תביעת פיצויי פיטורים, פנסיה והטבות נוספות

העובד הגיש תביעה לבית הדין האיזורי, לתשלום שכר עבודה בגין חודש עבודתו האחרון, בונוס בגין פתיחת סניף, פיצוי בגין הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה, גמול בגין עבודה בשעות נוספות וזכויות סוציאליות שונות.

העובד השיב לערעור המעסיקה כי בבתי הדין לעבודה מקבלים תביעות בערכי נטו מדי יום; העובד שב והדגיש כי ערך עבור רכיבים מסוימים תחשיב שכר ברוטו וכי מסכים הוא שתחשיב החבות יבוצע על סמך ההנחה שזו משכורתו הראשונה (סעיפים 21-22 לסיכומים מטעמו); לענין הטענה בדבר תשלום אגרה בחסר השיב כי אין מקום להעלותה כעת ואין היבט זה מעניינה של המעסיקה; המעסיקה בסיכומיה בבית הדין קמא טענה טיעוניה על בסיס שכר נטו, ולא טענה שיש מקום לתרגמם לערכי ברוטו, ולכן מושתקת היא מלהלין על כך; אין מקום לטענה כי פסיקת הנטו היא מעבר לסכום שנתבע, שכן זו טעות אופטית; המעסיקה לא חלקה על היות ההסכם לתקופה קצובה; המעסיקה לא הוכיחה שחלו שינויים במדריגות המס ביחס לצפוי בעת עריכת ההסכם; שינויים שחלו בחבות המס לאחר הפיטורים אינם צריכים להלקח בחשבון, שכן אילו שולם הכסף במועד לא היתה נוצרת החשיפה לסיכון זה; העובד טען שלא היתה מניעה רפואית לחיפוש עבודה מצדו ולכן גם ניסה לחפש באמצעות שירות התעסוקה, וכך הצהיר בתצהירו; המעסיקה לא חקרה אותו בענין ניסיונותיו לחיפוש עבודה חלופית, ולכן לא הרימה הנטל לשכנע שיש להפחית את הפצוי מטעם זה. העובד טען בערעורו כי בית הדין שגה עת קבע כי העובד לא ערך תחשיב ברוטו, שכן תחשיב כאמור נערך בסעיף 7 לכתב התביעה המתוקן ביחס לחלק מעילות התביעה (פצויי פיטורים, הפקדות לפנסיה וקרן הישתלמות).

באותו ענין ניתנה הדעת לתכליתה הפארטיקולרית של החקיקה, שהיא מתן הטבה לתושבי הנגב, קרי העובדים ולא מעסיקיהם – ונקבע כי מהטבה זו יהנה העובד על אף שבידו הסכם לשכר נטו.

...

סוף דבר ערעור החברה וערעור העובד מתקבלים בחלקם וזאת אך ברכיבים הבאים: פסיקת פיצוי בערכי נטו - פסיקת בית הדין האזורי את הסכומים (השכר החודשי וכלל הזכויות הנלוות) בערכי נטו - מתבטלת.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל בדבר החזרת הדיון לבית הדין האזורי לשם ליבון גובה השכר ברוטו "בזמן אמת" מתקבלים הערעורים בנוגע לדרך תחשיבם של התנאים הנילווים גם בעניינים הבאים: פיצויי פיטורים - תקופת ההעסקה המצטברת בגין התקופה הראשונה והשניה תעמוד על 28.63 חודשים.

יתר טענות הצדדים בשני הערעורים- נדחות, כאמור לעיל.

לפנינו מונחת תביעה להכרה ביחסי עובד מעסיק בין הצדדים ולחייב את הנתבעת לשלם לתובע פצויי פיטורים, הפרשות בגין פנסיה, פדיון חופשה ודמי הבראה.

יחד עם זאת, התובע עומד על כך כי הסיכום היה כי הוא יעבוד כנגד חשבונית מס אולם יקבל בנוסף את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לו. לטענת התובע הנתבעת לא שלמה לו את זכויותיו כעובד מן המניין ולא הפרישה לקופת פנסיה תגמולים ופיצויים.

החזר נסיעות - התובע קבל החזר הוצאות רכב ובהתאם להסכמי עבודה מתקופת עבודתו הראשונה הטבה זו שוללת זכאות להחזרי נסיעות (סעיף 7.1 לנספח ב' לתצהיר).

...

נוסף על כך, אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיצוי בגין שלילת זכותו לדמי אבטלה.

לסיכום אנו קובעים כי התובע זכאי ל- 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש עקב הפגיעה בפרטיותו.

סוף דבר: לסיכום אנו קובעים כי התובע זכאי לתשלום הסכומים כדלקמן: הפרשי עלות מעסיק בגין זכויות סוציאליות בסך 64,279 ₪.

בתביעה זו, שסכומה 316,980 ₪ נתבעו הפרישי פצויי פיטורים, תמורת הודעת מוקדמת, הפרישי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויים בגין הפרשה בחסר לפנסיה, דמי חגים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופיצויים סטאטוריים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה והפרת הוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 בנושא תלושי שכר.

לפי המפורט בתצהירו של ד"ר פיינשטיין, תשלום נסיעות נעשה בהתאם לסיכום עם התובע ונועד לאפשר לו שימוש במוניות, ובכך להיטיב עם התובע, בדומה להטבה נוספת אותה קיבל התובע - לינה בחדר במעון הקשישים.

...

משלא עשה כן, לא מצאנו סיבה לקבל סברות שהועלו במסגרת הסכומים.

מעבר לכך, מעיון בפרוטוקול עולה כי בשאלה היחידה שהמומחה נשאל לגבי חודש ינואר 2013, השאלה הוצגה באופן לא מדויק, כאילו התובע עבד באותו חודש רק 17 ימים, בעוד שמדובר ב - 25 משמרות ועוד יום חופשה, כמספר הימים שצוינו בתלוש השכר ובדיווח למת"ש. בנוסף וזאת בתשובה לטיעונים נוספים של התובע באותו עניין - לא מצאנו פסול בכך שהנתבעת "תרגמה" את רכיבי השכר שהגיעו לתובע לרכיבי השכר המתאימים לתלוש שמת"ש הנפיק, כאשר התלושים לא הונפקו על ידה או בשליטתה.

סוף דבר – התביעה נדחית בעיקרה.

לפנינו תביעת התובע כנגד הנתבעת ומנהלה להפרשי שכר, שעות נוספות ופיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות, בכל הנוגע לתקופת העסקתו וכן תביעה שכנגד של הנתבעת כנגד התובע בגין כספים שעליו להחזיר לה בנוגע לציוד שנלקח על ידו לטענתה וקיזוז הודעה מוקדמת.

יפה לעניינו פסיקת בית הדין הארצי בע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל – ר-צ פלסט בע"מ (24.5.12) שם ציין בית הדין הארצי כי: "ככל שמעביד משלם לעובד הטבה מעבר למגיע לו על פי החוק או צו ההרחבה, הטבה זו הופכת לחלק מתנאי עבודתו המוסכמים של העובד, והמעביד אינו רשאי לבטלה לאחר שהעובד מסיים את עבודתו, בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד לתשלום זכויות אחרות המגיעות לו  [דב"ע (ארצי) נד/48-3  מזרה – ענת ימין, מיום 2.5.94; ע"ע (ארצי) 1260/00 מרקוביץ – אקורד הנדסה בע"מ, מיום 5.8.02].

הפרשות בגין פצויי פיטורים בסך של 11,944 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 1.3.16 (סיום יחסי עבודה) ועד למועד התשלום בפועל, בנכוי הסכום הצבור בקרן הפנסיה בגין הפיצויים, תוך הצגת מיסמך מחברת הביטוח המוכיח את הסכום.

...

סוף דבר התביעה לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, דמי כלכלה, קרן השתלמות, הפרשי שכר, פיצוי בגין העדר תלושים, החזר הלוואה והרמת מסך - נדחית.

התביעה שכנגד נדחית למעט רכיב קיזוז ההודעה המוקדמת בסך 4,000 ₪.

בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד.

בפנינו תביעה כספית אשר עניינה פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשות פנסיוניות, קרן הישתלמות, דמי הבראה, דמי חופשה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

הנתבעת טענה כי עם הזמן קיבלה התובעת הטבות נוספות בתנאי העסקתה, כגון הפרשות לקרן הישתלמות.

בנוסף, אנו סבורים כי הפרישי פצויי הפיטורים שנתבעו, לא שולמו לתובעת בשל מחלוקת אמיתית ולכן לא מצאנו לחייב הנתבעת בפיצויי הלנה.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 10,794 ₪.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.