תביעת פיצויים בגין אי-מילוי התחייבות בחבילת נופש

1) עניינה של התביעה הינו עתירת התובעים לפצוי בגין אי מילוי התחייבות בכל הנוגע לחבילת נופש שרכשו.

...

ד) ממכלול התמונה שהונחה לפני בית המשפט, בהתחשב במכלול השיקולים והתנהלות של הנתבעת, בין בארץ ובין בחו"ל, בשים לב להלכה שבפסק הדין בעניין ע"א 430/79 כוכבה בנישתי נ' רינה ששון, פ"ד לה(2) 430, וכן לאחר אבחון הנסיבות הקיימות במקרה לפנינו למקרה שנדון בפרשת בנישתי לעיל, מששוכנעתי כי חבה הנתבעת כלפי התובעים באחריות על הטעות שאירעה, אך לא שוכנעתי כי התנהל דה-דכאן רצף של כשלים מצד הנתבעת כלפי התובעים, בשים לב לכך כי חבילת הנופש כללה גם את עלות הטיסה, נפסק בזאת גובה הפיצוי בשיעור 40% משווי חבילת הנופש.

12) לסוגיית האשם התורם - לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בהקשר זה, מקובלת עלי טענת הנתבעת וצד שלישי כי התובעים שהחזיקו בשובר 3 ימים לפני הטיסה, גם מהם מצופה היה כי יבדקו את השובר ופרטיו וייתכן כי לו היו בודקים זאת בזמן אמת, ניתן היה לתקן את הטעות עובר לטיסה.

לאור הודעתם המוסכמת של נציגי הנתבעת וצד שלישי בדבר חלוקת האחריות ביניהם לפי השיעור (נתבעת 60% - צד שלישי 40%), נקבע בזאת כי הנתבעת תשלם ישירות לתובעים את הסך שנפסק 6,673 ₪ וצד שלישי ישלם ישירות לנתבעת סך של 2,669 ₪.

על פי המתואר בכתב התביעה, ביום 1.5.13 פנתה התובעת אל הנתבעת כדי לברר מחירי טיסות לכרתים ובשיחה שהתפתחה עם נציגת הנתבעת הציעה האחרונה מחיר מוזל יותר מסוכנות אחרת עימה הייתה בקשר, לחבילת נופש לכרתים.

ולבסוף טוענת הנתבעת כי הוצעו לתובעת מספר חלופות לפצוי מטעם שירות לקוחות כמחווה לשפור הרגשתה, אך אלא נדחו שוב ושוב ע"י התובעת ותביעתה של התובעת בעבור אי מילוי בקשה לחדרים צמודים עם נוף לים שכאמור אלא הם בגדר בקשה בלבד ללא כל התחייבות, מופרזת באופן ניכר ומהוה ניסיון להתעשר על חשבון הנתבעת.

בחינת זכאותה של התובעת לפצוי בגין הארוע המתואר בכתב התביעה מחייבת קביעה של הקף האחריות המוטלת על הנתבעת כסוכנות הנסיעות.

...

אני מקבל את דברי התובעת כאמינים, בכל הנוגע למהותיות רכיב זה בהזמנתה (להבדיל משאלת קבלת חדר עם נוף לים, רכיב מינורי בהזמנה), ומקבל את אמירתה שללא חדרים צמודים ספק אם התובעת הייתה מזמינה את חבילת הנופש המוצעת מלכתחילה אצל הנתבעת מאחר וכוונת התובעת הייתה לבלות עם משפחתה ולא להיות רחוקה מהם, על אחת כמה וכמה שבהרכב הנוסעים 4 ילדים מתחת לגיל 10, שניים מהם תינוקות.

עוד אוסיף כי אף על פי שתחושות התובעת הן קשות בגלל חופשה משפחתית שתוכננה בקפידה וזו לא התקיימה במלואה כפי שתכננה ולשביעות רצונה, המרחק , במובן של פיצוי של מחצית מסכום החופשה, לעניין רכיב הנזק הלא ממוני בדמות אותו מפח נפש, כאשר אין מחלוקת שבסופו של דבר הם קיבלו את החדרים ואת מרבית רכיבי החבילה שהוצעה, הינו ניכר יתר על המידה.

לאור האמור לעיל, אני מקבל באופן חלקי את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 4,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום.

1) עניינה של התביעה הוא עתירת התובעים לפצוי בגין אי-מילוי התחייבות בכל הנוגע לחבילת נופש שרכשו.

...

אשר לחלוקת האחריות בין הסוכנות לבין הספק הישראלי, בנדון דנן, לאור הודעת הנתבעים בדיון לפניי שלפיה כל חיוב שיוטל על דיזנהאוז תחוב נתור, סבורני כי מתייתר הצורך לדון בשאלה זו. 13) לעניין הנזק - אי-עמידה בהתחייבותן של הנתבעות, ובשים לב למכלול הנסיבות, עת עסקינן בחבילות נופש ורצון הנופשים לנפוש ולנוח, אין זה מופרך בנסיבות אלו כי עוגמת הנפש הנגרמת במקרים כאלה, היא גבוהה במיוחד.

סיכום 16) התובענה, אם כן, מתקבלת באופן חלקי.

17) לאור הודעתם המוסכמת של נציגי הנתבעות, תשלם הנתבעת 2 לתובעים סך של 3,000 ₪ בצירוף סך 600 ₪ בגין הוצאות משפט.

המחלוקת השאלה במחלוקת היא – על מי להטיל אחריות לכך כי התובע ובני משפחתו לא עלו על טיסת חברת התעופה פליי דובאי (להלן: "פליי דובאי") ביום 15.12.20 בשדה התעופה בן גוריון (להלן: "הטיסה") וזאת בשל אי קבלת אשרת כניסה לדובאי (להלן: "הוויזה") במועד לאחד מתוך ארבעת בני מישפחת התובע, דבר שגרר את חזרתם של התובע ובני ביתו הביתה מבלי לצאת לטיול בר המצווה אותו תיכננו בדובאי, האם זו סוכנות הנסיעות (הנתבעת 1) ו/או הנתבעת 2 המציגה עצמה כסוכנות למכירת כרטיסים בלבד, ובין היתר גם כרטיסים של פליי דובאי, אשר פליי דובאי הפניתה את רוכשי הכרטיסים שלה אל אתר האנטרנט ודרכו ניתן היה להזמין ולשלם עבור הוויזה ו/או בכלל גורם אחר שלא נתבע בתביעה (כגון פליי דובאי עצמה או המשרד הממשלתי האמירתי שהיה אמון על הנפקת הוויזה, ככל והדבר בכלל ישים).

קיימת חשיבות כבר עתה להבהיר את מרכיבי התביעה: התובע הגיש תביעת נזיקין לפצוי בגין נזיקים ישירים בדמות עלות כל חבילת נופש בסך של 10,707 ₪, והעלויות הנילוות לכך שגם כן נתבעו (בדיקת קורונה בסך של 1,050 ₪, עלות הוצאת הוויזות בסך של 1235.50 ₪, עלות שמירת כסאות בטיסה בסך של 196.80 ₪ עלות פנסיון לכלב עבור יום אחד עקב ביטול הטיול, עלות חניה בנתב"ג בסך של 40 ₪ ובנכוי מיסי נמל שהוחזרו על ידי הנתבעת 1 לתובע בסך של 799 ₪).

אם סוכנות נסיעות כשלה במילוי התחייבויותיה ולא מסרה מידע כאמור ללקוח, עליה לפצות אל הלקוח בגין הנזקים שנגרמו לו. הנתבעת 1 פעלה בזמן אמת כנדרש, עת שלחה הודעות בזמן לענין השינויים בעקבות הצורך בהוצאת הוויזה, ולאחר מכן שבה ועדכנה בשינויים ששלחה פליי דובאי לענין העברת הטיפול בהוצאת הוויזה לגוף שתפקידו לקשר בין הנוסע לשלטונות האמיראתיים וזאת על ידי הקישור לאתר האנטרנט של הנתבעת 2 כמי שאמונה על טפול בהגשת הבקשה להנפקת ויזה.

...

מכאן גם סבורני כי אין להטיל את האחריות לפתחם של מי מהנתבעים, כאשר מראש הודיעו כי רק ייסיעו בהנפקת הויזות.

סוף דבר מכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה.

המזכירות תשלח את החלטתי בדואר רשום לצדדים.

פסק דין חלק ראשון – פתח דבר – מהות פסק הדין; הסכומים שנכללו בתביעה; מי ומי בהליך – בעלי הדין והעדים שנשמעו מהות פסק הדין עניינו של פסק דין זה הוא תביעה על סך של 555,000 ₪ הנובעת מהזמנת חבילת נופש.

סוף דבר לעניין הפצוי בגין עיכוב בטיסה לסיום ומכל האמור לעיל יש לקבוע שהעיכוב ביציאה מישראל נבע מתקלה העונה לדרישות סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה (פיצוי) המתייחסות לתקלות "בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות". אין לקבוע פיצוי בגין הטענה לאי מתן הטבות כללי התובעים עותרים לפצוי בסך של 10,390 ₪ לכל תובע וזאת "בשל אי קבלת ההטבות כמתחייב מהוראות לשון סעיף 6" בחוק שירותי תעופה (פיצוי).

ומר מרדכי תבור העיד והתלונן על המזון כך (ע"מ 18, ש' 18 ואילך, ההדגשות לא במקור): "כן אני, הוא היה אצלי בשולחן ואמרתי לו, יש פה 500 אנשים ומתוך ה-500 יש 400 אנשים מעדות אשכנז ו-100 מעדות המזרח אז צריך אולי גם לדאוג להם בארוחה סבירה, בוא נאמר לא עירקית, לא מרוקאית, אבל משהו שיהיה אכיל, אבל לא להכריח אותנו לאכול מה שאנחנו לא אוהבים, מה שאנחנו לא רגילים לאכול, מילא היית עושה משהו אחר אז היינו מסתדרים עם זה, אבל זה לא היה לא זה ולא זה" גב' ג'קי סבאג העידה לגבי האוכל במלון כך (ע"מ 43, שורות 13-15): "אני ובתי היינו צריכות לאכול 4 מצות בערב חג, כששמים 4 סוגי סלטים, בזמן שאני באזכרה של אמי, זיכרונה לברכה, שמה 12 סוגים של סלטים" גב' נעמה תבור נישאלה והשיבה לגבי האוכל שהוגש (ע"מ 34, שורות 6-8, ההדגשות לא במקור): עו"ד נוימן: בליל הסדר היה ארוחת חג? העדה, גברת תבור: האמת? לא הייתי מרוצה בכלל.

אין לפסוק פיצוי בגין טענות לפיהן לא היתקיימו אירועים כללי - התובעים טענו שלא הייתה כל פעילות במלון במהלך הנופש, וכלשון כתב התביעה – "נופשי מלון "פלאדיום" נאלצו להעביר את שהותם במלון ללא כל תכנית אמנותית כמובטח, ולכל היותר היתקיים שיעור תורה בצרפתית פעם ביום במלון, וזאת בנגוד לנופשי המלון "אלסיום" שנהנו מתכנית מגוונת".

...

הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת 1 ממילא נדחית.

אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 36,000 ₪.

אני מחייב את הנתבעת 1 ומודיעת צד ג' בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לצד ג' בסך כולל של 12,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.