מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויי פיטורים, הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה ופגיעה בפרטיות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משכך התובעת תובעת פיצוי בהתאם להוראות חוק עבודת נשים וחוק שיויון הזדמנויות בעבודה, ופצוי בשל הפרת חובת תום הלב ופצוי בגין הפרת חוק הזכות לישיבה בעבודה, וכן פיצוי בגין היתנכלות והתעמרות בעבודה וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל פיטוריה בתקופת המוגנת שלאחר חופשת הלידה וכן פיצוי בגין העידר שימוע כדין.
הוראה זו בדבר זכותו של האדם העובד לישיבה בעת ההפסקה, מכילה ומגלמת את זכותו של העובד לרווחה, למנוחה, לאוטונומיה אישית ולמימוש פרטיותו במסגרת המרחב האישי שמקצה לו המעביד, כמו גם לגיבוש ההיבט החברתי במקום העבודה.
האם מדובר בהפרות חוזרות ונישנות כלפי העובד התובע, או כלפי עובדים אחרים; האם ההפרה בוצעה ביודעין ובכוונה תחילה; האם מדובר בהפרה כשיטה הנוהגת אצל אותו מעביד במקום העבודה; האם ההפרה נעשתה למרות התראות מצד העובד התובע, או מצד ארגון העובדים, או אחרת; תום לבם של הצדדים; האם הופר צו שפוטי; וכיוצ"ב; מהות הפגיעה בעובד כתוצאה מן ההפרה ונסיבותיו האישיות של העובד כלפיו בוצעה ההפרה, כגון, גילו של העובד, מצב בריאותו, האם מדובר בעובד בעל מוגבלות הנידרש להתאמות מיוחדות למוגבלותו; עובדת בהריון או בטיפולי פוריות וכדומה; השיקול הצבורי ההרתעתי יבוא אף הוא בחשבון השיקולים לקביעת שיעור הפצוי.
...
ביום 20.2.17 ניתנה החלטה של הממונה לחוק עבודת נשים על בסיס הסכמות הצדדים כמצוטט: "הריני להודיעכם כי לאחר עיון במסמכים הנוגעים בדבר, ועל סמך פנייתכם , החלטתי לפי הסעיפים 9 ו 22 לחוק עבודת נשים... להתיר את צמצום הכנסתה של גב' דבורה מסורי כמפורט להלן, החל מיום 20/2/2017. א. עובדות 1. העובדת מועסקת מתאריך 6/7/2016, כיום בתפקיד מנהלת סניף דיזנגוף סנטר של הרשת. 2. ביום 23/1/17 התקבלה בקשת המעסיק לפיטוריה של העובדת בעת היריון. 3. ביום 26/1/17 הושלמו המסמכים הנדרשים לפתיחת תיק. 4. ביום 15/2/17 מסרו הצדדים את גרסותיהם במשרדינו. 5. ביום 20/2/2017 הודיעו הצדדים על הסכמתם לגבי אופן המשך העסקת העובדת. ... ג. להלן אציג את נימוקי ההחלטה: 1. עסקינן בבקשת היתר לפיטורי עובדת בהריון , בגין טענה לאי שביעות רצון מתפקודה והתנהלותה. 2. העובדת הועסקה מזה כשמונה חודשים בתפקיד מנהלת סניף דיזנגוף סנטר של הרשת. 3. לטענת המעסיק, תפקוד העובדת לא היה משביע רצון לאורך זמן, ובגין כך הוער לה לאורך תקופת העסקתה. 4. העובדת דוחה את טענות המעסיק ולגרסתה, הטענות בדבר תפקודה והתנהלותה התעוררו לאחר הודעתה על ההריון ולאחר היעדרותה מהעבודה בגינו. 5. במהלך הטיפול בתיק, לאחר מסירת הגרסאות במשרדינו , דיווחו הצדדים על משא ומתן בקשר לתנאים להמשך העסקת העובדת. 6. ביום 20/2/17 הודיע המעסיק על נכונותו להמשיך בהעסקת העובדת באותו סניף (דיזנגוף סנטר) בתפקיד מוכרת ( ולא מנהלת סניף), באותם תנאי שכר, למעט זכאותה לבונוסים הנגזרים מתוקף תפקידה כמנהלת סניף, אשר להם לא תהיה העובדת זכאית עוד, עם שינוי תפקידה למוכרת...7. העובדת הביעה הסכמתה להצעת המעסיקה... 8. לפיכך אני מוצאת כי שינוי תנאי העסקת העובדת אינם קשורים בהריונה. 9. בנסיבות כפי שהובאו לעיל, לאור הסכמת הצדדים בדבר התנאים להמשך העסקת העובדת, אני מתירה את צמצום הכנסתה של העובדת, בכל שלא תהיה זכאית עוד לבונוסים המשולמים לעובדות התפקיד מנהלת סניף, החל מיום ההחלטה". ר' נספח ח' לכתב התביעה.
בכל הנוגע לרכיב ההודעה המוקדמת, שעה שלקחנו רכיב זה במסגרת הפיצוי לפי חוק עבודת נשים לא שוכנענו כי יש להורות לנתבעת לשלם לתובעת תשלום נוסף בגין תמורת הודעה מוקדמת, שעה שפיצוי זה כבר נפסק לתובעת.
בכל הנוגע להפרש פיצויי הפיטורים, לא שוכנענו כי יש לקבל את תחשיב התובעת, שעה שלא לקחה בחשבון כי היו שינויים בהיקפי המשרה שלה, כפי שפורט לעיל ומשכך רכיב תביעה זה נדחה.
יצויין כי אין אנו מקבלים את תחשיב הנתבעת שעה שלא לקח בחשבון כי חלק מהתקופה התובעת לא עבדה במשרה מלאה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עם זאת, במכתב ההזמנה לשימוע נכתבו הדברים הבאים: "ככל שלא תתייצב לשימוע במועד האמור, יהווה הדבר ויתור על זכות השימוע והחברה תקבל החלטתה אם לסיים את עבודתך אם לאו, על סמך המידע המצוי בידה בלבד". התובע כאמור לא התייצב לשימוע, אך אין לראות באי התייצבותו לישיבת השימוע כהתפטרות כפי שהנתבעים טענו, אלא כויתור על זכותו להשמיע את עמדתו.
מבלי לפגוע באמור ובמאמר מוסגר יוטעם שגם לו לא היינו מגיעים למסקנה כי התובע פוטר מעבודת, היה מקום בנסיבות הפסקת עבודתו, לראות בתובע כמי שהנסיבות לא אפשרו את המשך עבודתו, כאמור בסעיף 11 א לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, הקובע כדלהלן: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים." [ההדגשות הוספו – כ.א.ק].
] אולם כאמור, שוכנענו ממילא כי התובע פוטר מעבודתו ורכיבי פסק הדין מבוססים איפוא על הנחה זו. גזל סוד מסחרי, הפרת זכות יוצרים והתנהלות שלא בתום לב החברה עותרת לחייב את התובע בפצוי נפרד בגין כל אחת מהעילות מכוח חוק עוולות מסחריות; חוק זכות יוצרים; ומכוח הפרת חובת תום הלב והפרת הסכם העבודה המחייב אותו לשמור על הקניין הרוחני של החברה.
משויתר התובע על התייצבות להליך השימוע, לא מצאנו לפסוק לזכותו פיצוי כלשהוא בגין פיטורים שלא כדין ותביעתו בעיניין זה נדחית איפוא.
הפרת חוק הגנת הפרטיות וחוק המחשבים לטענת התובע הוא זכאי לפצוי בגן הפרת חוק הגנת הפרטיות וחוק המחשבים בעניינינו שכן עם הפסקת עבודתו הטלפון ששימוש אותו נחסם והנתבעים "חטטו בתכתובות ובהודעות שבו" לכאורה.
...
עם זאת, ולו למען שלמות התמונה, יוטעם כי לא מצאנו עילה להרמת מסך בתובענה דנן.
אמנם, למרות שיהושע אינו בעל מניות או בעל תפקיד רשמי בחברה, שוכנענו כי הנתבעים הציגו אותו כבעלים בחברה[footnoteRef:80], הוא השקיע בחברה (לטענתו כמה מאות אלפי שקלים)[footnoteRef:81], וברי כי היה לו אינטרס בהצלחתה.
] סוף דבר לסיכום, הנתבעת תשלם לתובע סך של 42,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.2018 ועד למועד התשלום המלא בפועל, לפי הפירוט שלהלן: החזר ניכוי מהשכר בסך 21,000 ₪; חלף הודעה מוקדמת בסך 21,000 ₪; התובע ישלם לנתבעת סך של 50,000 ₪ בגין התנהלותו כמתואר לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעתה של גב' ענווה חכמון (להלן - התובעת) נגד טוגו- הנעלה והלבשה בע"מ (להלן - הנתבעת או החברה) לפצוי לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן - חוק למניעת הטרדה מינית), וכן בגין הפרת הוראת חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן - חוק להגנת הפרטיות), הפרת הוראת חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס"ז- 2007 (להלן - חוק הזכות לעבודה בישיבה), הפרת הוראת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן - חוק איסור לשון הרע), פיצוי בגין היתעמרות, תשלום שעות נוספות וכן פצויי פיטורים.
פיצוי בגין פגיעה בפרטיות טענות התובעת הנתבעת הפרה את זכותה הבסיסית של התובעת לפרטיות המוגנת בדברי חקיקה הבאים: חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ובהתאם לחוק הגנת הפרטיות.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלנו את מכלול טענות הצדדים ומסמכי התיק, הכרעתנו היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט בהרחבה להלן.
אשר לדעתנו - נקדים אחרית לראשית, ונבהיר כי לאחר בחינת טענות הצדדים וכן עיון בכלל המסמכים שהונחו בפנינו, באנו לכלל מסקנה כי דין תביעתה של התובעת בגין שעות נוספות להתקבל, ונפרט.
ויודגש, מסקנה זו אינה מכרסמת בדעת הרוב בעניין בוסקילה, שכן גם שם נאמר כי "על מנת שתידחה התביעה לפי תיקון 24 לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, נדרש כי המעסיק ישכנע את בית הדין כי יש לדחות את התביעה. מתי ואיך יקרא הדבר, אין לקבוע נוסחאות וכל מקרה יוכרע עובדתית לפי חכמתו של בית הדין היושב בדין." על אף האמור, בהתייחס לתיקון זה, עמד בית הדין הארצי זה מכבר על כך שתיקון 24 כאמור לעיל לא פטר את העובד או העובדת מהגשת גרסה סדורה ביחס לשעות עבודתם: "אכן, על פי תיקון 24, אם המעסיק "לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו", דהיינו פנקס עבודה על פי סעיף 31 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"ח – 1958, עובר אל המעסיק הנטל להוכיח כי "העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת". אין בהוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר כדי לפטור את העובד מהצגת גרסה בנוגע לשעות העבודה הנוספות או שעות העבודה במנוחה שבועית שבהן לטענתו עבד ולא שולם לו בעדן שכר או הגמול המגיע לו לפי החוק, ומהצגת תחשיב, ולו על דרך של אומדנא, של הסכום הנתבע על ידו כשכר וגמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית על יסוד גרסתו.
אשר לתביעת התובעת לפיצוי בגין הלנת השכר, בנסיבות דנן, בהן הסכומים הנתבעים על ידי התובעת שנויים במחלוקת בין הצדדים, מצאנו שלא לפסוק לתובעת פיצוי בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

העובדת הגישה תובענה נגד החברה ובגדרה עתרה לתשלום פיצוי לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח 1988; פיצוי בגין הפרת הוראת החוק להגנת הפרטיות, תשמ"א-1981; פיצוי בגין חוק איסור לשון תשכ"ה-1965; הפרת הוראת חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס"ז-2007 (להלן: חוק הזכות לעבודה בישיבה), פיצוי בגין היתעמרות, תשלום גמול שעות נוספות וכן פצויי פיטורים.
היתעמרות בעבודה - בית הדין האיזורי קבע כי הוכחו במידה הנדרשת התנהגויות חוזרות ונישנות אשר יש בהן כדי ליצור עבור העובדת סביבה עוינת, ואשר גרמו לפגיעה בכבוד התובעת תוך השפלת התובעת, זילזול בה וביכולתה, ניכור חברתי וסביבת עבודה עוינת.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע, ובתגובות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
בחינה משולבת של הדברים מביאה למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית, והמבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ש"ח. ניתנה היום, כ"ה כסלו תשפ"ג (19 דצמבר 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

העובדת הגישה תובענה נגד החברה, ובגדרה עתרה לתשלום פיצוי לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1988 (להלן: חוק למניעת הטרדה מינית); פיצוי בגין הפרת החוק להגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: חוק להגנת הפרטיות); פיצוי לפי חוק איסור לשון תשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע); פיצוי בגין הפרת הוראת חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס"ז-2007 (להלן: חוק הזכות לעבודה בישיבה); פיצוי בגין היתעמרות; פצויי פיטורים לפי חוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: חוק פצויי פיטורים) וגמול שעות נוספות.
(ה) פגיעה בפרטיות העובדת טענה כי החברה הפרה את זכותה הבסיסית לפרטיות.
...
בשקלול בין השיקולים החלטנו להעלות את סכום הפיצוי ולהעמידו על 35,000 ₪.
(ז) סוף דבר ערעור החברה נדחה במלואו, וערעור העובדת מתקבל בחלקו הקטן כך שהפיצוי בגין הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה יועלה ל 35,000 ₪.
בשים לב לתוצאה אליה הגענו, ולהיקפם של שני הערעורים, אנו קובעים שכל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו