בד בבד עם הגשת כתב הגנתה, הגישה החברה תביעה שכנגד נגד המועצה והעומד בראשה – מר ניסים גוזלן ונגד הממונה על השלוט במועצה – מר עמרם נעים, לפצוי בסך כולל של 12,537,605 ש"ח. ביום 24.10.2019 ניתן פסק דין חלקי לפיו נמחקה התביעה שכנגד שהוגשה נגד מר נעים.
תמצית טענות התובעת (המועצה) בתביעה העיקרית
יש לחייב את החברה בתשלום החוב למועצה בסך כולל של 4,089,428.42 ₪, מהנימוקים הבאים:
מיום חתימת הסכם 2001 ועד ליום חתימת הסכם 2009, לא שילמה החברה דמי זיכיון כאמור באותם הסכמים; במהלך השנים לא נערכה היתחשבנות כספית מדי שנה בגין שווי העבודות שביצעה החברה, והאחרונה צברה חובות עצומים כלפי המועצה בשל אי תשלום דמי הזיכיון השנתיים ואגרות שלוט.
בין השנים 2009-2005 הושבתה פעילות החברה במועצה בשל עבודות פיתוח וממילא, אין היא חייבת בתשלום דמי זיכיון בגין תקופה זו.
תמצית טענות החברה בתביעה שכנגד
יש לחייב את המועצה בתשלום פיצוי לחברה בסך כולל של 12,537,605 ₪, מהנימוקים הבאים:
המועצה היא שהפרה את ההסכם בינה לבין החברה ולכן, סכום דמי הזיכיון אמור להיות נמוך מזה שנטען בתביעה.
בסעיף 6(א) להסכם 2001 התחייבה החברה כדלקמן:
"בכל מתקן תהיה הכוונה בצד א' ופרסומת בצד ב'. (סה"כ 30 שלטי הכוונה ו-35 שלטי רחוב). בנוסף מתחייב הקבלן לשלם למועצה סך של 70,000 ₪, עבור הזכיין להצבת השלטים למשך כל שנה, הסכום צמוד למדד הידוע ביום חתימת החוזה. התשלום יבוצע ביום חתימת החוזה עבור השנה הראשונה ובאותו היום עבור כל שנה נוספת. תנתן אפשרות לצד ב' שלא לשלם למועצה הסכום הנ"ל, ואולם, בהסכם מראש ובהסכמה הדדית צד ב' יבצע עבור המועצה עבודות שימור ושפוץ ותיקון התחנות הקיימת בישוב, וכן התקנת תחנות חדשות, בשווי ערך של 70,000 ₪. על כך יסוכם מראש ובכתב.".
המועצה אינה חולקת על כך שהחברה אכן הקימה תחנות אוטובוס בשטחיה, אולם היא חולקת על הקף העבודות ושוויין, וכן על עצם הזכות של החברה לקזז מחובה למועצה את שווי עלות הקמת אותן תחנות.
לפיכך, הגם שקבעתי לעיל בתביעה העיקרית כי החברה לא הפרה את התחייבויותיה למועצה, החל משנת 2013 עסקינן בהסכם בלתי חוקי הבטל מאליו לאור סעיף 30 לחוק החוזים ולכן, הודעת ביטול ההסכם על ידי המועצה מסוף שנת 2014 אינה פסולה, מאחר וממילא מדובר בהסכם שהיה בלתי חוקי באותה עת ואף קודם לכן.
אובדן ריווחי פירסום על גבי בילבורדים
לטענת החברה, על המועצה לפצותה בסך כולל של 16.2 מש"ח (הסכום הוגבל משקולי אגרה) בגין אובדן הכנסות מפירסום על גבי בילבורדים, לאחר, שבניגוד להתחייבויות המועצה בהסכמים בין השתיים, המועצה העבירה את הזכות לפרסם על גבי בילבורדים לצד שלישי – חברת מרקעים, ללא קיומו של מיכרז.
סיכום ביניים: על המועצה לפצות את החברה בגין השנים 2013-2010 עבור אובדן רווחים מפירסום על גבי בילבורדים, בסך של 960,000 ₪;
על המועצה להשיב לחברה את דמי הזיכיון ששולמו למועצה, מכוח הסכם בלתי חוקי בגין השנים 2015-2013, בסך של 170,000 ש"ח.
תביעה אישית נגד ראש העיר
לאחר עיון בעמדות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה שכנגד שהגישה החברה נגד ראש העיר.
...
לאור כל זאת, עתרה המועצה בתביעה העיקרית לחייב את החברה בתשלום כספי כולל של 4,089,428.42 ₪ המורכב מהרכיבים הבאים:
דמי זיכיון שנתיים לשנים 2009-2001 לפי קרן בסך של 2,298,847 ש"ח;
אגרות שילוט בגין השנים 2011-2009 לפי קרן בסך של 169,089 ש"ח;
חוב לשנים 2014-2011 (כולל) לפי קרן בסך של 403,810.71;
דמי שימוש ראויים, או דמי זיכיון, בגין שנת 2015 לפי קרן בסך של 85,000 ₪ בצירוף מע"מ.
תמצית טענות החברה במענה לתביעה העיקרית
יש לדחות את התביעה העיקרית מהנימוקים הבאים:
התיישנות - בהינתן מועד הגשת התביעה (18.9.2017) חלה התיישנות על כל שנטען בכתב התביעה עובר ליום 18.9.2010 וממילא, המועצה רשאית לתבוע רק סכום של 564,097 ₪ (המוכחש על ידי החברה).
סיכום ביניים: על המועצה לפצות את החברה בגין השנים 2013-2010 עבור אובדן רווחים מפרסום על גבי בילבורדים, בסך של 960,000 ₪;
על המועצה להשיב לחברה את דמי הזיכיון ששולמו למועצה, מכוח הסכם בלתי חוקי בגין השנים 2015-2013, בסך של 170,000 ש"ח.
תביעה אישית נגד ראש העיר
לאחר עיון בעמדות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה שכנגד שהגישה החברה נגד ראש העיר.
סוף דבר
לאור מכלול האמור לעיל, התביעה העיקרית – נדחית.
התביעה שכנגד שהוגשה נגד ראש המועצה – נדחית.
