תביעת פיצויים בגין אי הגעת מזוודה בטיסה

אשר לתביעת התובע בענין אי הגעת הכבודה לניו יורק והצורך לרכוש בגדים לו ולילדיו וכן התביעה לפצותו בגין ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לו עקב כך. אין מחלוקת כי הכבודה אכן לא הגיעה לשדה התעופה בניו יורק ובסופו של דבר הוחזרת במלואה ובשלומתה לתובע רק לאחר חזרתו ארצה.

...

התובע נשאל על ידי בית המשפט וענה (עמ' 2 שורה 1): "אני אומר שלא כתבתי אלא חבר שלי כתב את כתב התביעה". אין בידי לקבל תשובה זו שכן התובעת מחויב בהצגת נתונים בתום לב ובגילוי נאות על מנת שבפני בית המשפט תהיה תמונה מדוייקת ומלאה של התרחשות העניינים.

אשר לתביעת התובע בענין אי הגעת הכבודה לניו יורק והצורך לרכוש בגדים לו ולילדיו וכן התביעה לפצותו בגין ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לו עקב כך. אין מחלוקת כי הכבודה אכן לא הגיעה לשדה התעופה בניו יורק ובסופו של דבר הוחזרת במלואה ובשלומתה לתובע רק לאחר חזרתו ארצה.

לאחר ששמעתי את טיעוני והסברי הנתבעות בענין זה ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו מצאתי כי מי שאחראי לכך שהכבודה בסופו של דבר לא הגיעה לניו יורק הוא התובע שעשה דין לעצמו ולא דאג בהגיעו לבוסטון ו/או לניו יורק למלא טופס אובדן ציוד בשדה התעופה שיכול היה לאפשר לנתבעות לאתר את הכבודה.

מכל האמור לעיל אני דוחה את תביעתו התובע ומחייבת אותו בהוצאות משפט לכל אחת ואחת מן התובעות בסך של 500 ₪.

לפניי תביעה לפיצויים בגין אי הגעת מזודה במסגרת טיול מאורגן לגיאורגיה ונזק למזוודה נוספת.

כמו כן, האמנה הרלבנטית בחלק ניכר מהטיסות היא אמנת מונטראול, המאפשרת קבלת פיצוי גבוה בהרבה מהפצוי באמנת ורשה בגין איחור הכבודה.

...

כך למשל, נפסק בע"א (מחוזי חיפה) 1346/05 איבריה נתיבי אויר ספרדיים בע"מ נ' לורבר (9.4.06) כי "קיום ייחוד העילה אין משמעו כי האמנה אינה מאפשרת פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש עבור נזק שנגרם מחמת איחור. האמנה אינה מפרשת מהם ראשי הנזק בגינם ניתן לפסוק פיצוי ולא מצאנו בטיעוני המערערת הצדקה לאי פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש, מקום זו מוכחת" (ור' גם ע"א (מחוזי ת"א) 1346/05 איבריה נתיבי אויר ספרדיים בע"מ נ' לורבר (9.4.06) ותל"א (מחוזי ת"א) 14968/09 סורוש נ' עו"ד אשר (13.1.10)).

מנגד לא שוכנעתי כי אבדן ההנאה מהטיול היה מוחלט, ובסופו של דבר השתתפו בני הזוג בכל שבעת ימי הטיול המתוכננים.

סוף דבר בהתאם לכל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 4,250 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 500 ₪.

לפני תביעה כספית- נזיקית במסגרתה עותר התובע לחיוב הנתבעת בנזקיו בסך כולל של 15,595 ₪ בגין עיכוב בטיסה, אי הגעת מזוודות ליעדן במועד, אובדן ימי חופשה ועוגמת נפש.

ניזקי התובע ובני משפחתו מסתכמים כדלקמן: סך של 3,000 ₪ עבור כרטיס בהתאם לפצוי הסטאטוטורי הקבוע בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה ושינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 ( להלן – "חוק שירותי תעופה") ובסה"כ 12,000 ₪ ; השבה בגין אי מתן שירותי סיוע בהסעה משדה התעופה באיסטנבול למלון בסך 40$ (דולר ארה"ב); פיצוי בסך של 1,657 ₪ עבור רכישת פריטי ביגוד בסיסיים עד לקבלת מזוודותיהם; פיצוי בגובה של 3,000 ₪ בגין עגמת נפש בעבור אובדן יום וחצי מחופשתם, עיכוב המזוודות, אי היידוע בדבר זכאותם לפצוי, הלנת המשפחה בחדר קטן אחד במלון באיסטנבול.

...

נוכח האמור, סבורני, כי התובע ובני משפחתו זכאים לפיצוי הסטטוטורי.

התובע לא הוכיח כדבעי יתר רכיבי התביעה ומשכך, אין בידי לקבלם.

אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

לפני תביעה כספית- נזיקית במסגרתה עותר התובע לחיוב הנתבעת בנזקיו בסך כולל של 17,252 ₪ בגין עיכוב בטיסה, אי הגעת מזוודות ליעדן במועד, אובדן ימי חופשה ועוגמת נפש.

ניזקי התובע ובני משפחתו מסתכמים כדלקמן: סך של 3,000 ₪ עבור כרטיס מתוך 4 כרטיסי טיסה ששולמו (הכרטיס החמשי הונפק לתינוק ללא עלות) בהתאם לפצוי הסטאטוטורי הקבוע בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה ושינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן – " חוק שירותי תעופה") ובסה"כ 12,000 ₪; השבה בגין אי מתן שירותי סיוע בהסעה משדה התעופה באיסטנבול למלון בסך 40$ (דולר ארה"ב); פיצוי בסך של 1,657 ₪ עבור רכישת פריטי ביגוד בסיסיים ומזון לתינוק עד לקבלת מזוודותיהם; פיצוי בגובה של 3,000 ₪ בגין עגמת נפש בעבור אובדן יום וחצי מחופשתם, עיכוב המזוודות, אי היידוע בדבר זכאותם לפצוי, הלנת המשפחה בחדר קטן אחד באיסטנבול (לחמש נפשות יחדיו).

...

נוכח האמור, סבורני, כי התובע ובני משפחתו זכאים לפיצוי הסטטוטורי.

יתר רכיבי התביעה לא הוכחו כדבעי או שהתובע אינו זכאי להם ומשכך, אין בידי לקבלם.

אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 13,809 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת טענה כי ביום 23.8.2017 התובע פתח תביעה אחת בלבד על שמו אצלה ודיווח על אי הגעת המזוודה והתובע התבקש להעביר מסמכים לנתבעת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות ולהלן אנמק: זוהי תביעה לפצוי בגין אובדן כבודה-מזודה מכוח פוליסות ביטוח שצורפו לכתב התביעה שהתובע ואישתו, לפי כתב התביעה, רכשו מהנתבעת ערב יציאתם לחופשה המשפחתית.

מעיון בסעיף זה עולה כי צוין בו כי במקרה של עיכוב בהגעת כבודה , המבטח ישפה את המוטב בגין הוצאות דחופות ונחוצות בלבד הנובעות מהעיכוב בהגעת הכבודה שהמוטב הוציא בפועל לרכישת חפצים ובגדים חיוניים ובילבד שנרכשו על ידו בתוך 72 שעות ממועד הגעתו ליעדו ובכפוף להצגת קבלות הקנייה המקוריות בגין החפצים והבגדים החיוניים שרכש ובנכוי הסכום שפוצה בגין העיכוב מחברת התעופה.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות ולהלן אנמק: זוהי תביעה לפיצוי בגין אובדן כבודה-מזוודה מכוח פוליסות ביטוח שצורפו לכתב התביעה שהתובע ואשתו, לפי כתב התביעה, רכשו מהנתבעת ערב יציאתם לחופשה המשפחתית.

אולם, גם לגופו של עניין, דין התביעה להידחות כמפורט להלן.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.