התובעת, גב' כהן דורית, הגישה תביעה זו לפיצויים בגין הפסד פנסיית נכות עקב אי ביטוחה בהסדר פנסיוני, ובגין הפסדי חסכון פנסיוני ופנסיית זקנה עתידית, וכן לפיצויים בשל אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה ובשל פיטורים שלא כדין.
השאלה שיש לבחון בהקשר זה היא האם סבירה יותר גרסת התובעת לפיה לו הייתה מצורפת על ידי הנתבעת להסדר פנסיה מקיף, הכולל ביטוח נכות, עד ליום 18.11.11, קרן הפנסיה הייתה מאשרת תביעת נכות שהייתה מגישה לה עקב המחלות בגינן אושפזה בחודש 1/12 והנכות שנגרמה לה בעטיין, מגירסת הנתבעת לפיה תביעה שכזו, לו הייתה מוגשת, הייתה נדחית בשל אי ביטוח למשך תקופת אכשרה בת חמש שנים שנדרשת לכסוי בפנסיית נכות בגין מחלה קודמת.
התובעת טוענת שאין לקבל את טענת ד"ר גושן שלו הייתה התובעת מגישה תביעה לפנסיית נכות במקרה כזה, הקרן הייתה דוחה את התביעה עקב מחלה "מקננת". לעניין זה התובעת מפנה לסעיף 64 לתקנון מנורה מבטחים, לפיו תקופת האכשרה בת 60 חודשי נידרשת אם הנכות היא כתוצאה ממחלה, מתאונה או ממום שרופא הקרן קבע כי ארוע או כי החלו לפני הצטרפות העמית ל קרן או לפני חידוש מעמדו כעמית פעיל בקרן, לפי המאוחר.
ממילא, מעדותו של פרופ' גושן בחקירתו הנגדית לא עולה כי פרופ' גושן הצביע על ביטוי למחלה שהתגלה בתובעת לפני 18.11.11.
לעניין כימות ניזקי התובעת, בית הדין מאמץ את עדות של המומחה האקטוארי מטעם התובעת, ד"ר תמיר לוי, בחוות דעתו, שלא נסתרה, לפי חלופה א' – וזאת בהעדר בסיס להנחה שאבדן הישתכרות עתידי של התובעת כלל רכיב של הוצאות רכב (הנתבעת לא ביקשה לחקור את ד"ר לוי על חוות דעתו).
...
התובעת לעניין זה, טוענת התובעת שהנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי תביעה שהתובעת הייתה מגישה לפנסיית נכות, עקב אבדן כושרה להשתכר בשל מחלותיה, הייתה נדחית על ידי קרן הפנסיה.
סוף דבר
התביעה מתקבלת ברובה.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
הפסד פנסיית נכות – 488,400 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.5.20 (מועד הגשת חוות דעתו של ד"ר תמיר) עד לתשלום בפועל.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 30,000 ₪.