לפניי תביעה לצוו עשה לפינוי וסלוק ידם של כל הנתבעים מהשטחים המשותפים בחצר הבית המשותף ברחוב נחשון 7 בחיפה ולהשבת המצב לקדמותו, לרבות הסרה של גדרות, פרגולות, דקים, משטחי חניה, מחסומים, שערים, חפצים אישיים וכיוב'; וכן תביעה שכנגד, אותה הגישו הנתבעים 1 ו-2 כנגד התובעת, לפינוי וסלוק ידה מהמקלט המשותף, גג תוספת הבניה שהם בנו, חדר המדריגות והחצר שבה נטען כי התובעת ובני ביתה עושים שימוש ייחודי, וכן לחיובה בהוצאות שהוציאו עד להגשת התביעה כאן ובקשר עם סיכסוך השכנים שבינם, הוצאות שמאות שהוציאו, חיוב בתשלום דמי שימוש בגין השמוש במקלט ובגג תוספת הבניה שבנו, וכן בהתקנת תיקרה אקוסטית לאור מפגע הרעש שבדירת התובעת והמטרד שנוצר אגב כך. בנוסף על כל אלו ביקשו פרבשטיין לחייב את התובעת לשלם להם פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בנסיבות נשוא התביעה.
אזכיר כי פרבשטיין ואיתן בנו את הדירות (דירת פרבשטיין, דירת איתן, בשינויים המתבקשים, וכן דירת בודן) בהסתמך על אותן הסכמות, הוציאו הוצאות בקשר עם הגבהת השטח, החלפת שערים וחומות לתועלת הבית המשותף ללא הישתתפות יתר הדייירים, פתיחת פתחים רחבים ושקופים אל חלקי הרכוש המשותף הסמוכים לדירותיהם (תוך חשיפת בתיהם בפני מי שיעשה שימוש ברחבות ובמרפסות הסמוכות לאותם פתחים) וכיוב'.
...
לסיכום, מצאתי כי אף שאכן נעשה על ידי כל דיירי הבית המשותף שימוש ייחודי בחלקים שונים ברכוש המשותף, הרי ששימוש זה נעשה על פי הסכמה מפורשת של מי שתובע ביטולו ומניעתו כעת או שנעשה בשל כורח המציאות ואינו אלא בגדר זוטי דברים ועניין של מה בכך.
מכל אלו אני דוחה את התביעות ההדדיות שלפניי.
בשים לב לתוצאה מצד אחד, ולבניה שאינה תואמת את ההיתר של קיר התמיכה במדרגות הכניסה השמאלית מן הצד האחר - אני קובעת כי כל צד, לרבות בודן ואיתן, יישאו בהוצאותיהם.
