הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה היא עותרת למתן סעד הצהרתי שלפיו התובע אינו זכאי לפצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת נוכח מעשי גניבה שיטתיים שהיא מייחסת לו; בהתאם הנתבעת עותרת גם למתן סעד הצהרתי שלפיו היא זכאית להשבת רכיב הפיצויים שהפרישה לזכות התובע בקופת הגמל.
בהמשך, ככל שייקבע כי התובע אכן היה שותף לגניבה מהנתבעת, תוכרע שאלת זכאותו של התובע לתשלום זכויות סוציאליות הנובעות מסיום העסקתו, זכויות אשר אין מחלוקת כי נשללו ממנו; ותביעתה שכנגד של הנתבעת לחיוב התובע בנזקים אשר נגרמו לה כתוצאה ממעשי הגניבה הנטענים.
ונוסיף, מועד מסירת ההודאה למעסיק היה קודם בזמן למועד העדות בבית הדין, וממילא היה סמוך יותר למועד ביצוע המעשים, נתון שיכול להוות הסבר לפירוט שנימסר בבירור, למול הגרסה הכללית יותר בבית הדין.
החלטתנו שלא לשלול את מלוא פצויי הפיטורים להם זכאי התובע הביאה בחשבון גם את העובדה כי הנתבעת לא הוכיחה את משך התקופה בה בוצעו מעשי הגניבה, את מספר מעשי הגניבה, את ההקף המדויק של מעשי הגניבה והנזק שניגרם לה בגינם (ראו להלן), זאת, על אף שלכאורה, היה בידי הנתבעת לברר פרטים מדויקים יותר אודות מעשי הגניבה הנטענים בדרך של בדיקת מצלמות האבטחה למשך התקופה שלפני מועד הבדיקה.
...
הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, פדיון חופשה בסכום של 8,510 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.17 ועד לתשלום המלא בפועל.
תביעות התובע לתשלום פיצויי פיטורים מלאים, הלנת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין והפרשות לקרן הפנסיה – נדחות.
תביעת הנתבעת לתשלום פיצוי בגין נזקים שגרם התובע – נדחית.