תביעת פיצויים בגין אפליה על רקע הורות

לפנינו תביעה לתשלום פיצוי לא ממוני עקב אפליה על רקע היריון, בנגוד לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1998 (חוק שויון הזדמנויות) בסך 70,528 ₪ ללא הוכחת נזק; פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (חוק עבודת נשים) בגובה 150% מהפסד שכרה בסך 5,284 ₪; פיצוי בגין עוגמת נפש בגובה 6 משכורות בסך 32,106 ₪; ופצוי בגין אי מתן תלוש ותשלום שכר בזמן עבור חודש 8/17 בסך 5,000 ₪.

] ירעת המחלוקת ותמצית טענות הצדדים נקדים ונעיר כי איננו מוצאים לנכון להרחיב בתאור טענות הצדדים שכן המחלוקת העיקרית ביניהם ברורה דיה מסקירתנו שלעיל – האם אלו"ט הפחיתה את הקף עבודתה ושינתה את תנאי עבודתה של התובעת לרעה בתקופה המוגנת לאשה שחזרה מתקופת לידה והורות, בתוך 60 ימים מחזרתה, בנגוד לחוק עבודת נשים? והאם הרעת תנאי עבודתה נעשתה על רקע ובעקבות לידתה, תוך הפלייתה לרעה בנגוד לחוק הזדמנויות בעבודה? התובעת טוענת שאלו"ט הפחיתה את שעות עבודתה בתוך התקופה המוגנת, ועוד לפני שחזרה מתקופת לידה והורות.

...

לפיכך, התביעה לפיצוי בגין רכיב שכר זה נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 475 ₪.

לאור תוצאת ההליך, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

לאחר שסיים התובע את עבודתו בנתבעים, הגיש התובע תביעה על סך 819,123 ₪ במסגרתה תבע הפרישי שכר, זכויות סוציאליות (פדיון ימי חופשה, הפרשות לגמל, פיצויים וקרן הישתלמות), צו הצהרתי, צו למתן חשבונות לצורך חישוב התמורה המגיעה לו מהרווחים, ובנוסף תבע פיצויים בגין הפליה על רקע הורות ונטייה מינית, אי מתן הודעה על תנאי עבודה ועוגמת נפש.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה, כמו גם בכתבי הטענות על נספחיהם הריני מורה כדלקמן: הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים התובע מבקש לקבל צו לגילוי ועיון במסמכים הנוגעים לארבעה לקוחות של הנתבעים שביחס אליהם טוענים הנתבעים כי התובע התרשל בעבודתו וכי התנהלותו גרמה לנזקים שאותם מבוקש לקזז מכל סכום שייפסק לטובת התובע, ככל שייפסק.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, לא מצאתי כי קיים טעם מיוחד להיעתר לבקשה והתובע אף הוא לא ציין כל טעם מיוחד המצדיק מתן צו אשר יהיה בו כדי לחייב את הנתבעים ליתן פרטים נוספים כנדרש בתקנה 46 (ב) לתקנות.

לפיכך הבקשה ליתן פרטים נוספים, שהינה במהותה בקשה למתן צו לשאלון נדחית.

סוף דבר הבקשה לגילוי מסמכים מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל והבקשה למתן פרטים נוספים נדחית.

לפנינו תביעת התובעת לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה בעריית באקה אל-גרביה (פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים עקב הפחתת הקף משרתה לאחר שובה מחופשת לידה בחודש 2/2012, פיצוי בגין הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה עקב הפלייה מחמת היותה אם, פיצוי בגין אי עריכת שימוע לפני הפחתת הקף המשרה, פיצוי בגין אי מתן הודעה על שינוי בתנאי העבודה, תשלום הפרישי שכר והפרשי הפקדות לקרן פנסיה, תשלום שכר בעבור עבודה בקייטנות ותשלום הפרישי דמי לידה).

] בנסיבות אלה, לא עלה בידי התובעת להביא ולו ראשית ראייה ליחס מפלה על רקע הורות באופן שיש בו כדי להעביר את נטל ההוכחה לעירייה.

...

] יצוין שבמהלך עדותה של גב' עפאף חרזאללה, סמנכ"לית העירייה ומנהלת משאבי אנוש (להלן: גב' חרזאללה), נעשה ניסיון לטעון שלתובעת תעודה של סייעת חינוך מיוחד ולא תעודה תיכונית בלבד[footnoteRef:2] ובסיכומים אף נטען שהיא בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד[footnoteRef:3], אלא שדין הטענות להידחות משתי סיבות: האחת, התובעת לא טענה בכתב התביעה המקורי או המתוקן ולא הצהירה בתצהירה שיש לה תעודה של סייעת חינוך מיוחד או תואר ראשון בחינוך מיוחד, ולכן הטענות לא הוכחו.

עם זאת, כאמור העירייה פעלה בניגוד לחוק עבודת נשים עת לא פנתה לממונה בבקשת לקבלת היתר להפחתת היקף משרת התובעת ולכן לא מצאנו שהשיהוי הניכר בהגשת התביעה מצדיק את דחייתה.

סוף דבר התביעה נדחית ברובה.

תביעות התובעת לתשלום פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, הפרשי שכר והפקדות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות בגין משרה בהיקף של 83%, שכר בעבור עבודה בקייטנות האביב והקיץ והפרשי דמי לידה – נדחות.

עוד טענו המבקשות כי הגב' קרקלוב זכאית לפצוי בגין העסקה פוגענית ובגין הפלייה על רקע הורות ומעמד אישי.

עוד קבענו כי ניתן לידון בבקשה לסעדים הכספיים שהתבקשו במסגרת הסיכסוך הקבוצי ככל שהיא נוגעת לפצוי בגין היתנהלות פסולה אך אין לידון בתביעת המבקשות לפצוי בגין פגיעה בגב' קרקלוב על רקע מעמדה האישי כהורה עצמאי, שהיא סוגייה פרטנית החורגת מהשאלה הכללית הנוגעת לסכסוך הקולקטיבי.

...

בגין ההתנהלות פסולה, משסבורים אנו כי אין להקל ראש מקום שיש בו כדי "הימור" בחיי אדם, יש לחייב את המשיבה בתשלום פיצוי לגב' קרקלוב בסך של 60,000 ₪.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, מצאנו כי דין הבקשה לקבוע כי המשיבה בהתנהלותה הפרה את חובתה למלא אחר הוראות הבטיחות ופעלה להפסקת עבודתה של המשיבה מתוך שיקולים זרים ובחוסר תום לב רק משום שזו עמדה על זכותה לשמירה על חייה ובריאותה - להתקבל והמשיבה תשלם לגב' קרקלוב פיצוי בסך של 60,000 ₪.

מנגד, טענת המבקשות כי התנהלות המשיבה עולה כדי העסקה פוגענית - נדחית.

לכן אנו פוסקים לתובעת פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים בגובה מלוא הסכום שתבעה, היינו 40,000 ש"ח. וזהו פיצוי בגין נזק לא ממוני, שכן שכרה המלאה של התובעת תקופה המוגנת – שולם לה. התובעת לא הופלתה לרעה בשל היותה הורה ואין לפסוק לה פיצוי מכח חוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 התובעת טוענת כי עתוי הודעת הנתבעת בנוגע לשינוי תפקידה מעיד כי קיים קשר להיריון וההורות שלה (סעיף 8 לכתב התביעה; סעיף 9 לתצהיר התובעת); וכי השינוי בתפקידה והפיטורים היו על רקע אפליה בשל הורות, בנגוד לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 (להלן - חוק שויון הזדמנויות) (סעיפים 18 ו-31 לכתב התביעה; סעיף 26 לתצהיר התובעת).

...

אנו מקבלים את טענת הנתבעת וקובעים שבקשתה של חגית אל התובעת לעבור למשרד אחר בסניף, נבעה משיקולים עניינים.

אלא שבכך לא די כדי להביא למסקנה שיש לחייב את הנתבעת לשלם פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

אשר לטענה שהנתבעת לא עדכנה אותה בדבר החלטת הממונה (סעיף 35 לכתב התביעה) – כבר קבענו שגם הנתבעת לא ידעה על ההחלטה בזמן אמת, ולכן אין מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בשל כך. לאור האמור, יש לדחות את התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש ונזק בלתי ממוני.

סיכום לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת תוך 60 ימים מעת שיומצא לנתבעת פסק הדין פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים - בסך 40,000 ש"ח. בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בגין ההליך כאן בסך כולל של 4,000 ש"ח. בקביעת סכום ההוצאות הבאנו בחשבון את השיקולים האלה: מטעם התובעת העידו שלושה עדים; התובעת הגישה מספר ראיות שדרשו תמלול על ידי חברה חיצונית; ויש להתחשב בצורה חלקית בגובה אגרת בית הדין שהתובעת שילמה, בשים לב לכך שרק חלק מהסעדים שתבעה התקבלו.