מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין אי הסכמה מדעת, התרשלות ונטישה רפואית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טוען בית-החולים, כי סירובם של ההורים לבצע דילול עוברים מנתק את הקשר הסיבתי בין רשלנותו הנטענת של בית-החולים, הבאה לידי ביטוי באי מתן הסברים ואי קבלת הסכמתם המודעת של שני ההורים להחזיר שלושה עוברים לרחם התובעת, ועל כן אין מקום לחייב את בית-החולים בפצוי התובעים בגין נזקיו של הקטין.
בטרם אצלול לדיון בעובי הקורה של השאלות שבפני, מצאתי לנכון להבהיר הבהר היטב, את יחסו של המשפט לקורלציה שבין דתו של תובע, כל תובע, לבין השפעת הדין על התוצאה המשפטית, בשל טענות שעניינן רשלנות רפואית בשל אי היתייחסות לדתו של התובע.
הסכמה מדעת כיום, אין עוד חולק בדבר חובתו של הרופא לקבל את הסכמתו המודעת של המטופל לטפול המוצע, קרי: חובה על הרופא למסור למטופל מידע רפואי רלבאנטי בדבר הסכויים והסיכונים של הטיפול המוצע, לרבות אופן ביצועו, ונקבע: "על-מנת שהסכמתו של חולה לטפול רפואי שעתיד להעשות בגופו תהא 'הסכמה מדעת', יש לספק לו מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים הטמונים בו ועל אלטרנאטיביות טיפוליות סבירות לטפול האמור. החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של 'הסכמה מדעת' (ע"א 2781/93 דעקה נ' בית-החולים כרמל חיפה, פ"ד נג(4) 526, 548; (להלן: "פרשת דעקה").
בעיניין אשר בפני נטושה מחלוקת בין הצדדים, בדבר ההסברים שניתנו לתובעים, ככל שניתנו, בהתייחס להיריון מרובה עוברים ובדבר הצורך בבצוע דילול עוברים באם ייקלטו שלושה עוברים, ועל כן נשאלת השאלה, האם ניתנו לבני הזוג הסברים בסוגיית היריון מרובה עוברים והצורך לבצע דילול עוברים במקרה כזה, וכפועל יוצא, האם ניתנה הסכמתם המודעת של ההורים להחזרת שלושה עוברים לרחם האֵם, בהבינם את הסיכון הגלום בהיריון מרובה עוברים.
...
מעבר לצורך אציין, כי התובע (האב) הוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, בתחום הנפשי, ועל כן הוא זכאי ממילא לטיפולים בתחום הנפשי ללא כל קשר לאירועים נשוא חוק זה. קיצור תוחלת חיים כפי שקבעתי, תביעתו של התובע 1 נמחקה והתביעה הינה תביעת ההורים, אשר אינם זכאים לפיצוי בגין קיצור תוחלת חיי בנם, ואשר על כן העתירה נדחית.
באשר לטענת ההתיישנות והשיהוי – מדובר בטענה שהועלתה על דרך הסתם, ללא כל פירוט, ודינה להידחות.
סוף דבר, ניתן בזאת פסק דין על סך 9,666,776 ₪ בצירוף שכ"ד עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ כחוק ובצירוף הוצאות משפט והוצאות אגרה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

גדר המחלוקת בנסיבותיה של התביעה דנן, ניתנה הוראה על פיצול הדיון, כך שנקבע כי תחילה תדון שאלת החבות, כשבהקשר זה, שתיים הן המחלוקות שהיו נטושות בין הצדדים: הראשונה – האם התביעה היתיישנה; והשנייה – אחריותו של הנתבע 1 (הנתבע) לתאונה הנדונה וחבותו כלפי התובע.
ביום 3.11.2015, לאחר חלוף למעלה משבע שנים מיום התאונה, הוגשה התביעה דנן לקבלת פיצויים מכוח פקודת הנזיקין, כאשר התובע טען כי התאונה אירעה עקב התרשלותו ואשמו הבלעדי של הנתבע, וכי חלה על זה האחרון החובה לפצותו בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה.
אלא מאי? התובע טוען, כי מתקיימים בעיניינו התנאים שבסעיף 8 לחוק - "היתיישנות שלא מדעת". מכאן, דיוננו יתמקד בבחינת תחולתו של סעיף 8 הנ"ל, ושזו לשונו: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". לצורך ההכרעה במחלוקת דנן, אסקור להלן את השתלשלות העניינים שקדמו להגשת התביעה הנדונה.
בהליך הקודם, ובמסגרת הדיון שהתקיים ביום 26.5.2014, נטען על ידי ב"כ שירביט, כי: "קיימת מחלוקת לעניין תוקף הרישיון של התובע, לעניין הכסוי הבטוחי. לפי שיטת הניקוד, רישיונו של התובע נשלל. אנו צריכים לבדוק את העניין ונבקש צו למשרד הרשוי, בכל הנוגע לרישיונו של הנתבע (צ.ל. התובע) לרבות אישורי מסירה". בעקבות כך, ניתן צו למשרד הרשוי, ובמקביל לכך, בית המשפט המשיך ומינה מומחה רפואי לקביעת נכותו של התובע מהתאונה (נספח יז' למוצג ת/1 – תצהיר עדותו הראשית של התובע).
ביום 1.11.2015 היתקיים עוד דיון במסגרת ההליך הקודם, אליו התייצב גם התובע בעצמו, כאשר בא כוחו, עו"ד גלסברג (שמייצגו גם בתביעה דנן), טען לפרוטוקול כדלקמן: "אני מבקש למחוק את הבקשה לעניין תיקון כתב התביעה והוספת נתבעים ועילה, זאת המלצת בית המשפט ולאחר ששמעתי הערות בית המשפט בעיניין זה". בדיון הנ"ל אף הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה התביעה כנגד שירביט תדחה והתשלום התכוף יושב לידיה.
...
זאת ועוד, אין בידי לקבל את טענת התובע כי הוא היה מנוע מלהגיש תביעה כנגד הנתבעים דנן, לנוכח עיקרון ייחוד העילה.
טענתו זו אינה מקובלת עלי כלל.
לסיכום דין התביעה להידחות מחמת התיישנותה, וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע עקב אי קבלת הסכמה מדעת לטפול וכן עקב התרשלות בטיפול ונטישה.
על כן, לא אבחן סוגיה זו. מה עוד, שהפרקטיקה בעיניין הענות לתכתיב מצד המבטחת בדבר הטיפול בחולה, יכולה להוות קנה מידה למדידת היתנהגות הרופא בתביעות רשלנות רפואית [ראו והשוו: ספרם של ד"ר עדי אזר וד"ר אילנה נירנברג – רשלנות רפואית, מהדורה שנייה, פרק 7, עמ' 382-383 (להלן: אזר ונירנברג) והפניותיהם לפסיקת בתי המשפט)].
...
מהמקובץ לעיל, דומה כי בטרם יחליט רופא על הפסקת טיפול לאור אי סילוק חובו הכספי של המטופל, ועל מנת שלא יימצא מפר את שבועות, או הוראות חוק זכויות החולה והוראות הפקודה עליו להתחשב, בין היתר, בפרמטרים הבאים: מידת הסכנה הצפויה לחיי המטופל כתוצאה מאי מתן הטיפול; מידת הסכנה לגרימת נזק חמור למטופל.
דרישת התובע להשבת עלויות הטיפול ששולמו לנתבעת, דינה להידחות ממספר נימוקים: הראשון - הטיפול שבוצע עד לשלב ההדבקה הזמנית היה טיפול נכון ולא הוכח כי דבקה בו התרשלות כלשהי; השני - המבטחת של התובע היא שנשאה במרבית עלויות הטיפול בעוד שנזקו של התובע הצטמצם לתשלום ההשתתפות העצמית; השלישי - הסכום שנפסק בגין עלויות הטיפול הנדרש כיום, ממילא מכיל בחובו תיקון מצבו הקודם של התובע שאינו קשור להתרשלות שהייתה בשלב האחרון בטיפול.
לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצויים בסך של 72,000 ₪, בצירוף 23.4% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 8,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2011 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי התובעת בחרה לנטוש את הטיפול ולא להתמיד עד לקבלת התוצאה המקוה.
דיון והכרעה העילה המרכזית לה טוענת התובעת בסיכומיה, לאחר שהטענות בדבר התרשלות בעצם ההחלטה לקבלה לטפול ובבצוע הטיפול נזנחו, היא עילת הרשלנות בשל אי קבלת הסכמה מדעת, הכרוכה בטענות בדבר אי גילוי והצגת מצגי שווא טרם כריתת החוזה וביצוע הטיפולים.
אמת המידה לקביעת הפצוי בגין כך היא אינדיוידואלית, בהתאם לעצמת הפגיעה שנגרמה לניזוק הספציפי: "במקרים מן הסוג העומד לדיון, יתבטא הנזק בעיקר בתגובתו הנפשית והרגשית של התובע לכך שנעשה בגופו טפול רפואי ללא הסכמתו מדעת...בהערכת גובה הפצוי בגין נזק זה, עשויה להיות חשיבות לחומרת ההפרה של החובה לקבל את הסכמתו המודעת של החולה בטרם בצוע הטיפול בו...המדובר בנזק אשר מעצם טיבו קיים בו היבט סובייקטיבי דומינאנטי...מדובר בפגיעה בזכות יסוד, אשר מחייבת קביעת פיצוי הולם, להבדיל מפיצוי סמלי. לצד זה, בשל הקשיים הטבועים בתהליך הערכת הנזק, על בית המשפט לרסן עצמו, ולא לפסוק פיצויים בשיעורים מופרזים...". ראה: ע"א 2781/93 הנ"ל, עמ' 575 ואילך; ע"א 6153/97 שטנדל נ' פרופ' שדה, פ"ד נו(4) 746, עמ' 759; ע"א 9871/02 ויינשטיין נ' ד"ר ברגמן (16.6.05); ע"א 8126/07 עיזבון המנוחה ברוריה צבי נ' בי"ח ביקור חולים, 3.1.10; א' ריבלין "פיצויים בגין נזק לא מוחשי ובגין נזק לא ממוני – מגמות הרחבה" ספר שמגר (כרך ג', תשס"ג) 21, 43-46; צ' קרן – פז "פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה: הערכה נורמאטיבית, התפתחויות עכשויות ומגמות עתידיות" המשפט (כרך יא, 2007)187.
פיצוי זה כולל בחובו גם את הפצוי החוזי בשל נזק שאינו נזק ממון בגין הפרת החובה החוזית לקבל הסכמה מדעת, כפי שנקבע בע"א 2781/93 הנ"ל. התובעת טענה בכתב התביעה גם לעילה חוזית של הפרת הסכם בגין אי השגת תוצאות של הסרת שיער.
...
גם לגופו של עניין, הן על פי מבחן אובייקטיבי והן על פי מבחן סובייקטיבי, איני סבורה כי קיימת הסתברות גבוהה יותר למסקנה שאם היה נאמר לתובעת כי קיימים מחקרים לגבי הסרת שיער פנים בלונדיני המעידים על יעילות ממוצעת של 52% ושביעות רצון ממוצעת של המשתתפות במחקר, בעלות שיער לבן ובלונדיני, של כ – 67%, היה בכך כדי לגרום לתובעת להחליט לא לעבור הטיפול, מאשר המסקנה ההפוכה.
אני סבורה כי גם אם היה נמסר לתובעת כי אחוזי ההצלחה שנמצאו במחקר שנערך לגבי מכשיר זה, בשיער פנים בלונדיני הם כ – 52% ולא 80%, כאשר לגבי שיער כהה תתכנה תוצאות טובות יותר, ההסתברות הגבוהה יותר היא שעדיין הייתה התובעת מעוניינת לנסות ולעבור הטיפול, בהעדר אלטרנטיבות מתאימות אחרות עבורה באותה העת.
מסקנתי היא, כי, בנסיבות העניין, לא הוכח במאזן הסתברויות כי אם היו נמסרים לתובעת מלוא הנתונים לגבי אחוזי ההצלחה בטיפול בשיער פנים בהיר, כפי שנמצאו במחקר סאדיק, הייתה החלטתה לעבור את הטיפול משתנה ולא הוכח הקשר הסיבתי לצורך גיבוש עוולת הרשלנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו