עוד טוען בית-החולים, כי סירובם של ההורים לבצע דילול עוברים מנתק את הקשר הסיבתי בין רשלנותו הנטענת של בית-החולים, הבאה לידי ביטוי באי מתן הסברים ואי קבלת הסכמתם המודעת של שני ההורים להחזיר שלושה עוברים לרחם התובעת, ועל כן אין מקום לחייב את בית-החולים בפצוי התובעים בגין נזקיו של הקטין.
בטרם אצלול לדיון בעובי הקורה של השאלות שבפני, מצאתי לנכון להבהיר הבהר היטב, את יחסו של המשפט לקורלציה שבין דתו של תובע, כל תובע, לבין השפעת הדין על התוצאה המשפטית, בשל טענות שעניינן רשלנות רפואית בשל אי היתייחסות לדתו של התובע.
הסכמה מדעת
כיום, אין עוד חולק בדבר חובתו של הרופא לקבל את הסכמתו המודעת של המטופל לטפול המוצע, קרי: חובה על הרופא למסור למטופל מידע רפואי רלבאנטי בדבר הסכויים והסיכונים של הטיפול המוצע, לרבות אופן ביצועו, ונקבע:
"על-מנת שהסכמתו של חולה לטפול רפואי שעתיד להעשות בגופו תהא 'הסכמה מדעת', יש לספק לו מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים הטמונים בו ועל אלטרנאטיביות טיפוליות סבירות לטפול האמור. החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של 'הסכמה מדעת' (ע"א 2781/93 דעקה נ' בית-החולים כרמל חיפה, פ"ד נג(4) 526, 548; (להלן: "פרשת דעקה").
בעיניין אשר בפני נטושה מחלוקת בין הצדדים, בדבר ההסברים שניתנו לתובעים, ככל שניתנו, בהתייחס להיריון מרובה עוברים ובדבר הצורך בבצוע דילול עוברים באם ייקלטו שלושה עוברים, ועל כן נשאלת השאלה, האם ניתנו לבני הזוג הסברים בסוגיית היריון מרובה עוברים והצורך לבצע דילול עוברים במקרה כזה, וכפועל יוצא, האם ניתנה הסכמתם המודעת של ההורים להחזרת שלושה עוברים לרחם האֵם, בהבינם את הסיכון הגלום בהיריון מרובה עוברים.
...
מעבר לצורך אציין, כי התובע (האב) הוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, בתחום הנפשי, ועל כן הוא זכאי ממילא לטיפולים בתחום הנפשי ללא כל קשר לאירועים נשוא חוק זה.
קיצור תוחלת חיים
כפי שקבעתי, תביעתו של התובע 1 נמחקה והתביעה הינה תביעת ההורים, אשר אינם זכאים לפיצוי בגין קיצור תוחלת חיי בנם, ואשר על כן העתירה נדחית.
באשר לטענת ההתיישנות והשיהוי – מדובר בטענה שהועלתה על דרך הסתם, ללא כל פירוט, ודינה להידחות.
סוף דבר, ניתן בזאת פסק דין על סך 9,666,776 ₪ בצירוף שכ"ד עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ כחוק ובצירוף הוצאות משפט והוצאות אגרה.
