תביעת פיצוי על צער שנגרם מהזמנת ארונות למטבח

לטענת התובע, התגלו בארונות המטבח פגמים וליקויים מהותיים ואלה צריכים לזכות את התובע בפצוי כספי הן על הרשלנות בייצור המטבח והן על עוגמת הנפש והצער.

המומחה לא בדק כלל עם הנתבע האם ניתן לתקן את הליקויים הנטענים ועל מי מוטלת האחריות על כך שהתובע סירב ומנע את התיקון המוצע, לא ברור מחוות דעת המומחה האם היה ער לזמן שחלף בפועל מיום אספקת המוצר ועד פניית התובע לנתבע (3 שנים) בבקשה לתקן את הליקויים, הוא אינו מתייחס כלל בחוות דעתו לתקופת האחריות המקובלת בענף ממועד קבלת המוצר.

כל מי שרואה תופעה זו לא יכול שלא להזדהות עם עגמת הנפש של מי שאמור להשתמש בארונות ואין דרך אלא לפרק את הארונות לקחתם לנגריה להחליף את כל הפורמייקה הפנימית או לחילופין כדי לא לגרום לתובע סבל נוסף להכין ארונות חדשים ולהתקינם כראוי במטבח של התובע.

אינני סבור גם בנגוד לטענות הנתבע שהתובע השתהה שלא לצורך בתלונותיו בגין המטבח ותלונותיו החלו ברגע שהתגלו הליקויים שבגינם בסופו של דבר הוגשה תביעתו.

...

גם בעניין זה לא נשאל מומחה בית המשפט דבר ואולם לא נראה לי בנסיבות העניין לאור חוות דעתו כי מדובר בסכום של 15,000 ₪ בלבד שנראה בעיני נמוך מאוד בנסיבות העניין.

אינני סבור גם בניגוד לטענות הנתבע שהתובע השתהה שלא לצורך בתלונותיו בגין המטבח ותלונותיו החלו ברגע שהתגלו הליקויים שבגינם בסופו של דבר הוגשה תביעתו.

סכומים אלה ישלם הנתבע לתובע תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

טענות הצדדים טענות התובעים פיצוי בגין נזק לטענת התובעים יש לקבוע כי הם זכאים לפצוי לפי חלופה ב' בחלופות שהציג המומחה בחוות דעתו, בצרוף תוספות בגין פקוח, ניקיון והזזת רהיטים, מהטעמים הבאים: יש לאמץ את אפשרות ב' בחוות דעתו של המומחה המתייחסת להערכת עלות העבודה, בהנחה והיה כשל באיטום שגרם להצפה ורטיבות קשה בארונות המטבח (לעומת אפשרות ג', העוסקת בהערכת עלות העבודה, בהנחה והיה כשל באיטום שגרם לרטיבות).

התובעים הוטרדו, טורטרו ונשאו בכל ההוצאות הקשורות לתיקון הדירה, החסירו ימי עבודה וסבלו צער, סבל, אבדן הנאה, עגמת נפש, טירדה, אבדן פרטיות, שבוש מהלך החיים תקין.

הצדדים ערכו בדיקות, הזמינו חוות דעת והחליפו מכתבים, אך כל אלה היתמקדו בשאלת הגורם לנזק ולא בשאלת הכסוי הבטוחי לנזק שניגרם (לעניין זה ר' סעיף 2 למכתב התובעת לנתבעת מיום 21.6.2015, נספח י"א לכתב התביעה; סעיף 4 למכתב ב"כ התובעים לנתבעת מיום 26.10.2015, נספח י"ב לכתב התביעה).

משכך, איני קובעת פיצוי ברכיב זה. מורם מהאמור עד כה כי התובעים זכאים לפצוי על פי חלופה ג' בסך 22,269.50 ₪ בצרוף פיצוי עבור ארונות מטבח תחתונים בסך 5,667 ₪.

פיצוי בגין עגמת נפש סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות") קובע כי אם "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין." איני מקבלת את טענת הנתבעת כי תביעה לפצוי מכוח פוליסת ביטוח אינה מזכה בפצוי בגין נזק לא ממוני.

...

איני מקבלת טענה זו. כעולה מהאמור עד כה, מצאתי כי בין הצדדים הייתה מחלוקת כנה ואמתית בנוגע לסיבת הרטיבות.

פיצוי בגין עגמת נפש סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות") קובע כי אם "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין." איני מקבלת את טענת הנתבעת כי תביעה לפיצוי מכוח פוליסת ביטוח אינה מזכה בפיצוי בגין נזק לא ממוני.

סופו של דבר הנתבעת תשלם לתובעים סכום כולל של 50,108 ₪ (פיצוי בגין נזק, הוצאות ונזק לא ממוני) וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 8,800 ₪.

התובע הצהיר אודות התשלומים ששילם לנתבע על החשבון ובסך 49,000 ₪, הכוללים תשלום במזומן על-סך 27,000 ₪ ו- 9,000 ₪ ותשלום בשיק על-סך 13,000 ₪ (ראה: סעיף 10 לתצהירו), ובין היתר דרש פיצוי בגין הנזק שניגרם לו עקב הפסד על חשבון התמורה בסך 49,000 ₪ (ראה: שם, סעיף 17א).

אף עדות כריים בנדון, אין בה בכדי להועיל לתובע, שכן הלה העיד, כי התובע ביצע את שלב א' של גופי הארונות במטבח, וכי הוא עשה לו את הגוף תוך שבועיים, ורק אחרי 5-6 חודשים הזמין ממנו ועשה לו שני ארונות בחדר ילדים.

לאור כל האמור לעיל ומשמצאתי לדחות את התביעה , אין מקום גם לפצוי בגין עוגמת נפש, צער, טירדה וסבל בסך של 50,000 ₪.

...

הפועל היוצא מכל האמור לעיל, שהתובע לא הוכיח כמה זמן חלף מסיום העבודה בביתו ועד תחילת העבודה על-ידי כריים.

לאור כל האמור לעיל ומשמצאתי לדחות את התביעה , אין מקום גם לפיצוי בגין עוגמת נפש, צער, טרדה וסבל בסך של 50,000 ₪.

לסיכום, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבע מס' 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪ ולנתבעת מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪.

לפי המתואר בכתב התביעה, התובעים היו מעוניינים להזמין עבודות נגרות מאת הנתבע; התובעים פנו לנתבע ובקשו הצעת מחיר למטבח במראה כפרי מעץ מלא (דגם "פרובנס"), ובמסגרת פגישה עם הנתבע, ביקשו הצעת מחיר לייצור ריהוט לחדר ילדים, הכוללת ארון בגדים, מיטה ושולחן כתיבה.

טוען הנתבע בהקשר זה, כי כבר רכש חומרי גלם להתקנת ארונות המטבח, והחל בבצוע עבודות כלליות בהכנת ארונות המטבח, ונגרמה לו בהקשר זה הוצאה בסך 10,000 ש"ח, ונזקים נוספים, וכן מחה הנתבע על הפגיעה בשמו המקצועי עקב הטענות אשר הועלו כנגדו.

זאת ועוד, בפסיקת הפיצויים על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את העקרון, כי מטרת הפצוי היא החזרת המצב לקדמותו, ואין מטרתו הענשת המפר.

אפנה בהקשר של אל ת.א. (ת"א) 103072/98 רם און נ' סנאורה בע"מ (ניתן ביום 11.2.2004), שם נפסק: "כיום תביעות בגין עגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעיניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזיקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם , אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עגמת הנפש דוקא, על כן, יש להזהר בטענת עגמת הנפש בעניינים אזרחיים כדנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדים." עוד אפנה אל ת.ק. (ב"ש) 4338-10-12 בורוכוב נ' ורד חיט (ניתן ביום 7.3.2013), שם קבע כב' הר' בוקר (כתוארו אז): "נפסק לא אחת כי עוגמת נפש הנה צער עמוק ופגיעה משמעותית. לא כל אי נחת, אכזבה או אי-הסכמה גורמים לעוגמת נפש ברת פיצוי". בנסיבות מקרה זה, כאשר סכום הפצוי בגין עגמת נפש כימעט ומאפיל על הסכום אשר שולם, מצאתי לנכון לדחות דרישה זאת, בהיותה בלתי סבירה בעליל.

...

הוא לא הציג סקיצה, תרשים תכנית ביצוע למשטח; הנתבע לא הציג הזמנת עבודה, הוראה לייצור; הנתבע טען שרכש חומרי גלם ספציפיים לביצוע אותה עבודה, אולם לא הציג פרטי חומרי הגלם, תעודות משלוח או כל תיעוד אחר; הנתבע סבור שיש לחייב את התובעים בעלות חומרי הגלם למטבח שלגביו לא הוצגה הצעת מחיר, תכנית ביצוע, קבלות ותעודות משלוח בגין רכישת חומרי גלם; גם אם הייתי מגיע למסקנה כי המטבח הוזמן (ואני סבור כי במקרה דנן, לא היה מפגש רצונות), הרי שהנתבע כלל לא הוכיח כי שינה מצבו בהתבסס על אותה הזמנה, מה גם שתיעוד או הוכחה להזמנה, כלל אינו קיים.

בכל הנוגע לשאלת עגמת הנפש הנטענת, סבורני כי יש לדחות את התובענה ברכיב זה, לאור הפרופורציה בין הסכום שבמחלוקת לבין הסכום שנתבע כעגמת נפש - נזק בלתי ממוני.

סוף דבר: אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים, יחד ולחוד, סך 5,000 ש"ח בצירוף אגרת התביעה אשר שולמה בסך 81 ש"ח. ניתן לערער על פסק הדין, ברשות בית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים מקבלתו.

בכתב התביעה דרשו התובעים את תשלום מלוא עלות תיקון הליקויים, החזרי שכר טירחת המומחים בהם נשאו, פיצוי בגין גזילת חלקם היחסי בזכויות בגג, וכן סך של 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

בהתייחס לאימוץ חוות דעת מומחה בית המשפט, קבע בית המשפט העליון כי: "למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בנייה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי כוח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא – במקרים כאלה – כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטראלית של מומחה, שיש בה משום נסיון רציני להיתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים." (ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן (2.6.1996)).

באשר לסוגיות שהשאיר מומחה בית המשפט לשיקול דעת: באשר לסוגיית ארונות המטבח התובעים טוענים כי ארונות המטבח הותקנו על חשבונם, ועל כן מגיע להם זכוי מהנתבעים עבור ארונות מטבח בסטאנדארט מיפרט המכר.

עוד הוסיפה התובעת כי "השארת ארון הבזק בתחום החצר הפרטית שלנו תישלול מאיתנו, עד אחרית ימינו, את הפרטיות לה אנו זכאים בחצר הפרטית שלנו" התובעת הסבירה שהותרת המצב כמו שהוא יאלץ אותה ואת בני משפחתה להיות זמינים בכל מצב בו יוזמן טכנאי בזק לבניין, לאפשר לו להכנס לדירתם ולהמתין עימו עד שיסיים את עבודתו.

עוגמת נפש התובעים מבקשים כי ייפסק להם פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואובדן נוחות והנאה מרכושם, וזאת כתוצאה ממחדלי הנתבעים המתבטאים בפגמים וליקויי הבנייה, גזילת הגג המשותף והצבת ארון היתקשרות בחצר ביתם.

במסגרת הדיון בשאלת עצם הפצוי בגין עוגמת נפש, כמו גם בשיעורו, בהקשר לליקויי בניה, נקבע כי: "מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) עמ' 421)." (ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ) בפסיקת הפיצויים הריני מביאה בחשבון כי ליקויי הבניה פגעו באיכות חייהם של התובעים ובמידת הנאתם מהנכס שרכשו במיטב כספם.

...

לא שוכנעתי כי אכן ניתנה לתובעים ההבטחה הנטענת על ידם.

סוף דבר הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 28,760 ₪ (בצירוף מע"מ) בגין עלות תיקון הליקויים כפי שפורטו בחוות דעת מומחה בית המשפט.

בנוסף ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 8,395 ₪ (בצירוף מע"מ) בגין עלות הסטת ארון התקשורת.