יובהר כי למעט טענה כללית (ראו סעיף 34 וכן סעיף 9 לכתב התביעה תחת התביעה להפרשי תשלומים לפנסיה ולפיצויי פיטורים), התובעים לא טענו לתחולת צו הרחבה מסוים ולא טענו מאומה בעיניין, ללא כל הפניה או פירוט, וביססו את תביעתם על טענתם לפיה "כל עובדי המשתלה זכו לקבל דמי חג מהנתבעת בשווי 500 ₪". דא עקא משלא הוכח תשלום אחיד של שי לחג לכלל עובדי הנתבעת (ובשעור שנתבע) ומשאין בידי בית הדין לקבוע את גובה השי לחג– דין התביעה ברכיב זה להדחות.
פצויי פיטורים
לטענת התובע 2 בשל אי תשלום שכר עבודה למשך 4 חודשים יש לראות את הנתבעת כמי שפיטרה אותו ולמצער לראותו כמתפטר בדין מפוטר ועל כן הוא זכאי לפצויי פיטורים בסך 11,858 ₪.
בעיניינו לא הוכח שהתובע עמד בתנאים הקבועים בפסיקה, ובכלל זה כי התפטר בשל הרעה מוחשית, ודין תביעתו לפצויי פיטורים להדחות.
...
בעניינו לא הוכח שהתובע עמד בתנאים הקבועים בפסיקה, ובכלל זה כי התפטר בשל הרעה מוחשית, ודין תביעתו לפיצויי פיטורים להידחות.
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע 1, תוך 30 יום מיום שיומצא לו פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל:
בגין הפרשי שכר עבור החודשים 6-9/2014 - סך של 14,833 ₪.
הנתבעת תשלם לתובע 2, תוך 30 יום מיום שיומצא לו פסק הדין את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל:
בגין הפרשי שכר עבור החודשים 6-9/2014 סך של 15,574.98 ₪
משמרבית התביעה נדחתה, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 5,000 ₪ בגין השתתפות בהוצאות ושכ"ט עו"ד.
ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"ב, (30 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.