תביעת פיצוי נגד פלאפון בגין מחיקת זיכרונות מספרי טלפון

רדה החזירה הטלפון לאחר שהשאירה החשבונות אך מחקה מהם את כל הסטוריית התכתובות, השיחות ואנשי הקשר וכך גם מהמחשב הנייד ותא הדוא"ל. יוליה וקטי המשיכו לעשות שימוש בווטספ, סקייפ, ווייבר ליצירת קשר עם לקוחות המבקשת.

ב- 4 השנים האחרונות ביצעה המבקשת שינויים אירגוניים משמעותיים וביקשה להטמיע מערכת ניהול לקוחות ממוחשבת (CRM); דא עקא, רדה לא מהרה לבצע השינויים, תוך שנסמכה על זיכרונה ורישומים אישיים שערכה בפתקים ובנייד שלה.

ב- 29.8.18 היתקשרה למבקשת מנהלת תיק הלקוחות בפלפון ("רז") שדיווחה כי קטיה מנסה להעביר אליה את קו הטלפון של המבקשת; נודע לה כי קטיה יצרה קשר עם המנהל הקודם (שפוטר מפלאפון נוכח ביצוע מעשים פליליים), זה יצר קשר עם עובד פלאפון, כשרז מנעה מהעובד לבצע את "ההעבירה" (כך במקור).

המשיבות במעשיהן המתוארים לעיל ביצעו עוולה של גזל מסחרי והמבקשת זכאית לקבל צו מניעה קבוע ופצוי כספי.

ב"כ המשיבות 1-2 טען כי הבקשה הוגשה ללא תימלול או דיסקים, בקשה שהוגשה בחיפזון ולא בכדי, שכן יום קודם להגשתה, הגישה יוליה תביעה כנגד המבקשת (אי תשלום שכר, ניכויים לפנסיה ואי העברתם; 7132-11-18) ומפאת קוצר הזמן לא הוגשה תביעתה של רדה (אי תשלום שכר ונכוי מהשכר ב- 3 חדשים אחרונים ואי נכוי לפנסיה) וכשטרם נפגש עם קטיה, הנמצאת בחו"ל. עוד כשלוי היה מתמחה, היו המשיבות בעלות חברה לבריאות מרפא ועסקו בתחום, כשהמבקשת מחזיקה כבן ערובה את "הגורם המשלם" האישי של רדה ויוליה, ע"מ למנוע מהן להמשיך לעבוד במקצוען (מספר סוכן באסותא, עליו מבוססות העמלות והמחירים) (הבהיר כי קיבל דיסק ואכן שומע ודובר השפה הרוסית).

...

לא שוכנענו בסיכויי התביעה על בסיס המסד העובדתי-משפטי שבפנינו (הגם שיכול כי תוכחנה "הפרות" שתגרומנה נזק כלכלי למבקשת – עניין שנדרש לו בדיון בתביעה).

ובאשר להלכת קאנטרי פלורס ("הלכת פלורס"; 35403-12-11) – ראוי להזכיר כי בענייננו עסקינן בבקשה לסעד זמני ובהלכת פלורס עסקינן בפס"ד; כך גם אין בפנינו ראיות שנמצאו באותו הליך וממילא, אין בפנינו, לכאורה, כי הפרו המשיבות חובת אמון ונאמנות מוגברות – וככלל, אין בפנינו נסיבות דומות לאלה שהוכחו שם. לאחר ששקלנו כל אלה – נדחית הבקשה שהגישה המבקשת כנגד המשיבות 1-3.

סיכום לאחר ששקלנו כל שבפנינו ומשעסקינן בהליך לסעד זמני – אין לנו אלא לדחות הבקשה.

במהלך הדיון בנוכחות כל הצדדים הודגמה אפשרות ההסרה מרשימת תפוצת הנתבעת באמצעות מכשיר הפלפון של בא כוחה.

לדבריו, למשתתפי המרוץ הוגש טופס שלשונו: "האם תהיה מעוניין לקבל מאיתנו עדכונים נוספים במייל על NAVAD ומוצרים שירותים נוספים" - תחת משפט זה ניתן לסמן "כן" או "לא" וכן לציין שם, מספר הטלפון וכתובת דוא"ל (הטופס הוגש וסומן נ/1).

אלא שבהקשר זה מצאתי כי השהוי הרב בהגשת התביעה פועל לחובת התובע וכי חלוף הזמן הרב מאז חתימתו על הטופס ועד לבירור העובדתי הנידרש פגע באפשרות הנתבעת לעשות כן. בעיניין דוויב קבעתי, בין היתר, בהקשר תביעה בגין הודעות שנשלחו כשנה ולמעלה לפני כן, כי מדובר בפרק זמן ממושך המקשה על בירור טענות התובע והסתמכות על זיכרונו.

טענת התובעת היא כי מדובר במספר רב של הודעות, שנמחקו.

טענת הנתבעת כי מעולם לא הוגשה כנגדה תביעה על הפרת הוראות החוק, על אף רשימת דיוור של כ-6,000 ₪ לא נסתרה.

אלא שבית המשפט אינו חייב לפסוק פיצוי, הוא רשאי לעשות כן, ככל שימצא לנכון כי פיצוי כאמור יקדם מטרות החוק (ת"ק (תביעות קטנות ת"א) פרידמן נ' דוקס (21.12.2016); בר"ע על החלטה זו – נדחתה (רת"ק (ת"א) 63709-12-16 פרידמן נ' דוקס 1.1.2017); רת"ק (ת"א) 43995-11-16 צוויק נ' לאומי קארד בע"מ, רת"ק (ת"א) 31506-05-17‏ ארד נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ (23.7.2017); בקשת רשות ערעור טרם נדונה (רע"א 7064/17 ארד נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ).

...

סיכום עד כאן משכך, איני מקבלת גרסת התובעים לפיה ביקשו להסיר, הן באמצעות כפתור ההסרה, הן בדרכים אחרות, את שמותיהם מרשימת התפוצה.

מהכלל לפרט: האם ראוי לפסוק פיצוי לתובעים? על אף ההפרה הכרוכה באי הכללת המילה פרסומת בכותרת ההודעות שנשלחו לתובע, ואף אם ייקבע כי הנתבעת היא האחראית לתקלה – ככל שזו אכן ארעה – בשליחת ההודעות לתובעת ולא הקבלן מטעמה, יישום השיקולים הרלבנטיים בנסיבות המקרה דנן מביא לכלל מסקנה לפיה אין התובעים זכאים לפיצוי מכח הוראות בחוק.

סוף דבר התביעות נדחית.

על יסוד דברים אלו מבקשים המבקשים לאשר את התביעה בשם "כל מי שהמשיבות שלחו אליו דבר פירסומת בנגוד להוראות סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב- 1982" בשבע השנים עובר להגשת התביעה או בהתאם לחוות דעת מומחה אשר ימונה על ידי בית המשפט לצורך הערכה זו. בבקשה התבקש פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 1,000 ₪, בגין כל הפרה בתוספת נזק לא ממוני בגין אי הנוחות ועוגמת הנפש אשר נגרמו לכל אחד מחברי הקבוצה.

המשיבות מדגישות כי עשרות התביעות הקטנות שהוגשו נגדן והוזכרו בבקשת האישור נדחו או נמחקו, וכי עד היום לא ניתן פסק דין כנגד המשיבה אשר קבע כי שלחה ספם בנגוד לחוק.

בית-המשפט נידרש איפוא לבחון בזהירות את קיומם של התנאים שקבע המחוקק לאישורה של תובענה ייצוגית אך יש לזכור כי ההליך המקדמי אינו מכריע בתובענה גופה.

בתי המשפט דנו ביישומה של הוראת חוק זו, ונפסק כי נוכח הנזק הצבורי שניגרם כתוצאה משיגור המוני של דברי פירסומת למי שאינם מעוניינים – נזק קטן לכל חבר בקבוצה אך נזק מיצטבר גדול לכלל חבריה – די בכך שהוכח על ידי המבקשים ברמה הראשונית כי אכן שוגרו אליהם דברי פירסומת בנגוד לחוק כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי נגרם להם וליתר חברי הקבוצה נזק שיש לפצות עליו, היינו – לאשר את הבקשה (רע"א 1621/16 MEGA נ' זילברג (14/6/16); וראו לאחרונה בהרחבה ע"א 534/17 לפיד נ' סלקום (6/3/19), וראו עוד, למשל: ת"צ (מחוזי חיפה) 3504-03-17 בן דוד נ' פלאפון (6/12/17); ת"צ (מחוזי מרכז) 39234-09-12‏ כהן נ' סמארט קלאב (11/1/18)).

בכלל זה יבחנו גם השאלות הנוגעות במקור מספרי הטלפון, הפקס וכתובות הדוא"ל שבידי המשיבות, שיטת העבודה של המשיבות ואופן קבלת האישור מנמענים טרם משלוח פירסומת, וכמובן השאלה האם מדובר בשיטת שיווק פסולה והאם המשיבות מפיצות כשיטה הודעות ספם באמצעים שונים (פקסמיליה, Fax2Mail, מייל ומסרונים) לקהל לקוחות פוטנציאלי? תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלקות בנסיבות העניין כלי התובענה הייצוגית נועד למקרים בהם הנזק שניגרם לפרט אינו מצדיק פניה לבית המשפט בהליך אינדיבידואלי ומרכז הכובד הוא באנטרס הצבורי החותר להרתיע גופים כלכליים מפני הפרות של החוק ולקדם נורמות היתנהגות ראויות (ע"א 8430/99 אנליסט נ' ערד, פ"ד נו(2) 247 (2001); אלעד אופיר, 655).

טעם נוסף, שעלה במהלך הדיונים בתיק זה הוא הקושי הרב שמצאו המבקשים כאן, ונפגעים אחרים, לאתר את המשיבות ולהמציא להם כתבי טענות, עד כי חלק מן התביעות נמחקו משום שהמשיבות לא אותרו (החלטה מ-20/7/17, דיון מ-18/2/1, הודעה מ-14/6/18; וראו גם עמ' 105-107 לפרוטוקול מ-15/7/18).

...

במקרה הנוכחי קיימים טעמים נוספים המובילים למסקנה כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחולקת.

שוכנעתי כי המבקשים ובא כוחם עומדים בתנאים אלו.

ייצוגם של המבקשים עד כה מעיד כי הינם מיוצגים בדרך הולמת ולא נפגמה ההנחה שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סוף דבר המבקשים הוכיחו כי התקיימו התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית ולכן דין הבקשה להתקבל.

לאחר בירור עם וועד הבניין קיבלה את מספר הטלפון של הנתבעת 3 ושלחה לה בשעה 11:03 הודעת WhatsApp בזו הלשון: "אושרת בוקר טוב, הבוקר קמתי לאוטו וראיתי מכה שלא הייתה אתמול, ואת כבר לא היית בחנייה.. עכשיו עברתי דרך הבית וראיתי את הרכב שלך חונה והמכה מגיעה מהרכב שלך.. אולי ניסית לחפש אותי ולא הצלחת, לקחתי את הפלפון שלך מהועד בית. תיצרי איתי קשר בבקשה על מנת שנסדיר את העניין... תודה ויום נעים". בסמיכות להודעה שלחה התובעת גם תצלומים של הנזקים בשני הרכבים.

מנגד, ישנו קושי לקבל את עמדת הנתבעות המתבססת על עדות הנתבעת 3 כי אינה מודה בשל העידר ראיות וכי חובת ההוכחה על התובעת, אך אינה מוסרת עדות פוזיטיבית ומפורטת באשר להתנהלותה באותו יום ביחס לטענה לפגיעה שגרמה וטוענת בעלמא כי לא פגעה או כי לא הרגישה ואינה זוכרת פגיעה כאמור.

במכלול הנסיבות לא מצאתי מקום לפסיקת הפצוי המבוקש בגין עגמת נפש.

משאין מחלוקת כי הנתבעת 2, אמה המנוחה של הנתבעת 3, לא עשתה שימוש ברכב במועד הרלבנטי, והרכב אך רשום על שמה, אני מורה על מחיקת התביעה כנגדה.

...

באשר לטענת השיהוי בבדיקת רכב התובעת ע"י שמאי, לא שוכנעתי כי פרק הזמן המדובר מביא לניתוק הקשר הסיבתי בין הפגיעה שארעה ברכב לבין הנזק נשוא שומת השמאי, זאת משהוכח בפני להנחת הדעת, על יסוד תצלומים ממועד ההתרחשות ובהשוואה לתצלומים ממועד בדיקת הרכב ע"י השמאי, כי לא חל שינוי בנזק ובהיקפו וכי מדובר למעשה בנזק אחד.

לסיכום, ישלמו הנתבעות 1 ו-3 לתובעת את הנזק המוכח בסך 6,417 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 600 ₪.

משאין מחלוקת כי הנתבעת 2, אמה המנוחה של הנתבעת 3, לא עשתה שימוש ברכב במועד הרלבנטי, והרכב אך רשום על שמה, אני מורה על מחיקת התביעה כנגדה.

התביעה נסובה סביב עסקה לרכישת מכשיר טלפון מסוג מכשיר IPhone (להלן:- "מכשיר הטלפון") על ידי התובע, ד"ר עבד אלמעטי אבו ג'עפר (להלן:- "התובע"), מהנתבעת, חברת פלאפון תיקשורת בע"מ (להלן:- "הנתבעת").

הצדדים מסכימים כי מכשיר הטלפון מעולם לא הוחזר לנתבעת (אם כי יש מחלוקת בדבר הסיבה לכך) וכי נעשו בו מספר שיחות על ידי התובע (או מי מטעמו, אם כי גם בעיניין זה היה שינוי בגירסת התובע).

ביום 01.12.2022 הוגש כתב התביעה המתוקן שלפני, כאשר התובע שוב מחליף ייצוג, יוער כבר עתה כי למורת שההחלטה לתקן את התביעה הייתה רק בנקודה אחת, בחר ב"כ התובע לחרוג מההחלטה ולהגיש, ללא בקשה מתאימה וללא היתר כדין, כתב תביעה שונה לחלוטין (הן בנסוח העובדתי, הן בגובה הפצוי והן בסעד המבוקש, כך שלדוגמא במקום תביעת השבה דרש פיצוי לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט וגם הגדיל את הסכום המבוקש כפצוי לפי חוק הגנת הצרכן) הואיל והנתבעת לא היתנגדה לכך, לא מחקתי את כתב התביעה המתוקן, אולם עניין זה יילקח בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך.

מצד אחד ישנו קושי לאתר כיום את השליח, וגם אם היה מאותר, קיים ספק אם יכול היה לזכור את התובע מבין אלפי הלקוחות.

תשובותיו של התובע לפיהן לא ידע שלא אספו את המכשיר (עמ' 15, שורה 17), מעבר לכך שהיא נגד כתבי הטענות שלו עצמו, היא אינה אמינה בעיני.

...

המסקנה אליה הגעתי הינה כי חוות הדעת שהוכנה על ידי המומחית קרן נווה לוקה בחסר שכן לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי כי החתימה זויפה.

היה טוב אם התובע לא היה עושה כן. התמונה העובדתית, שמתאימה למסמכים, הינה כי התובע ידע שעליו לשלם על המכשיר ולכן לא עשה דבר וגרסתו על כך שהבטיחו לו שבועיים ניסיון נדחית.

לפיכך, דין התביעה להידחות.