תביעת פיצויי פיטורין ופיצויים בגין אפליה בהריון

בפנינו תביעת התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים בשל הריון, תוך הפליה פסולה והפרת הוראות הדין.

...

סוף דבר התביעה על כל רכיבה נדחית, למעט לעניין חלף הודעה מוקדמת.

הנתבעת תשלם לתובעת חלף הודעה מוקדמת בסך 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

לאור דחיית החלק הארי של התביעה אני קובעת שעל התובעת לשלם הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ צמודים כחוק מהיום.

תביעה זו עניינה תשלום פיצוי מכוח חוק שויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988 (להלן: חוק שויון ההזדמנויות) ופיצויים בגין עילות שונות בשל פיטורי התובעת בעת הריונה.

טענות הצדדים לטענת התובעת, נעשו פיטוריה מחמת הריונה מתוך הפליה פסולה.

...

סיון העידה כי בין הצדדים החל ויכוח שבהמשכו "התנפלה" התובעת והחלה לצעוק על סיון והאינטרקציה עלתה לטונים גבוהים, התובעת סירבה להקשיב לה ולקבל את הערותיה ואף פנתה לעובדת אחרת ואמרה לה "מה היא חושבת לעצמה" ואז החליטה סיון שאין מנוס מלהזמין את התובעת לשימוע לקראת פיטורים.

בענייננו, לא מצאתי כי התקיימו התנאים החריגים והקיצוניים המצדיקים פסיקת פיצוי נפרד בשל עוגמת נפש ודין טענה זו - להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, ישלמו הנתבעים לתובעת כדלקמן: פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב במשא ומתן ובכריתת חוזה בסך של 20,000 ₪; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 12,100 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 2,000 ₪.

מונחת לפנינו תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, אפליה על רקע הריון מכוח חוק שויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שויון הזדמנויות בעבודה"), זכויות סוציאליות שונות ופצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד.

...

אשר על כן הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 5,624 ₪.

אנו סבורים כי דבריה של גב' ז'קלין, כפי שצוטטו על ידי התובעת עצמה, אינם מוכיחים חד משמעית כי הביעה אי שביעות רצון לגבי היריון התובעת עד כדי קבלת החלטה לסיים העסקתה.

לדבריו – "אם התובעת הודיעה לי אם ב- 10.6 היא בהריון ואסור לפטרה, אז למה היא שלחה לי הודעה נוספת ביום 27.6?"[footnoteRef:41] חנן סיפר את הדברים הבאים – [41: עמ' 6 לפרוט' ש' 15-14] " כשראינו שהתובעת לא מגיעה, אמא שלי דיברה איתה וניסתה להגיד לה לחזור לעבודה ואולי ויש שיחה מוקלטת איתה. אחרי כ-5 ימים, שלא הייתי מודע לסיפור הזה, פגשתי אותה במקרה בביטוח לאומי. שאלתי אותה מה קרה והיא אמרה שהיא צריכה מכתב, כעסה והלכה. אמרתי לה בהודעות ווטסאפ שאף אחד לא פיטר אותה ועומר הוא היחיד שיכול לפטר אותה. זו אישה שהיתה חלק מהמשפחה, אנו מקום קטן. בעלה של אמא שלי מוציא את ילדיה מהגן אז אף אחד לא רצה להרע לה, בטח לא כשהיא בהריון."[footnoteRef:42] [42: עמ' 5, ש' 27 ואיללך] למותר לציין, כי אילו תבעה התובעת זכויות מכוח חוק עבודת נשים, אפשר והייתה זכאית לפיצוי בגין אובדן הכנסה וזכויות שונות לאור הוראות החוק, אולם התובעת לא עשתה כן ואין באפשרותנו לתת סעד מכוח חוק זה. משכך, אנו קובעים כי הפיטורים אינם קשורים להיריון התובעת ומשכך, הנתבעת לא הפרה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואין התובעת זכאית לפיצוי מכוח חוק זה. לסיכום על הנתבעת לשלם לתובעת סך 21,867 ₪ כדלקמן: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 7,000 ₪; השבת ניכויי עובד וחוסר בהפרשות לתגמולים בסך 3,393 ₪; פיצויי פיטורים בסך 5,624 ₪; תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,850 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 2,000 ₪; אנו דוחים את התביעה לתשלום דמי הבראה ופיצוי בגין אפליה על רקע הריון.

ההליכים המשפטיים ביום 8.11.2018 הגישה התובעת כתב תביעה לתשלום פצויי פיטורים בגין התפטרות בדין מפוטר, פיצוי בגין פיטורים עקב הפליה מחמת היריון והורות, פיצוי בגין הפרת חובת הנתבעת לספק סביבת עבודה סבירה ופצוי בגין הפרת התחייבות להעלאת שכר בסכום כולל של 310,264 ₪.

...

] שישית, לא מצאנו שיש בטבלת שכר שהוכנה על ידי חברת השמה Experis Professional שבה פורט השכר שמשולם לעובדים רפואיים ופרא רפואיים כדי לחייב את הנתבעת[footnoteRef:132].

אי לכך, דין תביעת התובעת לפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה – להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

על דברים אלה חזר בית הדין הארצי בעיניין גוטמן (שניתן במהלך הסגר הראשון) - "מעסיק המבקש לפטר עובדת נעדרת או עובדת שאינה נעדרת, נידרש לקבל היתר לפיטורים מהממונה. בפסיקה נקבע לעניין זה כך: 'בקשת ההיתר לפיטורים היא בעלת ערך עצמאי. היא מהוה בקרה מינהלית-שלטונית על חוקיות הפיטורים, ובכך מקדמת ומונעת פגיעה בערך השויון המגדרי במיוחד בנקודת זמן זו בו פגיעותו מוגברת. תוצאתה המעשית היא שלילת סמכותו של המעסיק לפטר את העובדת והעברתה לממונה שלו שיקול דעת אם להתיר את הפיטורים במקרה הקונקרטי... הממונה אינו בוחן רק את הקשר בין עילת הפיטורים להריון, ללידה או להורות ולהיעדרות בגינם, אלא הוא מעניק משקל גם לתכלית איסור הפיטורים על רקע ייחודיותן של תקופות אלה במעגל התעסוקה של העובדת. מכאן שתפקידו של הממונה הוא לשמש מעין גורם אובייקטיבי בהכרעת השאלה אם יש להתיר את הפיטורים בעת שבה הם מתבקשים...יש בהקפדה על הפרוצידורה של בקשת ההיתר לפיטורים ובהקפדה על הוגנות הליך קבלת ההחלטה של הממונה כדי לשפר את הסכויים שההחלטה שתתקבל בעיניינה של העובדת תהיה צודקת. יתרה מכך ייתכן שההליך עצמו אף ימנע מהאשה לפתח תחושה שהפיטורים נעשו ממניעים לא צודקים או שרירותיים, או על בסיס הפליה מטעמי הריון או הורות'" (ע"ע (ארצי) 4333-11-19 מדינת ישראל – נטלי גוטמן (29.3.20), בפיסקה 9 והציטוט שם מתוך פסקה 30 בעיניין סירטו).

משקבענו לעיל כי התובעת לא פוטרה ונדחתה התביעה ברכיבים הרלוואנטיים שנתבעו מכוח טענה זו, ממילא, דין התביעה לפצוי מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה להדחות גם כן. לעניין זה נוסיף כי בתצהירה לא טענה התובעת טענה שיש בה לתמוך בתביעתה לפצוי מכוח חוק זה, דהיינו, שהיא פוטרה בשל היותה אשה הרה ואם לילדים.

סיכום לאור כלל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה: בשים לב לקביעתנו שפולירן לא פיטרה את התובעת, תביעותיה של התובעת לסעדים בגין הפרת סעיף 9 לחוק עבודת נשים; תביעתה להשלמת פצויי פיטורים ולקבלת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין; תביעתה לפצוי מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה – נדחות.

...

על כן, טענות אלה נדחות.

סיכום לאור כלל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה: בשים לב לקביעתנו שפולירן לא פיטרה את התובעת, תביעותיה של התובעת לסעדים בגין הפרת סעיף 9 לחוק עבודת נשים; תביעתה להשלמת פיצויי פיטורים ולקבלת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין; תביעתה לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – נדחות.

טענת הקיזוז שהעלתה פולירן – נדחית.