מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויי פיטורים ועילות נוספות עקב נטישת עבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת התובעת נטשה את מקום העבודה מבלי שיתקיימו לגביה תנאי סעיף 11 לחוק פצויי פיטורים וזאת כמפורט להלן: ביום 29.10.2018 בשעה 9:00 עזבה התובעת את מקום העבודה במוסך על דעת עצמה ומבלי שהודיעה לאיש, ומאז לא שבה למרות שמנהלי הנתבעת ניסו ליצור קשר עמה קשר בו ביום ובימים שלאחר מכן, על מנת להבין פשר עזיבתה, אולם ללא הואיל.
עוד ייאמר כי מסקנתנו לפיה התובעת לא התפטרה על רקע הפגיעה בזכויותיה אינה מהוה קביעה לפיה התובעת השלימה עם הפגיעה בה, אלא המסקנה דנן אך מונעת מהתובעת לייצר עילת תביעה נוספת בדמות פצויי פיטורים, זאת בנוסף לעילות התביעה בגין הרכיבים הספציפיים.
...
דיון והכרעה מאחר וקבענו כי תלושי השכר כללו חלוקה מלאכותית של שכר הבסיס הנחזית כתשלום מלוא זכויותיה הסוציאליות של התובעת ומאחר וחלוקה זו מטעה ומקשה על מימוש זכויות התובעת, מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסכום של 5,000 ₪ מכוח חוק הגנת השכר.
סוף דבר- משקיבלנו את התביעה בחלקה, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סכום של 4,703 ₪ בגין תוספת ותק.
ונבהיר, כי בנסיבות הענין לא שוכנענו כי יש מקום לפסוק פיצויי הלנה בגין הלנת פיצויי פיטורים והפרשי שכר (תוספת ותק) שכן הנתבעת קיבלה את תלושי השכר במשך למעלה מעשור תוך שהיא שקטה על שמריה - די בכל בכדי לדחות את תביעתה להלנה ולהסתפק בפסיקת הפרשי ריבית והצמדה בלבד.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לשיטת הנתבעים, יחסי העבודה הסתיימו ביום 15.7.18 בנטישה חד צדדית של התובע את מקום העבודה, בנסיבות שאינן מקימות זכות לתשלום פיצויים ומצדיקות קזוז חלף הודעה מוקדמת.
בהסכם העבודה נרשם, כי שכרו של העובד יהיה 8,000 ₪ נטו ולכך יתוספו גמול שעות נוספות ורכיב דמי הבראה אחת לשנה.
כפועל יוצא של מסקנתי זו בנוגע לתקופת העבודה, נדחית תביעת התובע לתשלום דמי מחלה לתקופה שלאחר יום 3.8.18 וכן נדחית התביעה לפצויי פיטורים.
בעיניין ברע (ארצי) 52353-08-16‏ ‏א.ב. טוקו שף בע"מ נ' ‏ADMARIAM GAVR NEGOUSE (מיום 13.11.16) נפסק כך: "מעבר לכך שלא הוברר מדוע יש לחייב דוקא את המבקש בחיובי החברה, דעתנו היא שלא הוכח כי לפנינו מקרה חריג של שימוש לרעה באישיות הנפרדת של התאגיד כנדרש בסעיף 6 לחוק החברות. אמנם מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי עולה תמונה מדאיגה בנוגע לאופן שבו העסיקה החברה את המשיב. בין היתר, באי עריכת רישומים כנדרש על פי חוק, בהעסקה בשעות ארוכות, ובהנפקת תלושי שכר פקטביים. עם זאת לא הונחה לפני בית הדין האיזורי תשתית עובדתית ממנה ניתן ללמוד כי החברה נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויותיו של המשיב או להונאתו. כך גם לא הוכח כי החברה נוהלה תוך נטילת סיכון בלתי סביר, וזאת חרף קביעתו העובדתית של בית הדין האיזורי כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים. במקרה שלפנינו לא התרשמנו כי אי תשלום הזכויות סוציאליות למשיב מצדיק להרים את מסך ההיתאגדות של החברה". מהאמור עולה בבירור, כי הפרת זכויות שנקבעו בחקיקת המגן אין בה כשלעצמה להצדיק חיוב מכוח עילת הרמת מסך, אלא יש להוכיח עובדות הנוגעות להתנהלות בעלי מניות, ואשר יהא בהן להצדיק חיובם אישי (ראה ע"ע 52949/05/10 ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, שירותי ניקיון, אחזקה ופקוח בע"מ ואח' (28.3.12)).
...
אשר לקיזוז הודעה מוקדמת, אני סבורה כי אין זה המקרה בו קמה הצדקה לחייב את העובד בתשלום חלף הודעה מוקדמת, באשר מדובר בתקופה בה ממילא היה התובע באי כושר לעבוד בהתאם לאישורי מחלה.
סוף דבר הנתבעת 2 תשלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה את הסכומים הבאים: הפרש פדיון חופשה בסך 440 ₪.
התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה דרך הילוכו של פסק הדין יהיה כדלהלן: בשים לב לכך כי אחת השאלות העיקריות בתיק היא האם התובע פוטר בעקבות התלונות שהגיש, נדון תחילה בשאלת עילת הפיטורים, ובמסגרת זו, האם פיטורי התובע נבעו עקב נטישתו את מקום עבודה בבוקר יום 30.7.2018 בזמן הכנת ארוחת הבוקר, כנטען על ידי הנתבעת או שעילת הפיטורים האמיתית היתה תלונותיו החוזרות של התובע, כפי טענתו.
לאחר מכן נדון בתביעת התובע לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הן בהיתחשב במסקנתנו לעניין עילת הפיטורים והן בשים לב לאופן הפיטורים.
] "הפצוי בגין נזק ממוני נועד לפצות את העובד על אובדן הכנסותיו בתקופה שלאחר הפיטורין. הפצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על הפגיעה בכבודו ועוגמת הנפש שנגרמה לו. בעיניין פלוני הודגש כי "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של הפליה, או במקרה של פיטורים בהליך לקוי". פיטורים על יסוד עילה שחל איסור לפטר בגינה (כגון, הפליה אסורה, מימוש זכות חוקתית או חוקית, עקב חשיפת שחיתות, הפרת חובת תום הלב המוטלת על המעסיק לאורך יחסי העבודה לרבות בסיומם, ועוד) – הנם פיטורים שלא כדין, המזכים בפצוי בגין נזק בלתי ממוני, ואף משפיעים על שיעורו.
למען שלמות התמונה נציין, כי סעיף 5 מציב תנאי נוסף לבירור תובענה בשל הפרת החוק, והוא כי התובענה הוגשה בתוך שנה מיום שנוצרה עילת התובענה.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בסכום של 25,000 ₪; פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר במועד, בהתאם להוראות סעיף 26א. לחוק הגנת השכר בסך של 5,461 ₪.
תביעת התובע לתשלום פיצוי מכח חוק הגנה על עובדים – נדחית.
הנתבעת תשלם את הוצאות התובע בסכום של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עניינו של הליך זה בתביעה לתשלום פצויי פיטורין בעקבות התפטרות בדין פיטורין, ובתשלום זכויות נוספות בגין תקופת העבודה וסיומה.
התובע פעל במכוון על מנת לפגוע בעסק ואף נהג לנטוש את מקום העבודה ללא התראה או הסכמת מנהליו.
בהודעת ההתפטרות ציין התובע מספר עילות להתפטרותו בדין מפוטר: אי ביצוע הפקדות פנסיוניות, אי העברת נכויים שמכרו לקופת הביטוח, העדר חתימה על הסכם עבודה והתנערות המעסיק מסיכומים בעיניין השכר ושעות העבודה.
...
לא מצאנו לפסוק פיצויי הלנה בגין רכיב זה. זכות התביעה לתשלום פיצויי הלנה בגין אי תשלום לקופת הפנסיה נתונה לקופה בלבד, ולא לעובד (דב"ע נא/3-2   צח - דחף ] פד"ע כ"ד 462; דב"ע נו 5-62   תע"ש – קרן השתלמות למהנדסים, פד"ע לא 449), וזאת במובחן מזכות התביעה לפיצויי הלנה בגין סכומים שנוכו מהשכר ולא הועברו לקופה.
בשאלה זו אנו מקבלים את גרסת התובע.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, את הסכומים הבאים: בגין פיצויי פיטורים סך 18,006 ₪; ב. כפיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורים סך 4,000 ₪; כפיצוי חלף הפקדות המעסיק לקופת גמל סך 12,595; ד. פיצוי בגין אי מסירת הודעה כדין בדבר תנאי עבודה סך 5,000 ₪; ה. כפיצוי חלף הפקדות המעסיק לקרן השתלמות סך 5,777.3 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

התובע עותר בכתב התביעה לפצויי פיטורים בסך 16,615 ₪ (ולחילופין השלמת פצויי פיטורים או סכום ההפקדות שהיה על הנתבעת להפקיד עבורו ברכיב הפיצויים), חלף הודעה מוקדמת בסך 4,747 ש"ח, פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, הפרת חובת תום הלב ועוגמת נפש, תשלום בגין ימי המחלה בסך של 17,100 ₪, דמי הבראה בסך 2,101 ₪, דמי חגים בסך של 3,846 ₪, הפרישי שכר ושעות נוספות בסך 15,000 ₪ ופצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה - בסך של 5,000 ₪.
הנתבעת ניסתה להשיגו טלפונית מספר פעמים, ללא הואיל, ובנסיבות אלו לטענתה יש לראות את התובע כמי שנטש את עבודתו והתפטר הלכה למעשה.
בהקשר זה אוסיף כי "הליכי הגילוי והעיון נועדו לאפשר לצדדים להוכיח את טענותיהם ולא להקים את עילת תביעתם" (יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי (2021), עמ' 62).
...
משהגעתי למסקנה כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לדיון בתביעה בשים לב לגדר המחלוקת, דין הבקשה כאמור - להידחות.
על כן גם בשל האמור לעיל, שהוא כאמור למעלה מן הנדרש, דין הבקשה להידחות.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות בקשה זו בסך של 2,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו