תביעת פיצוי בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים עקב עגלת תמרורים

לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעות בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש לרכב שנגרמו על רקע תאונת דרכים.

לגופו של עניין, לאחר שעיינתי בתמונות של זירת התאונה, מהן ניתן ללמוד על אופי הכביש במועד בו אירעה התאונה, ולאור עדויות הצדדים בתיק הקודם, אני סבור כי בהעדר תמרורים או סימוני כביש המעידים כי עומדת היא להכנס למעגל תנועה, הרי שלא היה על נהגת רכב התובעים לדעת כי עליה להכנס למעגל התנועה והנסיעה בנסיעה ישרה משמאל למעגל התנועה, אסורה היא.

...

איני מקבל את טענת ב"כ הנתבעות 1 ו-2, לפיה אם היה מגיע רכב אחר מכיוון הנסיעה הנגדי של רכב התובעים הרי שהייתה מתרחשת התנגשות חזיתית.

עם זאת, אני סבור כי חוסר השילוט באמצעות תמרורים מתאימים תרם תרומה ניכרת לקרות התאונה.

לאחר בחינת התמונות באופן מעמיק, אני סבור כי מקום שאין שילוט מתאים של הרשות המוסמכת לכך (עיריית פתח תקוה), המורה כי הכביש שמשמאל למעגל התנועה מוביל גם הוא למעגל תנועה, דהיינו כי רכב הנוסע בכביש זה צריך לפנות ימינה ולהיכנס למעגל התנועה, ולא להמשיך ישר.

לכן, המסקנה המתבקשת היא כי הכביש שמשמאל למעגל התנועה מופרד ממעגל התנועה ורכב הנוסע בו רשאי להמשיך בנסיעה ישרה, כפי שנסע רכב התובעים.

בפניי תביעה על סך 43,984 ₪ לפצוי בגין ניזקי רכוש שנגרמו בעקבות תאונת דרכים מיום 25.10.13 בעת שנהג ברכבו של התובע, בנו שמואל בן זכריה (להלן: "שמואל").

התובע כאמור ביסס את תביעתו כלפי הנתבעות על הודעת הערייה ותו לא. התובע הציג תצלום של עגלת תמרורים ללא מספר רשוי והודה כי במועד התאונה לא בירר מי עבד בכביש ולא פנה לבדיקת אחריותן של הנתבעות טרם הגיש את תביעתו כנגדן.

...

לא זו אף זו אין חולק כי העבודות שבוצעו על ידי הנתבעות 2-3 היו לבניית מעקה ומתמונות שצולמו מיום התאונה עצמה נראה כי קיים מעקה קבוע ומכאן המסקנה שהעבודות שבוצעו ע"י הנתבעות הסתיימו עוד לפני מועד האירוע.

לאור קביעתי כאמור אני מקבלת את טענות התובע באשר לרכיב שכר טרחת השמאי.

סוף דבר: העירייה תשלם לתובע סך של 26,347 ₪ לפי החלוקה הבאה : סך של 18,750 ₪ בגין הפגיעה ברכב האחר סך של 2,016 ₪ בגין פגיעה ברכב התובע סך של 581 ₪ שכ"ט שמאי סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש לסכום זה יתווסף שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ וכן הוצאות.

כיון שהתביעה נגד הנתבעים האחרים הוגשה רק מחמת כך שהעיריה טענה שהם אחראים להתרחשות התאונה וכיוון שטענה זו נדחתה וכן נדחו ההודעות לצד ג' תשלם הנתבעת שכ"ט נוסף בסך 2,500 ₪ לכל נתבעת אחרת התיק.

תביעה לפצוי בגין נזק רכוש עקב תאונה דרכים מיום 22.9.2019.

להלן כל מה שנטען בכתב ההגנה של הערייה – לבית משפט זה אין סמכות מקומית; התאונה אירעה עקב רשלנות הנהגים; הטענה של העידר שלוט או שלוט מטעה מוכחשת; הטענה של העידר שלוט בכיכר היא טענה שבמומחיות של מהנדס תנועה או מתכנן דרכים וטעון צירוף חוות דעת של מומחה; יש לדחות את התביעה בעדר עילה ו/או אי היתרחשות הארוע ו/או בגלל אשמו המכריע של גורם אחר ו/או בשל אי הוכחת הנזק ו/או בשל אחריות התובעת ואשמה התורם ו/או בשל העידר אחריות מוחלטת על העיריה; טפסי ההודעה על תאונה אינם מצביעים על ליקויים או סימון מטעה בכיכר אלא כל נהג טען כי השני התרשל; לא נכונה הטענה כי רכב הנתבעת לא היה רשאי להמשיך בנסיעה ולצאת ביציאה השנייה; התובעת אשמה בתאונה בכך שהיא נסעה בנתיב השמאלי ולפתע סטתה לימיני כדי לצאת מהכיכר ; לחילופין האשמה בארוע התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת שלא צפתה את אפשרות הפניה מהנתיב השמאלי לנתבי הימני; מוכחש כל ליקוי בטיחותי או תיכנוני בכיכר ו/או בתמרורים בסמוך לכיכר; הסדרי התנועה בכיכר המדוברת קיבלו את אישור הגורמים הרלוואנטיים; לא התקבלה בערייה כל תלונה בנידון למוקד הטלפוני אותו מפעילה הערייה לצורך טפול במפגעים; סימון הנתיבים בכיכר המדוברת ברור וכך גם התמרורים בכניסה אליה; אין כל קשר בין ארוע התאונה והסדרי התנועה בכיכר; העיריה לא יכולה הייתה לעשות שום דבר למניעת התאונה; טענות התובעת נגד העיריה הן טענות כלליות וסתמיות ללא תשתית עובדתית; אין קשר סיבתי בין התאונה לבין מעשי העיריה, העיריה לא יכולה הייתה לצפות את היתרחשות התאונה ;יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיערו 100%; גירסתה של הנתבעת לפיה התובעת אשמה בארוע התאונה סבירה יותר מגירסת התובעת; התובעת הסתכנה מרצון; הנזק לא הוכח; לא צורפה חשבונית; חוות דעת השמאי נסמכת על עדות שמועה; חוות דעת השמאי מוכחשת; אין להטיל על העיריה אחריות אבסולוטית על כל תאונה שקורית בשטחה; אין מקום להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו"; העיריה לא הפרה חובה חקוקה; התובעת לא הפניתה לחובה ספציפית.

לא ניתן לשלול מצבים בהם סימון הנתיבים באופן המונע מהנוסע בנתיב הימני מלהקיף את המעגל ומחייב אותו לצאת ביציאה הראשונה יהיה פחות טוב מבחינת רמת הסיכון – הדבר תלוי במספר רב של משתנים.

...

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים וסיכומי הצדדים – באתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה נגד כל הנתבעים.

סוף דבר: התביעה נדחית.

התובעת תשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.

    לפניי תביעה ותביעה שכנגד, שהוגשו בהליך של תביעה קטנה, שעניינן פיצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים שארעה בתאריך 6.4.22 (להלן: "התאונה").

  התובע העיד בחקירתו בעיניין נסיבות היתרחשות התאונה כדלקמן (שורות 11-15 בעמ' 3 לפרוטוקול): "נכנסתי למעגל תנועה מהנתיב הימני כביש דו סיטרי שיש על האספלט חץ ימינה או חץ ישר. בסירטון רואים שיש מכונית מקדימה. אני ממשיך לנסוע ישר עם מעגל התנועה, כשהגעתי מול רח' בן עמי, אני מרגיש פגיעה בצד ימין של הרכב שלי בדלת האחורית. הם נסעו בנתיב שמאלי וכנראה רצו להכנס לבן עמי וסטו ימינה ופגעו בי. הרכב שלהם לא נפגע. הם ניכנסו בי במן אלכסון. הרכב שלהם היה משמאלי והוא ניכנס ברכב שלי מצד שמאל שלי". מנגד, הנהג ברכב הנתבעת מסר בחקירתו בעיניין נסיבות התאונה כך (שורות 21-27 בעמ' 4 לפרוטוקול): "נכנסת מדרך בן עמי לכיכר, התכווני להמשיך ישר בכיכר שזו היציאה השניה. הייתי בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים בדרך חד סטרית. נכנסתי בנתיב השמאלי כשהסימנים על הכביש או ישר או שמאלה, זו האפשרויות שלי. אני התכוונתי להמשיך ישר בתוך הכיכר. פיתאום מצד ימין הבחור ניכנס ולקח שמאלה. אחרי זה לא היה הרבה זמן לתת תגובה , ניסיתי כמה שיכולתי למנוע תאונה קשה, אז הייתי במהירות מוגבלת לפי החוק ויכולתי למנוע את התאונה בהמשך שנתתי לו מצד שמאלה שלו הוא ניכנס, ניסיתי לעצור, לא הצלחתי לא לפגוע בו למרות שעשה עבירה שלקח שמאלה". הנתבעת העידה באשר לנסיבות התאונה כדלקמן (שורות 18-26 בעמ' 5 לפרוטוקול): "נסענו מכיוון כניסה לעכו, בכביש חד סיטרי עם אי תנועה באמצע עם שני נתיבי נסיעה, נסענו בנתיב השמאלי, כשהתכוונו לנסוע ישר בבן עמי להמשיך מעגל שהוא עם שני נתיבים, בכניסה למעגל יש חיצים על פני הכביש, נסענו בנתיב השמאלי ששם היו חצים על הכביש שמורים בצד שמאל חץ ישר וחץ שמאלה. מי שמתכוון לנסוע ישר או שמאלה משתמש בנתיב השמאלי. בנתיב הימני היו חצים ימינה וישר. שני הרכבים שלנו עברו את הפניה ימינה והמשיכו במעגל ישר לכיוון בן עמי. ביציאה הישרה לבן עמי, הרכב של התובע פנה בצורה פתאומית לצד שמאל וניכנס בכיוון נסיעתנו. ללא הזהירות של הבן שלי והנסיעה לפי החוק במהירות נמוכה, יכולנו לגרום לתאונה קשה יותר שבה התובע היה ניפצע פיזית ולא רק ברכוש. הזריזות של הבחור גרמה לתאונה עם נזק קטן יותר". 8.

אפנה לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה הקובעת "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהיתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך". לפיכך, לאחר ששקלתי את כל השיקולים אני קובעת כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים כדלקמן: 50% מהאחריות לתובע, 50% מהאחריות לנהג רכב הנתבעת.

...

סוף דבר: 11.

   אשר לתביעה העיקרית אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה כדלקמן: הנתבעים ישלמו לתובע 50% מהנזק המסתכם בסך של 2,507 ₪ (מלבד פיצוי בגין עוגמת נפש אשר לא הוכח), קרי סך של 1,254 ₪.

   אשר לתביעה שכנד, אני מקבלת אותה באופן חלקי ומורה כדלקמן: הנתבע שכנגד ישלם לתובעת שכנגד 50% מסכום התביעה שכנגד, קרי סך 2,186 ₪.

לפניי תביעה לחיוב בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

לכן, אני מקבל את טענת הנתבע כי הוא רכב על מסלול אופניים בהתאם לתקנה 122א(ב), תשכ"א-1961 הקובעת: "לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל." לכן, נראה כי התובעת לא הקפידה על מתן תשומת לב מספקת לקורקינט המתקרב למעבר החצייה בדרכה לצאת ממעגל התנועה.

...

לכן, אני מקבל את טענת הנתבע כי הוא רכב על מסלול אופניים בהתאם לתקנה 122א(ב), תשכ"א-1961 הקובעת: "לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל." לכן, נראה כי התובעת לא הקפידה על מתן תשומת לב מספקת לקורקינט המתקרב למעבר החצייה בדרכה לצאת ממעגל התנועה.

אני סבור כי חלוקת אחריות בין הצדדים, כך שהנתבע יישא באחריות לתאונה בשיעור של 35% ואילו התובעת תישא באחריות בשיעור של 65%, היא החלוקה הנכונה והמתבקשת.

סיכום הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: 8.1.