לערב ראש השנה בשנת תשע"ג. בחקירה הנגדית העידה הנתבעת כי אם היו משלמים לה סכום כסף על מנת שתוכל לרכוש דירה, הייתה מפנה את הדירה ובית הכנסת; היא דרשה 10 מיליון ₪ תמורת הפינוי, מכיוון שכך הציעה לה העובדת הסוציאלית שלה; אם היו משלמים לה את הסכום שכתב שמאי המקרקעין מטעמה, הייתה מפנה את הנכסים; כאשר נישאלה על השמאויות אמרה שאינה מבינה בשמאויות; המחלוקת אינה אם לפנות או לא לפנות, אלא המחלוקת היא לגבי גובה דמי הפינוי; מודה שלא הסכימה לאף הצעה לדמי פינוי שהציע המינהל; מודה שהמינהל היקצה למשפחתה מיגרש שאפשר לבנות עליו שתי יחידות דיור לבני משפחתה, וכי על מיגרש זה בנוי שלד של ביניין; היתחמקה ממתן תשובה לשאלה שלא פינתה את הנכסים למרות שהוקצה להם המיגרש לבנות את בתים על מנת שיפנו את הדירה והמגרש; בינה לבין חב' לורם נחתם חוזה לפיתוח המיגרש; מסכימה שכאשר ייפסקו דמי פינוי, דמי הפינוי יהיו לה ולאחותה ביחד; ב"כ הנתבעת התערב בכל מהלך החקירה הנגדית של הנתבעת, והנתבעת השיבה תשובות בהתאם להערות בא כוחה, והערות על כך נרשמו בפרוטוקול הדיון.
משחוזר העניין לבית משפט קמא, יבחן בית המשפט גם את טענת המשיבה כי בסיס החישוב של בית משפט קמא לעניין דמי הפינוי מכיל כפל פיצוי במובן זה שהפיצוי עבור בית הכנסת ניכנס כבר בסכום הבסיסי שהוצא בשנת 1996, ושעל יסודו חישב בית המשפט את דמי הפינוי.
ממסמך זה ניתן ללמוד כי המיגרש שהוקצה להורים המנוחים היה בשטח 740 מ"ר בייעוד מגורים, המיגרש ניתן לצורך בניית בית דו משפחתי (2 יחידות דיור בקיר משותף).
...
מכל האמור לעיל עולה שגם מתחושת הצדק יש לדחות את טענת הנתבעת לפנותה מהמושכר אך ורק תמורת דמי פינוי.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: אני מורה לנתבעת ולכל הבאים מכוחה לפנות את המקרקעין ודירת המגורים הנמצאת ברחוב החלוץ 23 בלוד והידועה כגוש 3973 חלקה 37 וכן את המקרקעין הידועים כגוש 3973 חלקה 73, הידועים במגרש 215 לפי תב"ע לד/2/213, מקרקעין הצבועים בצבע צהוב ומתוחמים בקו כחול במפת המדידה המהווה נספח א' לחוות הדעת של המודד סיני גורדון מיום 2.3.2021 אותה סימנתי במ/1, והיא מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין.
כמו כן על הנתבעת ועל כל הבאים מכוחה לסלק ידיה מהמקרקעין הנ"ל, ולהשיבם לתובעת; את הפיצוי עבור הפינוי קיבלו הוריה המנוחים של הנתבעת בעת שקבלו את החכירה במגרש לבניית 2 יחידות דיור צמודות קרקע בהנחות מפליגות, מגרש הנמצא ברח' זיבלבוים פינת יונתן נתניהו בלוד; הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

עדות התובעת התובעת העידה ( ללא תצהיר עדות ראשית) כי התאונה ארעה בסביבות 1 בלילה, עת נסעה עם קורקינט ברחוב בן סרוק, סמוך לבניין 12 (התובעת הכחישה כי האירוע ארע ליד בניינים 14 או 16 – עמוד 5 ש' 29 ), על יד בית הכנסת הגדול שנימצא בסמוך.
בפוסט זה פונה התובעת בשאלה האם לפי דעת חבריה הווירטואליים, היא זכאית לתביעת פיצויים בגין נפילתה "עיריה משהוא?" כדבריה.
(1)  תפקח על השיוור, הרום, הרוחב והבניה של כל רחוב; (2)  תידאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט; (3)  תימנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב;.
...
מי שבסופו של דבר ימצאו עצמם ניזוקים כתוצאה מהשקעה נמוכה בצרכי ציבור אחרים, יהיו תושבי הרשות, שמיסיהם ינותבו לסילוק מפגעים זעירים, ולא לפעולות מוניציפאליות חשובות והכרחיות אחרות.
המקובץ מוביל למסקנה כי התובעת נפלה במפגע דרך מובחן, שמפניו היה על הנתבעת להיערך.
סיכום אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 12,600 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרה ראשונה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים: התובעים טוענים כנגד פעילות בית הכנסת בכל ימות השנה, כולל שבתות וחגים בקיום תפילות ושיעורי תורה, מה שגורם למיטרד רעש בהיות חלונותיו פונים לביתם ובסמיכות לו. כך גם נוצר עומס של רכבי המתפללים ברחוב ובסמוך לבית והתגודדות של מתפללים בפתח ביתם.
בניה בחריגה מהיתר בנייה והוספת יחידות דיור בבית התובעים גרמו גם הם לירידת ערך ביתם בשל צפיפות דיור וחסר במקומות חנייה וכלל ניזקם , הוערך ע"י השמאי אבנר גרון מטעמם בסך של 915,000 ₪ (להלן-"חוות דעת גרון", נספח א' לתביעה שכנגד).
דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית: מיטרד: סעיף 44 א. לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן-"הפקודה") קובע: "44א. מטרד ליחיד הוא כשאדם מיתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהיתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק". בענייננו ובהעדר מחלוקת בדבר קיומו של בית כנסת בבית הנתבעים , נידרשתי לבחינת קיומו של מיטרד בגינו.
המומחה לא מצא כי היה בכך כדי לגרום לירידת ערך (ראו תשובתו לשאלת הבהרה בנידון) וכן השמאי גרון, לא כלל רכיב זה בהערכתו בחוות דעתו את ירידת ערך ביתם בגין הבניה בבית התובעים.
...
לאור מסקנתי בעניין הקיר החדש שנבנה לצורכי התובעים ועל דעתם בלבד, נדחית גם התביעה לפיצוי בגין בנייתו במקרקעיהם.
לפיכך, דין התביעה שכנגד בגין רכיב זה להידחות.
לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפי ההודעה חברת מבני תעשייה התחייבה כלפי עריית תל אביב, עוד לפני חתימת ההסכם, לבנות מבני ציבור (בית כנסת וגני ילדים) בסמוך למגדל D; נטען כי העיכובים בתיקון הליקויים שבמבנים אלה גרם לעיכוב של הנתבעת בהשגת טופס 4 והדבר עיכב את מסירת הדירות לתובעים.
אכן, שאלה היא האם ניתן לפסוק גם פיצוי בגין הסכם בלתי חוקי, מאחר שסעד הפצוי כלל לא נזכר בסעיף 31 לחוק החוזים (ראו שם; וכן ראו הדיון אצל יצחק עמית "פיצוי מוסכם – סוגיות והיבטים" דין ודברים י 17, 24 (התשע"ח)(להלן: פיצוי מוסכם)); אלא שגם במקרה הנוכחי אין הכרח לקבוע בה מסמרות.
בתובענה המקורית הם עתרו לקבל את סעד הפצוי המוסכם בגין האיחור במסירות הדירות וכן "נזקים והוצאות" שנגרמו למזמיני העבודה, שהועמדו על 25 אלף ₪ לכל בית אב (סעיף 34.2 לכתבי התובענה המקוריים).
...
התוצאה לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה כמעט במלואה, ומחייב את חברת דורי לשלם לתובעים את סכום הפיצוי המוסכם בהתאם לסעיף 26 להסכם.
ההודעה לצד שלישי נדחית.
לפיכך אני קובע כי הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בסך 470,000 ₪, וכן בשכ"ט באי כוחם בסך 275,000 ₪ בתוספת מע"מ, שנדרשו לעבודת תיאום ניכרת בין התובעים השונים, לבקשות ביניים רבות, ולמספר ישיבות הוכחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבוקר הדיון, קרי ביום 27 בספטמבר 2023, הגישה המשיבה תשובה תמציתית לבקשה ללא תצהיר, ובמהותה נטען, כי מדובר בתביעה שבמהותה הנה תביעה מינהלית; כי עוד טרם הגשת הבקשה הוצא צו הריסה מנהלי ביחס לבנייה ואילו המשיבה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט הורה לועדה למסור את תגובתה; אין זה מידתי, כי המשיבה תתמודד בשתי ערכאות; מבחינת מאזן הנוחות, מדובר בבנייה קלה ופריקה שנעשתה לצורכי תפילה- בכל מקרה מדובר בנזק שניתן לפצוי כספי; אין המדובר בבנייה תעשייתית או מסחרית הגורמת למבקשת מיטרד חמור ונזק ממשי; מדובר בהמשך ישיר לבית הכנסת הקיים במיגרש הצפוני והוא נידרש כמדי שנה בשל מצוקת מקום ועל מנת להבטיח מקום תפילה לבאי בית הכנסת; מדובר בצורך צבורי אקוטי של כלל תושבי השכונה- המבקשת היא המתנגדת היחידה לכך מכל תושבי השכונה.
למשיבה הסברים משל עצמה להשתלטות על השטח הצבורי, אלא שבכל הכבוד הסברים אלה הם פתח לאנרכיה שבה איש הישר בעיניו יעשה בשטחים המיועדים לשמש את הציבור ולכך לא ניתן לתת יד. ודוק: מעיון בפסיקה עולה, כי כבר בעבר התחייבה המשיבה שלא לתפוס לשימושה הבלעדי שטח צבורי בסמוך לבית הכנסת שלה.
נוכח בנייה חדשה זו קמה למבקשת עילה לפנות לבית המשפט.
...
סוף דבר: הבקשה מתקבלת בזאת באופן שבו הצו הארעי יעמוד בתוקף עד הכרעה בהליך העיקרי.
כמו כן, אני מורה למשיבה לפרק, להרוס ולפנות את המבנה הלא חוקי שנבנה על ידה (שנראה בתמונות, בסעיף 66 לעיל לרבות האוהל שלצדו, והוא גם מושא צו ההריסה המינהלי), זאת עד ליום 19 באוקטובר 2023.
בנוסף, אני מחייב את המשיבה לשאת בהוצאות המבקשת בסך של 2,500 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו