כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצוי על עבודות מסגרות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן- "חוק פלת"ד).
הנכות האורטופדית לא פגעה ביכולתו של התובע להמשיך ולעסוק בפן הלוגיסטי בהיותו מנהל העבודה בעסק המסגרות שלו, וכן אין מניעה כי ימשיך להעסיק פועלים כפי שעשה עובר לתאונה מבלי שיצטרך לעבוד פיזית בעצמו.
לעניין גיל הפרישה, התובע היה עצמאי, ונהוג להניח כי תובע עצמאי יעבוד עד גיל 70 (וראו השופט א. ריבלין, תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית (1999), בעמ' 906 וכן ב-ת"א (חי') 187-06 עיזבון המנוח משה אביב ז"ל נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, 05/10/09).
...
לא שוכנעתי שלא יוכל לבצע עבודות קלות בבית, לרבות קניות.
לפיכך, תביעתו בראש נזק זה נדחית.
לסיכום התוצאה היא שאני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 455,475 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר התאונה ביקש התובע לחזור לעבודה אצל אותו מעביד נוכח קשיים כלכליים אליהם נקלעה המשפחה, אבל בתפקיד שונה של "להביא דבר מה להוציא דבר מה". התובע עמד על דעתו כי לפני התאונה מצבו הרפואי היה "בסדר" וכי לא סבל מיתר לחץ דם או בעיות לב. התובע אמר כי לא הוגשה תביעת סיעוד למל"ל לאחר התאונה שכן "אני ואישתי הסתדרנו"[footnoteRef:8].
התובע תובע פיצוי בגין התאמת דיור וטוען כי בשל מצבו הרפואי הוא זקוק לבצוע שינוים בביתו ולמעשה קיימת חובה להחליף את דירתו באחרת המתאימה לצרכיו יותר.
דיון והכרעה- נכותו התפקודית של התובע ונגזרותיה: הראיות מצביעות על כי התובע עבד כמסגר לפחות מחודש אוגוסט 2007, קרי שנה קודם התאונה[footnoteRef:13].
...
אני מקבל את טענת התובע כי לא יכול להעסיק עזרה בשכר מעבר למתקבל על ידי ביטוח לאומי, זאת בשל מצבו הכלכלי הקשה.
משכך אני קובע כי התובע זקוק לעזרה יומית של צד שלישי בשיעור של חמש שעות הכוללות בתוכן עזרה ביתית וניידות אל מחוץ לבית המצריכה השגחה.
] סוף דבר: סך נזקיו הישירים של התובע בגין התאונה מגיע כדי סך כולל של 895,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה זו לפיצויים על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) עקב פגיעה אורתופדית באגודל ימין שניגרם לו לטענתו בתאונת עבודה מיום 29.12.06.
התוספת הראשונה לתקנות הבטיחות קובעת כי העבודות או תהליכי העבודה שהעובד בהם נחשב כעובד ברעש מזיק כוללות בין היתר עבודות: חציבה, ניסור, השחזה וליטוש מכאניים, נגרות מכאנית, מסגרות ופחחות, לרבות סימרור וחיתוך מתכות בגזים וכו'.
...
השאלה במקרה זה שלפניי הינה האם הנתבעת כמעבידתו של התובע אחראית לנזקי השמיעה מהם סובל התובע? סבורני כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב.
לאחר שעיינתי בראיות ובסיכומי ב"כ הצדדים נראה כי נכותו הרפואית של התובע שנגרמה לו במהלך וכתוצאה מעבודתו אצל הנתבעת הינה נכות משוקללת של 19%.
במקרה שלפניי, בשים לב לנכויותיו הרפואיות, גילו של התובע, חזרתו לעבודה והעובדה כי 10% מנכותו הינה בתחום השמיעה, אני סבור כי יש להעמיד את נכותו התפקודית על שיעור של 14.5%.
לסיכום סה"כ נכותו התפקודית של התובע הינה 14.5%.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

ההליך, הצדדים לו ומהלך הבירור התובע – יליד שנת 1990, רווק ותושב הרשות הפלסטינאית, הגיש נגד הנתבע תובענה לפצוי נזק גוף: נטען כי בינו לבין הנתבע – בעל מסגריה בכפר קרע (להלן המסגריה), היתקיימו יחסי עובד-מעביד שבמסגרתם הועסק התובע כשכיר במסגריה; נטען גם כי ביום 14.8.2017 ניפצע התובע בכף ידו השמאלית כשעבד במסגריה והפעיל מכונה מסוג מכבש, באופן שהביא בסופו של דבר לקטיעתן של אצבעות 2 עד 5 (להלן התאונה).
הטענה כי התובע נפגע בתאונה שאירעה במסגריה של הנתבע, בעודו עובד שכיר של הנתבע ותוך עבודה על מכונה ספציפית הן חלק מהותי מרכיבי העילה שעליה הושתתה התביעה.
...
עדותו של חמודי תמכה במסקנה כי אמירה על-אודות היות הפגיעה מדיסק נאמרה בהלל-יפה מפי התובע, כפי שנרשם בתיעוד הרפואי.
התביעה נדחית אפוא; הדיון בשאלת הנזק התייתר.
התובע ישלם לנתבע את הוצאות ההליך בסך 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 35,100 ₪, שניהם בערכי יום פסק-הדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

התובעת אף דרשה בתביעתה הפרש תשלום בגין פצויי פיטורים ותוספת עבור עבודה בשעות נוספות.
התובעת הפניתה בכתב התביעה להלכות לעניין איסור אפליה מחמת גיל, הכרה בזכות לשויון כזכות יסוד וביקשה לחייב את הנתבע בפצוי על אפליה אסורה, מבלי לנקוב בסכום.
שיבוץ של עובדים במסגרות העבודה הקיימות הוא חלק מן הפררוגטיבה הניהולית של המעביד, שאינה נתונה לבקורת שיפוטית כל עוד לא נעשה מעשה שלא כדין או אפליה פסולה.
...
ב"כ התובעת ציינה בסיכומיה אפשרויות שיבוץ אחרות שכללו המשך עבודתה של התובעת, אך אנו סבורים כי אין להידרש לכך.
לסיכום: לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי הנתבע הוכיח כי פיטורי התובעת היו בשל שיקולים ארגוניים עניינים ולא תוך אפליה מטעמי גיל.
לכן, התביעה לפיצוי נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו