תביעת פיצויי פיטורים וזכויות נוספות של עורך וידאו

מונחת לפני בקשה למחיקת כתב ההגנה של המשיבה בטענה כי לא קיימה את הוראות בית הדין, ולהלן העובדות הרלוואנטיות לענייננו: ביום 3.4.2019, הוגשה תובענה זו ובמרכזה סעד לבקשת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וסעדים נוספים להם זכאית המבקשת בגין תקופת עבודתה אצל המשיבה, כטענתה.

ביום 11.8.2020, השיבה המשיבה כי היא מבקשת זימונה לדיון נוסף על מנת שיתאפשר לה לאתר עורך דין שייצגה.

המשיבה תעביר לבא כוח התובעת עם העתק לתיק בית הדין – סירטוני הווידאו שהצהירה כי יש ברשותה להוכיח טענות הגניבה, דוחות נוכחות או רישום שעות עבודה של המבקשת, העתק מהמחאות השכר ששילמה למבקשת ואישור על הגשת תלונה במישטרה כנגד המבקשת.

...

] בית הדין הארצי הדגיש כי - "אם נתבקשה ארכה לקיום הצו, לא ימחק בית הדין את כתבי הטענות. המגמה בבתי הדין היא לאפשר למתדיינים את יומם בבית הדין באופן שהתביעות תתבררנה לגופן." [footnoteRef:3] [3: ע"ע (ארצי) 10265-1012 סטפנסקי – תלמוד תורה מורשה (9.2.2014)] לאור ההלכות הנוהגות ובשים לב לנסיבות הסובבות את הבקשה החוזרת ונשנית למחיקת כתב ההגנה – אי גילוי ועיון במסמכים מצד המשיבה ומול זאת, סיום ייצוג של ב"כ המשיבה, מצבה הבריאותי וקשיים בהם נתקל העסק בו העסיקה את המבקשת בשל הקורונה, ובשים לב למועד הדיון הקבוע ליום 23.11.2020, אנו סבורים כי אין מקום למחוק את כתב ההגנה של המשיבה.

בנסיבות אלו, אני מורה למשיבה להמציא לתיק בית הדין ולתובעת באמצעות בא כוחה רשימה של כל המסמכים הרלוונטיים הנמצאים ברשותה בנוגע למחלוקות בין הצדדים והראיות עליהם היא נסמכת בהגנתה, זאת עד ליום 10.9.2020.

המבקש, עורך וידאו במקצועו, הגיש כתב תביעה כנגד המשיבה, בעלת זיכיון לשידורי חדשות בערוץ השני, לתשלומים שונים בעילות ממשפט העבודה בסך כולל של כ- 855,000 ₪.

אשר לתביעות להפרשי פצויי פיטורים, גמל, הבראה וחופשה, אלו נדחו אל מול זכות קזוז והשבה שקמה למשיבה (סעיף 54), בהתאם להחלת "הגישה החישובית". שכן, "בעניינינו הוכיחה הנתבעת כי התמורה למשמרת (רגילה) ששולמה לתובע בתקופה הראשונה הייתה 613 ₪ ליום, בעוד שהתמורה למשמרת בתקופה הראשונה הייתה 454 ₪" (סעיף 56) ו"בהתאם לקביעתנו דלעיל, מתכונת ההיתקשרות נעשתה על פי העדפת התובע" (סעיף 57); אשר לגמול עבודה בשעות נוספות, נפסק כי "בית הדין רואה לקבוע חבות של הנתבעת בגין עבודה בשעות נוספות, בשים לב לעובדה, שאינה במחלוקת, שכאשר עבודת התובע התמשכה לאחר השעה 24:00, בחישוב השעות הנוספות ששולם לו, הנתבעת לא התייחסה לעבודתו כאל "עבודת לילה" לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, למרות היותה כזו.

...

התוצאה הינה שהתביעה נדחית.

נוכח אי בהירות זו, ומבלי לחוות דעה לגבי סיכוי הערעור בהקשר לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

סוף דבר- דין הבקשה להתקבל חלקית כאמור בסעיף 8.

לפניי בקשה לפטור את התובע מתשלום אגרה במסגרת תביעה שהגיש נגד הנתבעת להכרה ביחסי עובד-מעסיק ולהשלמת פצויי פיטורים בסכום של 303,862 ₪.

(ח) ניתן לבעל דין פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך שניתן לגביו הפטור הראשונה ובאותה ערכאה.

בבקשה לפטור מאגרה הצהיר התובע כי הוא עובד כיום כעורך וידאו וכי הכנסתו הממוצעת בששת החודשים שקדמו להגשת התביעה הייתה 1,145 ₪ מעבודתו וכן 2,201 ₪ מקיצבת הבטחת הכנסה.

אמנם, התובע צירף אישור על זכאות לגימלת הבטחה מהמוסד לביטוח לאומי לשנת 2021 שבה מצוין כי התובע היה זכאי לגימלת הבטחת הכנסה בחודשים ינואר-אפריל 2021.

...

סבורני כי תלושי השכר מלמדים על כך שהתובע הוא לכאורה בעל כושר השתכרות והוא אף עובד לפרנסתו כעורך וידאו ודומה כי הוא מנפיק לכאורה תלושי שכר במעמד של עצמאי ואף משלם דמי ביטוח לעצמאים, ומכל מקום כך מצוין בתלוש השכר של חודש דצמבר 2020 ושל חודש פברואר 2021.

עם זאת, אין בידי לקבוע בשלב זה כי טענת ההתיישנות תתקבל או כי אין כל סיכוי כי התובע לא יוכל לעמוד בנטל המוטל עליו להוכיח התקיימות יחסי עובד ומעסיק.

לאחר ששקלתי את השיקולים השונים לא שוכנעתי כי אין בידי התובע כל אפשרות לשלם את האגרה ואיני סבורה כי יש במבחן העילה כדי להטות את הכף לטובתו במקרה זה. פטור מאגרה הוא מוצא אחרון הניתן למי שאין בידו כל אפשרות לשלם אגרת בית משפט שכן משמעות הדבר היא הישענות על הקופה הציבורי, וזו שמורה למקרים חריגים בלבד.

התובע, מר אורן פכר, הגיש תביעה זו נגד הנתבעת, חברת החדשות הישראלית בע"מ, לתשלום פיצוי בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה, פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 בשל אי הנפקת תלושי שכר ופגמים בתלושים שנמסרו, גמול עבודה בשעות נוספות עבור עבודת לילה, הפרישי פצויי פיטורים, הפרישי תשלומי גמל, דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בשל פיטורים שלא כדין והפרשי שכר.

בהתאם למתווה של השוואת התמורה הקבלנית לשכר החלופי שנערכה בעיניין ענת עמיר, הוספת זכויות סוציאליות לשכר האלטרנטיבי של התובע בסך 454 ₪ - 8.33% פצויי פיטורים (בסך 38 ₪), 4% בגין זכויות חופשה (בסך 18 ₪), 6% גמל בסך 27 ₪ (למרות שהתובע אינו טוען לזכאות שמעבר למתחייב מצו ההרחבה של הסכם פנסיה – חובה וכך כימת את תביעתו), 2.5% הבראה בסך 11 ₪ ו-4% החזרי נסיעות בסך 18 ₪ (למרות שגם כ"פרילאנס" התובע נהנה מהסעותיה של הנתבעת), תביא לתוספת של 112 ₪ לשכר החלופי, ובסך הכל – 566 ₪, סכום שהנו נמוך מ-613 ₪.

גב' רחמים העידה בחקירתה שבדרך כלל הפסקה של עורכי וידאו היא "בדרך כלל שעה" אך הוסיפה "שעה. אפילו פחות. יכול להיות חצי שעה. תלוי". גב' רחמים שללה את הפרופוזיציה שהוצגה לה שבהפסקה לא יכל התובע לצאת מאולפני הנתבעת וללכת לאכול "במסעדה באבו גוש" (והעידה על מקרה שבו פגשה את התובע בהפסקה במסעדה) אך הוסיפה כי נידרשת זמינות בהפסקות ו"יש הקפצות בהפסקות, קורה".

...

בית הדין אינו סבור שיש בעדותה של גב' רחמים, לפיה "קורה" שיש הקפצות, כדי לשלול את המסקנה שבדרך כלל התאפשרה לתובע התפנות מעמידה לרשות העבודה בנתבעת.

אס. אס. אשמורת בע"מ (מיום 4.8.16 – "עניין זינת"), ולפיה: "ב"כ המערערת נסמך על הנפסק בעניין סמי בוג'ו (עע (ארצי) 188/06 סמי בוג'ו – קל בניין בע"מ, (28.10.2010), שבו נקבע שאין לדחות תביעה בשל פגם בתחשיב, אלא יש לפסוק בדרך של אומדנה או להורות לצדדים לערוך תחשיב או למנות חשב מטעם בית הדין. דין טענה זו להידחות. בעניין סמי בוג'ו דובר בפגם בתחשיב, אשר כעניין שבמדיניות לא יביא כשלעצמו לדחיית התביעה. אולם במקרה שלפנינו המערערת לא הציגה ולו ראשית של תחשיב או עקרונות לעריכת תחשיב שכזה. ואין לקבל מצב שבו תובע מגיש תביעה לחיוב המעסיק בתשלום בצורה סתמית ולאחר מכן מצפה כי בית הדין יתקן בדרך זו או אחרת את מחדליו". בית הדין סבור שראוי לפסוק כך בענייננו, שכן "תחשיבי" התובע לאו תחשיבים הם. אין כל הצדקה לכך שבמסגרת תצהירו וסיכומיו, לא טרח התובע להתאים את טיעוניו הכוללניים, הגורפים והסתמיים, לראיות שהוצגו, שעל יסודן היה ניתן להגיש תחשיב ממשי המבוסס על העובדות.

התוצאה הינה שהתביעה נדחית.

בדיון מיום 8.1.24 הסכימו הצדדים כי רכיבי התביעה שנותרו במחלוקת הם: דמי חגים, שעות נוספות, פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופצוי בגין אי עריכת שימוע.

או מעסיק בענפי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה המעסיק עובדים שכירים לשם ייצור או הרכבה בענפים האלה: מתכת, עיבוד שבבי, חריטה וכרסום, זיווד אלקטרוני, אלקטרוניקה, מעבדות אלקטרוניקה, מעבדות לתיקון אודיאו, וידאו וטלויזיה, טכנאות אלקטרוניקה, מעבדות לתיקון מחשבים וציוד הקפי, מעבדות לתיקון ציוד חשמלי וכלי עבודה, ציוד חשמלי, ביצוע עבודות חשמל למיניהן, חשמל, אלומיניום ומוצריו למבנים ותעשיה, צורפות, פלסטיקה, ייצור ועיבוד גומי, מוצרי אריזה, רהיטי מתכת, אופטיקה, מנעולנות לסוגיה, זגגות, זכוכית ומוצריה, יציקה, כבישה ומתיחה, אחזקה ומכניקה, חימום, קרור, מיזוג אויר, ייצור ושרות למעליות, שירותי תעשיה, מכשירנות, מכאניקה עדינה, ליפוף מנועים, אוטומאציה, רובוטיקה, צביעה תעשייתית, ציפוי מתכות, תעופה ואביזריה, מכונות והנדסת מכונות, תיכנון וייצור מערכות אנרגיה סולארית, תיכנון, פיתוח וייצור דגמים לתעשיה ולשירותים, עבודות מסגרות למבנים ותעשיה".

מכאן שהתובע זכאי לסכומים הבאים (בכפוף לטענות קזוז נוספות של הנתבעת): 80.7*26*150%=3,147 ₪.

...

אין בכתב ההגנה, בתצהיר הנתבעת ובסיכומיה התייחסות לטענה זו. לפיכך אנו מקבלים את טענת התובע כי צו ההרחבה חל על הנתבעת.

לסיכום – התובע זכאי לשעות נוספות כדלקמן: בערכי 150% - 26 שעות.

עיון בתלושי השכר מלמד שבחודשים אלו אכן שולמו הסכומים האמורים, כשלצידם נרשם: "ש. נ. גלובליות". אנו מקבלים את טענת הנתבעת ומקזזים סכומים אלו מששוכנענו כי הנתבעת שילמה אותם עבור שעות נוספות שביצע התובע באותם חודשים.

לסיכום: אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: 18,175 ₪ בגין שעות נוספות.