תביעת פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות בענף הבטון

בתביעה שהגיש לבית הדין עתר המשיב לחייב את המבקשת לשלם לו הפרישי שכר לחודש יולי 2015, פצויי פיטורים, גמול עבודה בשעות נוספות וזכויות סוציאליות נוספות.

בקליפת אגוז אציין, כי השאלה העיקרית שעמדה ביסוד התובענה היתה שאלת חלות צו ההרחבה על נהג משאית מערבל בטון והשכר הקובע לחישוב זכויותיו.

בקשר לכך נטען, בין היתר, כי שגה בית הדין בכך שפסק תחולת צו ההרחבה על המבקשת, שכן הסווג האחיד של שנת 1993 שהגדרתו כוללת מערבלי בטון, ושבא כוח המשיב הסתמך עליו בכתב התביעה, לא חל על המשיב מפני שסווג האחיד משנת 2011 חל עליו בתקופת עבודתו (1.11.13 - 11.7.15) וממנו נמחק הענף של מערבלי בטון; אומנם, בעבר הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור בנושא והוחלט שאכן חל עליה צו ההרחבה, אך לאור חשיבות הסוגיה מועלית בשנית, במיוחד כאשר ההחלטה בבר"ע אינה תקדים מחייב; גם אם צו ההרחבה חל על המבקשת, הצוו לא חל באופן אוטומאטי, ומשנקבע כי שכרו הבסיסי של המשיב עומד על סך של 8,500 ₪ לחודש, קרי גבוה מ- 150% מהשכר המאקסימאלי המשולם לפי הטבלב בצו ההרחבה, המבקשת פטורה מלשלם תשלומים על פי צו ההרחבה, שהוראותיו מכוונות למי ששכרו נמוך יותר.

...

כפועל יוצא מקביעות אלה הגיע בית הדין למסקנה כי הובלת בטון במערבלי בטון היא בתחום ההובלה וחל על הצדדים צו ההרחבה בענף ההובלה.

בנסיבות אלה, ובהתחשב בשאלה המשפטית העומד בבסיס הערעור בדבר תחולת צו ההרחבה, יש הצדקה להיעתר לבקשה ולעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.

לטענת המשיב גם לגופם של דברים יש לדחות את הבקשה.

לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות המבקשת, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה בחלקה.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסיפת סעיף 12 להחלטה.

לגבי הנתבעות מס' 2 ו – 3, נטען שעיקר עסוקן בתחום כח האדם והן שהציבו את התובע באתרי הבניה של א. דורי, אצלה עבד בבצוע עבודות בניה ובין היתר, עבודות בטון, ריצוף, בניה ועוד.

במאמר מוסגר יצויין, כי למרות שאין בפנינו תביעה להפרשי שכר ענפי בענף הבניה, הרי ידיעת דיינים בבית הדין לעבודה היא שבין 10/2012 עד 8/2013, עובד בדרגה 1 בהתאם לצוו ההרחבה בענף הבנין משנת 2012, שעמד בתוקפו עד לשנת 2015, היה זכאי היה לשכר חודשי בשיעור 5,000 ש"ח ולשכר שעתי בגובה 27.5 ש"ח לשעה (ר' למשל בסע"ש (ת"א) 3130-09-15 מצארווה – האחים י.ד. כהן חברה לבנין בע"מ, 20.2.19).

בנסיבות אלה, ראוי שתשלום המקדמות שכונה "סוציאליות" יקוזז כנגד הפרישי שכר ענפי שהתובע היה זכאי להם.

התובע תבע ברכיב פצויי הפיטורים סכום העומד על 13,498 ש"ח בהתאם לצוו ההרחבה בענף הבנין, אשר קבע, באותה עת, כי שיעור ההפקדות למרכיב הפיצויים יעמוד על 6% (סעיף 63 לכתב התביעה).

...

בנסיבות אלה בהן הוצג טופס הודעה על תנאי עבודתו של התובע, אשר החתימה עליו נחזית כחתימתו של התובע, והתובע לא הבהיר מדוע חרף גילוי המסמך על ידי הנתבעות הוא המשיך ועמד על טענתו לפיה לא ניתן לו חוזה עבודה, התביעה ברכיב זה נדחית.

טענת קיזוז – טענת קיזוז תמורת הודעה מוקדמת, אשר הועלתה לראשונה בתצהירו של העד מטעם הנתבעות (סעיף 15 לתצהיר), נדחית משלא הועלתה בהזדמנות הראשונה (כלומר: במסגרת כתב ההגנה) ומדובר בהרחבת חזית.

לסיכום האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה והתובע זכאי לסכומים הבאים: פדיון הבראה בסך 6,048 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.16 ועד התשלום בפועל שישולם על ידי הנתבעת מס' 2; חלקה של הנתבעת מס' 1 (א. דורי) ברכיב תביעה זה עומד על 3,629 ₪ והוא ישולם ביחד ולחוד עם חלקה של הנתבעת מס' 2.

התביעה הכספית בתובענה זו הועמדה על 65,867 ₪, בגין רכיבי התביעה הבאים: פצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (העידר שימוע), דמי חגים, גמול עבודה בשעות נוספות, דמי גמולים לפנסיה, פדיון הבראה, פדיון חופשה, פיצויים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה וכן פיצויים בגין תלושי שכר לא תקינים.

בתאריך 17.12.15 דנישרא היתקשרה עם כהן מערכות בשני הסכמי קבלנות משנה, לפיהם כהן מערכות תבצע עבודות בניה ובטון וכן עבודות ריצוף בפרויקט.

הנני מאשר(ת) בזה שקבלתי מהמעביד סך של 11,000 ₪ כסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל תביעותיי, דרישותיי וכל המגיע לי מהמעביד בגין עבודתי וכל הקשור בעבודתי אצל המעביד בשכר עבודה והפרשים לרבות תשלום עבור שעות נוספות, חופשה, דמי מחלה, דמי הבראה, ביגוד, דמי הודעה מוקדמת וכו', ובגין הפסקת עבודתי אצל המעביד לרבות פצויי פיטורין או התפטרות, תגמולים, פנסיה וכל זכות סוציאלית אחרת, ולא מגיעים לי יותר ולא יגיעו לי בעתיד שום כספים, עקב עבודתי אצל המעביד עד היום ו/או הפסקת עבודתי אצל המעביד ולא מכל תאגיד, מיפעל או מוסד הקשורים במעביד.

בסעיפים 24 - 26 לצוו ההרחבה בענף הבנייה משנת 2010, נקבעה זכותו של העובד בענף הבניה לביטוח בקרן פנסיה מקיפה חדשה, בשיעורים הבאים: תגמולי מעסיק 6%, פצויי פיטורים 6%, תגמולי עובד 5.5%.

...

לאור הקביעה שהתובע פוטר ומאחר ולא הוצגו ראיות לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, דין התביעה ברכיב זה להתקבל.

על כן יש לקבל את התביעה ברכיב זה בגובה 3,496 ₪ (6 ימי זכאות X 12 חודשים / 18.5 חודשי עבודה X 378 ₪).

  בנסיבות אלה יש לקבל את התביעה ברכיב זה. התביעה לפיצויי הלנת שכר נדחית, מאחר שלמעט טענה כללית של התובע לפיה הנתבעות הלינו את שכרו דרך קבע (לאחר ה – 10 לחודש), אין כל ראיה בעניין זה. סוף דבר - א. התביעה כנגד הנתבעת מס' 1, דנישרא, נדחית.

העובד טען כי המבקשים עוסקים בענף שאיבת הבטון והבנייה, וכי הוא הועסק על ידם כנהג ומפעיל משאבה בענף הבנייה החל מיום 1.7.13 ועד ליום 22.5.17 - אז הופסקה עבודתו ללא שימוע והודעה מוקדמת.

בית הדין החליט לחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם לעובד סך של 30,000 ₪ בגין פצויי פיטורים וסך של 35,000 ₪ בגין זכויות סוציאליות.

יוער כי הסכום שנפסק לזכות העובד נפסק בגין זכויות קוגנטיות, ומסתכם בסך של 65,000 ₪ (טרם הפחתת חלק המעסיק שהופקד לקופות), כאשר סכום התביעה הכולל הועמד על כ-161,000 ₪.

...

המבקשים הכחישו את טענות העובד וטענו להגנתם, בין היתר, כי דין התביעה נגד המבקש 2 להידחות על הסף בשל העדר יריבות/עילה ובשל התיישנות; כי המבקש 2 הוא אדם חולה בן 75 ולא יכול היה להתייצב לדיונים והסמיך את בנו, מנהל החברה, להעיד במקומו; המבקש 2 לא זוכר מה שולם לעובד כשניהל את העסק מאחר שרואה החשבון שלו נפטר; העובד עבר לעבוד בחברה בהסכמתו ובידיעתו, ועזב אותה מיוזמתו; העובד נטל הלוואה מהחברה בחודש מאי 2015 בסך של 13,000 ₪ ולא החזיר אותה.

לאחר שנתתי דעתי לפסק הדין של בית הדין האזורי, לפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 27.7.20, לטענות הצדדים וכלל חומר התיק, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

בפנינו תביעה כספית אשר עניינה הפרישי שכר, גמול שעות נוספות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, דמי הודעה מוקדמת, הפרישי פנסיה, דמי חופשה, אש"ל וזכויות סוציאליות נוספות.

דיון והכרעה: צו הרחבה בענף ההובלות: התובע טען כי הנתבעת עוסקת בהובלות בטון ומעסיקה מספר נהגים בהובלת בטון (ס' 2 לכתב התביעה).

בנסיבות אלה, מאחר ובהתאם לצוו הרחבה בענף הובלה מיום 26.3.2007 (סעיף 5(א)) זכאי התובע להפרשות לפנסיה ופיצויים מיום תחילת עבודתו, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע חלף הפרשות (חלק מעסיק) כדלקמן: 8,500 ₪ כפול 14.83 אחוזים (6.5 אחוזים + 6 אחוזים + 2.33 אחוזים) כפול 7.5 חודשים = 9,454 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית חוקית מיום יציאת התובע לחל"ת (1.4.2020) ועד מלא התשלום בפועל.

...

על כן התביעה לפיצוי הלנה בגין חלף הודעה מוקדמת נדחית.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לידי התובע כדלקמן: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד 2,000 ₪ הפרשי שכר 2,131 ₪ פיצויי הלנת שכר 500 ₪ גמול שעות נוספות 31,603 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום יציאת התובע לחל"ת (1.4.2020) ועד מלוא התשלום בפועל.