תביעת פיצוי בגין הוצאות רפואיות

התביעה לפצוי בגין הוצאות רפואיות לתובעים 4,2 אני דוחה את הדרישה לפצוי בגין הנ"ל. לא זו בלבד שמדובר בהוצאות שלא הוכחו; לא זו בלבד שעל פני הדברים, צרכים בתחומים הנזכרים קשורים לכאורה במצבם הרפואי של תובעים אלה, ללא קשר לתאונה; בעיקר – מדובר בדרישה שאין מקומה במסגרת תביעת התלויים.

...

שוכנעתי בנכונות עמדת אקטואר הנתבעים בעניין זה, המתיישבת עם הוראות הדין ותע"צ המל"ל נ/20.

הדרישה לניכוי כספי פיצויים שקיבלה האלמנה בהתאם ל-נ/21 נדחית; על פניו מדובר בתשלום מכוח חוזה ביטוח שאינו בר ניכוי, והנתבעים לא הוכיחו אחרת.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת 1 לפצות את התובעים בגין התאונה דנן, בסכומים כדלקמן: הפיצוי לתלויים – תובעים 4,2 : סך של 539,894 ₪; הפיצוי ליורשי העזבון – תובעים 2,3,4 – בהתאם לחלקם על פי צו הירושה: סך של 139,819 ₪.

רקע וטענות המבקשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית דנא הוגשה על ידי הגב' רות שוורץ ז"ל (להלן "בקשת האישור") שהייתה מבוטחת אצל המשיבה בפוליסת ביטוח בריאות, המכונה פוליסת ביטוח "מושלם לעובד גמלאים" (להלן: "הפוליסה"), אשר מקנה לה זכאות לתבוע מהמשיבה סכומי פיצוי בגין הוצאות רפואיות ומצבים רפואיים שונים (להלן: "מקרה ביטוח").

...

לאחר עיון בהסכם הפשרה על תיקוניו, אני סבורה כי ההסדר המתוקן סביר, הוגן וראוי בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

יחד עם זאת אני סבורה כי בשל חלוף השנים מאז תחילת המחדל יש לאפשר גם ליורשי חברי הקבוצה לקבל החזר ככל שיציגו צו קיום צוואה או צו ירושה והסכמה של כל היורשים למנות אחד מהם כמוסמך לקבל את הפיצוי בשמם.

מינוי בודק – בנסיבות העניין שלפניי, אני סבורה כי אין צורך במינוי בודק.

8.2 בהתבסס על קביעת המומחה לפיה נותרה לו נכות המתבטאת ב"מיגבלה קשה בתנועה ופגיעה תפקודית משמעותית", הוסיף וטען למיעוט הפצוי שנפסק לו בראשי הנזק השונים, פיצוי שאינו משקף את ניזקו (עזרת הזולת, הוצאות ניידות, הוצאות רפואיות בגין מדרסים לפי המלצת המומחה) וכן על דחיית תביעתו לפצוי בגין הוצאות רכישת קנביס רפואי, תוך היתעלמות מהרישיון לשימוש בקנביס רפואי שקבל (לאחר תום שמיעת הראיות) וההמלצה הרפואית בעיניין.

...

בהינתן קביעה זו באשר לשיעור הנכות הרפואית (10%), כמו גם קביעת בית משפט קמא לפיה שיעור הנכות התפקודית ושיעור הגריעה מכושר ההשתכרות עולים כדי 7%, בה, כאמור, לא מצאתי להתערב, סבורני כי על פי הכלל לפיו "ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות הערכאה המבררת לגבי שומת הנזק, וההתערבות נעשית במשורה, תוך בחינת הסכום הכולל שנפסק ובחינה ממעוף הציפור אם קיימת חריגה בולטת מהמקובל באחד מראשי הנזק" (ע"א 3222/10 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (28.6.2012)), אין מקום לשנות מסכום הפיצוי הכולל שנפסק למערער, כאשר ההפחתה המתחייבת בפיצוי בגין כאב וסבל נוכח העמדת שיעור הנכות הרפואית על 10% בלבד 'מתקזזת', לדידי, אל מול הפיצוי בראשי הנזק האחרים, אשר נקבע כאומדנה על הצד הנמוך במנעד הסבירות.

משכך אציע לחבריי לדחות ערעורו של המערער בנקודה זו. לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי להותיר את תוצאת פסק דינו של בית משפט קמא, המתבטאת בפיצוי הכולל שנפסק למערער, על כנה וכפועל יוצא להורות על דחיית שני הערעורים ללא צו להוצאות.

יונה אטדגי, שופט התוצאה הערעורים נדחים ללא צו להוצאות.

המערער עתר בתביעתו לפיצויים כספיים בגין ניזקי הגוף וההוצאות הרפואיות שנגרמו לו לטענתו.

...

אכן, דומה כי במקרה דנן ניתן היה לנסח את הדברים ביתר זהירות, וזאת בפרט בשים לב לראשית דבריו של בית המשפט שלפיהם "דין התביעה להידחות". עם זאת, המשך דבריו של המותב היו מסויגים יותר, כשציין כי הדברים נאמרים "לשלב זה ובזהירות המתבקשת" (פרוטוקול הישיבה מיום 21.2.2023, עמ' 2 ש' 9).

ואולם, גם בנפרד מהאמור, אני סבור כי דינו של הערעור להידחות מחמת השיהוי שדבק בהעלאת טענת הפסלות.

הערעור נדחה אפוא.

ניזקי התובעים בכתב התביעה עתרו התובעים לפצוי בגין נזק כללי: הוצאות רפואיות – לרבות רפואה משלימה ושיקומית; אבחונים וטיפולים שקומיים, מקדמים ומשמרים; אביזרים רפואיים ולימודיים; טפול ריגשי לתובע ולבני המשפחה; התאמת דיור; ניידות – אביזרים והוצאות שוטפות; סיעוד ועזרת הזולת או שכר ראוי לתובעים 2-3 ולבני מישפחה אחרים; עזרה אישית ועזרה בבית; לווי השגחה וסיוע בניהול עניינים מינהליים, כספיים ואחרים; פגיעה בכושר הישתכרות, אובדן הכנסות ותנאים סוצאליים לתובע; כל צורך מיוחד נוסף שיתברר בעתיד; כאב וסבל ואובדן הנאות חיים; פגיעה באוטונומיה של התובע; החרגות בביטוחים ופרמיות נוספות עקב מצבו של התובע.

...

תמצית טענות ההגנה ברישא כתב ההגנה נטען כי דין התביעה נגד נתבעים 2 ו- 3 להידחות או להימחק על הסף הואיל והם אינם בעלי הדין הראויים בתביעה זו. נטען כי התביעה הוגשה בשל טענות המופנות כנגד מדינת ישראל – משרד הבריאות, כבעלים של בי"ח וולפסון ובנסיבות אלו, הנתבעת הנכונה והיחידה היא "מדינת ישראל". התביעה נגד נתבעת 3 נמחקה בהסכמה.

לכן, הדרישה לפיצוי נוסף בראש נזק זה נדחית.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים: הפסד השתכרות לעבר: 323,622 ₪.

לפיכך, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 6,629,631 ₪.