תביעת פיצויי פיטורים לפי הסכם קיבוצי בענף השמירה

בסיכומיו הפחית את סכום תביעתו לסך 6,868 ₪ לפי ההסכם הקבוצי המיוחד ולחילופין סך של 2,759 ₪ לפי הצוו להעסקת עובדים בגופים צבוריים.

לטענת התובע משהנתבעת סירבה לתקן את הרעת התנאים ולשלם לו את המגיע לו על פי היה זכאי להתפטר בדין מפוטר ועל כן זכאי הוא לתשלום פצויי פיטורים בסך של 21,030 ₪ בנכוי הכספים הצבורים לזכותו בקופת הפיצויים ובסך הכל זכאי הוא להשלמה בסך 7,725 ש"ח. לחילופין טוען התובע על הנתבעת להשלים את ההפרשות לקופת הפיצויים, לפי ההסכם הקבוצי המיוחד בחודשים 5/12 עד 4/15 ולאחר מכן לפי צו ההרחבה בענף השמירה, שכן הללו הופרשו בחסר (שכן לטענתו היה עליה להפריש לקופת הפיצויים גם בעבור תשלום דמי ההבראה, עבודה ביום המנוחה ועבודה בשעות נוספות), ובסך הכל עליה להשלים סך של 5,809 ₪ לפי ההסכם הקבוצי המיוחד בשירות המדינה או 4,123 ₪ לפי צו העסקת עובדים בגופים צבוריים.

...

אשר לחישוב פיצויי הפיטורים אין בידינו לקבל את חישובי הצדדים.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים שלהלן: פיצויי פיטורים בסך 20,569 ₪ בניכוי הסכום הצבור לזכות התובע בקופת הפיצויים (לפי הדוחות שהוצגו לנו עומד על למעלה מ14,00 ₪).

לאור המחלוקת הכנה לא מצאנו שיש מקום לפסוק פיצויי הלנה.

התביעה לפצוי פיטורים שלא כדין לטענת התובע, על הנתבעת היה לנהוג בהליך הפיטורים על פי הקבוע בסעיף 28.3 להסכם הקבוצי בענף השמירה, לפיו: "צימצום בעבודה הנו סיבה מספקת לפיטורים. פיטורים בשל צימצום בעבודה ייעשו לפי ויתקו של העובד בעבודה וכן בהתאם לצרכי העבודה." לטענת הנתבעת, עם התובע פוטרו עוד 18 עובדים עקב צמצומים.

...

בנוסף, לאור התרשמותנו מעדותו של התובע, לא מצאנו לקבל כראיה מהימנה את הרישומים שהוא עצמו ערך (רישומים בכתב יד שהם חלק מנספח 1.6 לתצהירו).

לפיכך, אין מנוס מהמסקנה כי דין התביעה להפרשי שכר להידחות.

סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,831 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.13 ועד התשלום בפועל.

לעניין תשלום פצויי הפיטורים טוענת הנתבעת כי שיחררה לזכות התובע את הסכומים שנצברו עבורו בקרן הפנסיה בסך 19,567 ש"ח אשר כוללים את הזכויות לפי חוק פצויי פיטורים (לטענת הנתבעת יש לחשב את פצויי הפיטורים לפי 114 חודשים בלבד, אותם יש לכפול בשכר הממוצע לו טוען התובע – 1875 ₪ ובסך הכל סך פצויי הפיטורים עומד על 17,812 ₪, סכום הנופל מהסכום הצבור בקרן הפנסיה).

האם חל על הצדדים הסכם קבוצי בענף השמירה ? התובע מבסס את טענתו לעניין תחולת ההסכם הקבוצי בענף השמירה על האמור בסע"ש (תל אביב) 33173-09-13 מניאל נ' אבידר (שם נקבע ביחס לתביעה של פקח תנועה כי חל עליו צו ההרחבה בענף השמירה), מנגד הנתבעת מבקשת להסתמך על פסק דינו של בית האיזורי לעבודה בתיק סע"ש 32531-02-16 גודין נ' טי אנד אם סער בטחון בע"מ ותיק ע"ב (ת"א) 300315/99 פואד חיר נ' עמישב שם נקבע כי צו ההרחבה בענף השמירה איננו חל על "מפקח איזורי". לאחר שעיינו בצו ההרחבה ובפסיקה אליה הפנו הצדדים אנו סבורים, כי יש לקבל את עמדת הנתבעת, וכי אכן הוראות ההסכם הקבוצי/צו ההרחבה בענף השמירה לא חלו על התובע, מנימוקים שיפורטו להלן.

...

על רקע האמור, ביום 26/11/15 הסתיימה העסקתו של התובע בנסיבות הנתונות במחלוקת בין הצדדים.

בעניין זה מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה הטענה בעניין אי ביצוע הפרשות לפנסיה לחודשים ינואר – יוני 208 התיישנה ודי בכך על מנת לדחותה.

לנוכח האמור, התביעה לתשלום דמי חגים נדחית.

כללו של דבר בתוך 30 יום תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: בגין השלמת פיצוי פיטורים – 16,816 ₪.

אולם, הפסיקה הבהירה כי דבר תשלום פצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים בענף השמירה הורחבה בשנים האחרונות גם ללא תלות ישירה בסעיף ספציפי בהסכם הקבוצי (ראו - ע"ע 184/09 קרבצ'נקו נ' חברת השמירה בע"מ, מיום 18.12.11), ומכאן שחלה חובת תשלום פצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים גם בענף השמירה.

באשר להקף המשרה - ולגן טען כי עבד במשרה מלאה בעוד שהנתבעת חישבה את סכום פצויי הפיטורים לפי הקף משרה בשיעור של 86%.

משתחשיב התביעה ברכיב זה זהה לתחשיב התביעה להפרשות לפנסיה, אזי גם טענותיה של הנתבעת, אשר נפרסו בנוגע לתביעה להפרשות פנסיה, נכונות אף למקרה זה. כמו כן, מטבלת ההפרשות שצורפה לתצהירה של פרץ עולה כי הנתבעת הפרישה לקופת הפנסיה של גרברסקי כספים עבור פצויי פיטורים בשיעורים מדורגים התואמים את אלה הקבועים במועדים הרלוואנטיים בצו ההרחבה הכללי בעיניין הפנסיה, בעוד שתחשיב התביעה ברכיב זה חושב בשיעור של 6% אף במועדים בהם שיעור ההפרשה היה נמוך יותר.

...

מרביתם המוחץ של רכיבי התביעה נדחו ולא מצאנו כי הנתבעת פעלה בדרך שאינה מקובלת או בחוסר תום לב המצדיק פסיקת פיצוי לא ממוני.

יחד עם זאת, משזה הסכום שביקשה הנתבעת לקזז, לא מצאנו מקום להגדילו, מה גם שסכום זה ממילא מכסה את הסכום שנפקס לטובת גרברסקי במסגרת פסק הדין.

סוף דבר – תביעת ולגן: הגם שתביעת ולגן לפיצויי פיטורים התקבלה, מאחר ומסכומה קוזז הסך 65,000 ₪, הרי שלא נפסק לולגן כל סכום.

אך בכך לא די. עם כניסתו לתפקיד נידרש התובע לחתום גם על "אישור בדבר הסדר על תוספת כוללת בעד עבודה בשעות נוספות בימי חול". וכך נרשם ברישא של האישור (צורף כנספח לכתב התביעה): "הריני נותן את הסכמתי לקבלת תוספת כולל בסך של 9% במקום גמול עבודה בשעות נוספות בימי חול וזאת בהתאם לאמור בסעיף... להסכם העבודה הקבוצי הכללי בענף השמירה שנחתם בין האירגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל לבין הסתדרות העובדים..." (ההדגשה לא במקור – י.ש).

הפרישי פצויי פיטורין, קרן הישתלמות והפרשי פנסיה: לאור חלות צו ההרחבה בענף השמירה זכאי היה התובע להפרשות לפצויי פיטורין לפי 8.3% לכן גם אם התפטר זכאי להשלמת פצויי פיטורין.

...

אמנם מצאנו כי מבחינה משפטית זכאי לתשלומים בגין חלות צו ההרחבה בענף השמירה, אולם עצם קביעה זו לא הופכת את הנתבעת לנצלנית, גם אם סברה שהצו לא חל עליו לאור אופי עבודתו.

בנסיבות אלו מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי התובע לא נתן את מלוא ימי ההודעה המוקדמת שהיה חייב, ולכן נותר חייב לנתבעת הודעה מוקדמת בת 4 ימים ובסה"כ (ע"פ חישוב של 4 ימים X 26.88 X 32% משרה - זכאית הנתבעת לקזז מהסכומים שנפסקו סך של 309 ₪.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: קרן השתלמות בסך של 4,813 ₪, דמי הבראה 388.88 ₪, חופשה 1,334 ₪ השלמת פיצויי פיטורין – 2,045 הפרשי פנסיה בסך 1,295 ₪.