מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויי פרישה בגין הפסקת עבודה בבית ספר אורט

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בין השנים 2008-2009 הועסק בנוסף לתפקידו כמדריך מרכז גם על ידי משרד החינוך בחטיבות ביניים וגם על ידי בעלות מרכז ישיבות בני עקיבא בחטיבה עליונה ובין השנים 2009-2010 הועסק על ידי הנתבע בבית ספר ממ"ד פיסגה; 2011-2012 (שנת הלימודים תשע"ב) – התובע לא עבד בהוראה כלל ובמהלך שנה זו טיפל בהוריו הקשישים; 2012-2013 – מדריך מרכז בתחום מחשבת ישראל ביום הדרכה אחד, עפ"י כתב מינוי; 2014-2015 – הועסק התובע על ידי עריית רמת גן בחטיבה העליונה באולפנת הרא"ה. בסיום שנת הלימודים תשע"א ובתום 6 שנים בתפקיד של מדריך מרכז, הוצא התובע לתקופת צינון של שנה מתפקיד זה (להלן: "תקופת הצינון").
מנגד טוענת הנתבעת, כי בהתאם לתקנה 24 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 התובע לא היה עובד מדינה בעת פרישתו ולכן אין לבית הדין סמכות עניינית לידון בתביעה.
לאור כל האמור - טענת התובע לפיה הוצאתו לשנת צינון כפויה אינה מנתקת את קיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבעת ובכך אינה שוללת את זכאותו לפדיון ימי המחלה הבלתי מנוצלים, אינה נכונה במקרה זה. גם הסתמכותו על סעיף 2(9) לחוק פצויי פיטורים אינה מדויקת היות שהוראה זו דנה בהפסקת עבודה של ששה חודשים בלבד ולא של שנה כפי שהתרחש במקרה זה. מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה התובע ידע או לכל הפחות היה עליו לדעת כי עבודתו בתפקיד של מדריך מרכז היא משרה זמנית וכן שהוא נידרש לעסוק בהוראה בנוסף לעבודתו זו בהקף של שליש משרה לכל הפחות.
בע"ע 582/05 שלום שם טוב נ' אורט ישראל בע"מ (21.12.06) נפסק: "חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976 מקנה לעובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, זכות לקבל ממעבידו תשלום, בהתאם למפורט בחוק. תשלום דמי המחלה הוא תשלום סוצאלי, אשר מטרתו לאפשר קיום לעובד ובני משפחתו, שעה שנבצר ממנו לעבוד עקב מחלה. להבדיל מחוקים סוצאליים אחרים, כדוגמת סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951, שעניינה "פדיון חופשה", אין בחוק דמי מחלה כל הוראה המקנה זכות ל"פדיון" ימי מחלה צבורים בלתי מנוצלים.
...
בנסיבות אלה המסקנה הינה כי התובע ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת, את עיקרי הדברים הכתובים בכתב המינוי שכן הוא חתם עליו.
יתרה מכך, לא הוצגו על ידי התובע הוכחות בנוגע לנסיבות חריגות כלשהן הקשורות בחתימתו על כתב המינוי ומשכך בית הדין לא נדרש לסוגיה זו. לאור האמור לעיל, דין טענתו של התובע להידחות והוא אינו זכאי לפדיון מלוא ימי המחלה שנצברו לזכותו.
משכך, ונוכח מחיקת התביעה כנגד עיריית רמת-גן ביום 04.10.2018 בהסכמת הצדדים – בין הדין אינו נדרש לסוגיה זו. סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת אישרה שבחודש 02.07 קיבלה פצויי פרישה מהמכללה למינהל וכי זהו המועד האחרון שבו היא עבדה במכללה למינהל ואולם התובעת טענה כי היה לה הסכם בעל פה עם המכללה לעבוד במקום אחר (ע' 5 ש' 21-22).
בקביעת בסיס השכר יש להביא בחשבון את עבודת התובעת בשני מקומות עבודה בלבד במכללת אורט בראודה ובבית הספר להנדסאים, שכן לא הוכחה יכולת עבודת התובעת במכללה למינהל והוכח שהתובעת הפסיקה עבודתה במכללה למינהל קודם לתאונה.
הלכך, בשים לב לשעור הנכות , בשים לב לשינויים בשכרה , בשים לב לכך שהתובעת עתידה לסיים את עבודתה בקרוב ובשים לב לתקופה הרלבנטית ( כשש שנים ומחצה) פוסק לתובעת פיצוי גלובאלי בסך 80,000 ₪ בגין הפסדי השכר לעבר ולעתיד במכללת אורט בראודה החל משנת 2009 ועד לגיל 70.
אמנם בפסיקה נקבע שיש מקום להפחית קצבת זקנה בסיסית וזאת בין היתר בהסתמך על תקנות הביטוח לאומי ( הוון), התשל"ח-1978 ומאחר שנקבע כי ניכוי קצבת זקנה עם תוספות תיצור חוסר סימטריה לא רצוי בין פסיקת פיצוי שעל המזיק לשלם לתובע לבין תביעת שיפוי של המוסד לביטוח לאומי כלפי המזיק.
...
דין טענת התובעת להידחות.
בשים לב לאופי הפגיעה הקשה שנגרם לתובעת ,בשים לב למרחק שבין מקום העבודה האמור למקום מגורי התובעת ובשים לב לאופי העבודה מתבקשת המסקנה שיש מקום לפצות התובעת פיצוי מלא בגין הפסדי השכר עד לגיל 67, היינו בגין 4.5 שנים מיום התאונה ועד לגיל 67.
דין בקשת הנתבעים להידחות.
סוף דבר התובעת זכאית לפיצוי כמפורט להלן: סך של 286,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשנות הלימודים תשס"ה-תש"פ (1.9.2004 ועד 31.8.2020) עבדה בבית ספר יסודי אורט שפירא בכפר סבא.
מה שכן ידוע לתובעת הוא שבשנת 2017, כאשר ביקשה לפרוש לפנסיה מוקדמת, גילתה היא כי סכומי הפנסיה להם היא זכאית, אינם מאפשרים לה לשמור על רמת חיים לה הורגלה עד כה (ס' 12 לתגובתה לבקשת נתבע 2).
התובעת טענה בתגובתה לבקשת הנתבע 2, כי בחודש אפריל 2019, שלח לה איתי הדר, ממנהל תחום גמלאות ופיצויים עובדי הוראה במשרד החינוך, הודעה כי קיימת הכרה בזכותה ל-108 חודשי עבודה, וכן ציין "להבנתי צברת אצל מעסיקים אחרים זכויות בקרן צוברת חדשה" ובכך, לטענת התובעת, קיימת למעשה "הודאה בקיום זכות אם לא מלאה אז לכל הפחות זכות חלקית" (ס' 48 לתגובה).
טענה שנייה: התובעת טענה כי יש לה רצף העסקה במשרד החינוך והמעבר מבית ספר אחד לשני אינו מהוה הפסקה או קטיעה של רצף זה (ס' ד(5) לכתב התביעה).
...
סוף דבר: בקשות הנתבעים מתקבלות.
התביעה נגדם נדחית על הסף בשל התיישנות.
התובעת תשלם לנתבעים ביחד הוצאות בסך 3,000 ₪ (מחצית לכל נתבע) בתוך 30 יום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

על כן נמחקה תביעתו ברכיב זה. לטענת הנתבעת, פעל התובע בחוסר תום לב עת לא מילא את חובותיו כעובד, נעדר מבית הספר בשעות העבודה תוך שהוא עובד במקום אחר, גבה כספים מתלמידים מבלי להעבירם ליעדם, רכש ציוד שאינו נידרש ונטל לביתו ציוד של בית הספר.
בעיניין זה יפים הדברים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון בבג"צ 5618/01 יצחק צויזנר נ' בית הדין הארצי לעבודה: "מעבר לידרוש נעיר, כי גם לו היה העותר מצביע על עילה להתערבותנו, הרי שהסעד שנידרש על-ידי העותר, סעד האכיפה, מותנה כידוע באפשרות לקיימו, ובכך שהאכיפה לא תהא בלתי צודקת בנסיבות העניין. ראו סעיפים 3(1), 3(2) ו-3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 ואילו במקרה שלפנינו, לנוכח משבר האמון החריף שנתגלע בין העותר לבין צוות המורים, שבשלו פוטר העותר, דומה שאין זה צודק - ונראה שגם בלתי אפשרי מבחינה מעשית - לכפות על מעבידו של העותר, בית הספר, להחזירו למשרת הניהול." עם זאת, משנפלו פגמים מהותיים בהליך ובעילת פיטורי התובע מחד גיסא ומשהגענו למסקנה כי אין להשיבו לעבודה בנתבעת מאידן גיסא, הרי שדרך המלך היא לפצותו בגין פיטוריו שלא כדין.
(ג) הופסקו ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהעובד פרש מהשרות, רשאי נציב השרות להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו" (הדגשה שלי - י.א.ש.).
במקרה דנן, מצויה בפנינו מחד גיסא, היתנהלותה של הנתבעת בדרך שבה בחרה לפטר את התובע תוך הצגת עילה של צמצומים וסגירת מגמה כאשר למעשה עילת הפיטורים היא הפרות המשמעת של התובע; היתנהלותה ב"דרכה אל המטרה" כאשר פעלה להשעיית התובע באופן לא מידתי תוך שהיא מוציאה אותו מכתה בעת שהוא מלמד ובפני תלמידיו מורה לו על הפסקת עבודתו לאלתר; במניעת השבתו לעבודה תוך הפרת הוראת בית הדין למשמעת; במניעת טפסים ואישורים לאחר פיטורי התובע והמנעות מכוונת משיבוצו בבית הספר למרות שהודיע על יציאה לחל"ת מבית הספר אורט (יציאה שאושרה במכתב על ידי ארגון המורים (ת/18)) - כל אלה מעלים את הרושם כי אכן נהגה הנתבעת באופן של היתעמרות כלפי התובע.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע: סך של 40,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין.
בנוסף תשלם הנתבעת את כל ההפרשות הפנסיוניות הנובעות מהפרשי השכר וזאת תוך 30 יום מהיום.

בהליך ע"ב (ע"ב) שהוגש בשנת 2008 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פרישה, בנוסף לפנסיה מוקדמת, בגין הפסקת עבודתן של התובעות בבית הספר אורט על שם קנדי בירושלים (להלן: הנתבעת או אורט).
התובעות הגישו תביעה נגד אורט ונגד ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים (להלן: ארגון המורים), עקב הפסקת עבודתן כמורות בבית הספר.
...
סוף דבר 34.
התביעה נדחית.
התובעות ישלמו לנתבעת הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו