תביעת פיצוי בגין אפליה בהעסקה בשל הריון

בפנינו תביעת התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים בשל הריון, תוך הפליה פסולה והפרת הוראות הדין.

לטענת הנתבעת, התובעת היתה אחראית על שני מוקדים (מוקד מכירות ומוקד תיאום פגישות) אך כבר מתחילת העסקתה, היא לא ביצעה את עבודתה כמצופה ולא השיגה את היעדים שהוצבו לה. נטען כי בעקבות בקשה של התובעת, נערכה עמה שיחה ביום 11/9/16 שבה אמרה כי אינה מצליחה לנהל את שני המוקדים, כי נמאס לה למכור ולכן היא מוותרת על ניהול מוקד המכירות.

...

סוף דבר התביעה על כל רכיבה נדחית, למעט לעניין חלף הודעה מוקדמת.

הנתבעת תשלם לתובעת חלף הודעה מוקדמת בסך 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

לאור דחיית החלק הארי של התביעה אני קובעת שעל התובעת לשלם הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ צמודים כחוק מהיום.

לפנינו תביעה לתשלום פיצוי לא ממוני עקב אפליה על רקע היריון, בנגוד לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1998 (חוק שויון הזדמנויות) בסך 70,528 ₪ ללא הוכחת נזק; פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (חוק עבודת נשים) בגובה 150% מהפסד שכרה בסך 5,284 ₪; פיצוי בגין עוגמת נפש בגובה 6 משכורות בסך 32,106 ₪; ופצוי בגין אי מתן תלוש ותשלום שכר בזמן עבור חודש 8/17 בסך 5,000 ₪.

] לאור האמור, הפער בין הישתכרותה ב-6 חודשי העבודה שקדמו ליציאתה לחופשת לידה לבין הישתכרותה בתקופה המוגנת עומד על סך 475 ₪ בלבד [(3,514X2) – 6,553 ₪] אשר לתביעה לפצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים- לאחר ששקלנו את הנסיבות בתיק זה  ולאחר שנתנו דעתנו על כך שהיקף הפצוי נגזר בין היתר ממחדלה של המעסיק, מעצמת ההפרה, וכן ממשך תקופת ההעסקה, המשפיע גם על עוצמת ההסתמכות של העובד אנו סבורים כי אין מקום לפסוק לתובע את מלוא הסכום המבוקש.

...

לפיכך, התביעה לפיצוי בגין רכיב שכר זה נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 475 ₪.

לאור תוצאת ההליך, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בעקבות פיטוריו, התובע בא בדין ודברים עם הנתבעת, באמצעות באי כוחו, ובסופו של יום, הגיש תביעתו זו כנגד הנתבעת, במסגרתה הוא תובע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויים בגין אפליה לפי חוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן – "חוק שויון הזדמנויות בעבודה"), פיצויים בגין עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב, ופיצויי קיום וציפייה, שכן לטענתו, כפי שיפורט להלן, הוא פוטר עקב היותו שומר שבת ופחות משנה לפני שהיה אמור לקבל קביעות.

עילת הפיטורים המסגרת הנורמאטיבית חוק שויון הזדמנויות בעבודה, קובע בסעיף 2, כדלהלן:  (א)  לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה: (1)   קבלה לעבודה; (2)   תנאי עבודה; (3)   קידום בעבודה; (4)   הכשרה או הישתלמות מקצועית; (5)   פיטורים או פצויי פיטורים; במסגרת חוק שויון הזדמנויות עבודה, קבע המחוקק איסור על הפליית עובד מחמת דת והשקפה, שבגדרו נכלל האיסור על הפלית עובד מחמת סרובו לעבוד בשבת (ע"ב (עבודה תל אביב-יפו) 4785/02 יגאל כשני - עריית רעננה (נבו 15.07.2002)‏‏).

מסקנתנו היא, כי החלטת הנתבעת על סיום העסקתו של התובע לא נגועה בשיקולים זרים ו/או הפליה מחמת דת והשקפה.

...

בנסיבות אלו, אנו סבורים, כי לאור פערי הכוחות בין הצדדים, שעה שמדובר ברשות שדות התעופה, ראוי ורצוי היה לקיים הליך שימוע כדין, כהלכתו, כאשר הנתבעת מוודאת קבלת מכתב זימון בידי התובע, במסגרתו פורטו הטענות בגינן הוא מוזמן לשיחת שימוע, תוך הבהרה כי הוא רשאי וזכאי לקבל ייצוג ו/או ייעוץ במהלכו כמו גם לערוך פרוטוקול מפורט ולוודא קבלתו בידי התובע.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד, בכל הנוגע לאי עריכת שימוע כדין, כך שעל הנתבעת לשלם לתובע, סך של 25,000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

משהתביעה התקבלה רק בחלקה הקטן, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

התובעת הגישה תביעה בגין תקופת העסקה נטענת כעובדת נקיון בסניף של שופרסל בבאר שבע.

באשר לטענה לעבודה ביום 1/9/13, שבו – לטענת שופרסל – החלו למלא דוחות נוכחות ממוחשבים, העידר חתימה של התובעת במועד זה, שלאחריו לא הגיעה עוד לעבודה, אינו מעיד על כך שלא עבדה במועד זה. נסיבות הפסקת העבודה התובעת טענה שפוטרה בשל היותה בהריון ועתרה לתשלום סכומים שונים בשל כך: פצויי פיטורים, הפסד שכר עבודה בתקופה המוגנת בחוק עבודת נשים, דמי לידה, פיצוי עבור פיטורים שלא כדין מכוח חוק עבודת נשים ופצוי בגין הפליה מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה.

שעה שהוראות חוק עבודת נשים לא הורחבו במסגרת החוק להגברת האכיפה, הרי שממילא, גם לו היינו קובעים שהתובעת פוטרה וכי פוטרה מחמת הריון, לא היינו יכולים לחייב את שופרסל בתשלום הזכויות הנטענות בכתב התביעה בעיניין זה. אחריות שופרסל עילת התביעה נגד נתבעת 4 פורטה בסעיפים 33-38 לכתב התביעה המתוקן: הנתבעת 4 היתקשרה עם הנתבעות 1-2 בהסכם למתן שירותי ניקיון או כוח אדם.

...

לאור האמור, לא מצאנו כי בתיק כאן מתקיימים הסייגים לאחריות מזמין שירות הקבועים בסעיף 27 לחוק הגברת האכיפה.

לפיכך, התביעה ברכיבים אלה נדחית.

סוף דבר יש לחייב את שופרסל בתשלום זכויות התובעת, מכח הוראות החוק להגברת האכיפה.

התובעת עותרת במסגרת התביעה בין השאר לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, לפצוי בגין הפלייתה בשל מין והורות לפי חוק שויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן: "חוק שויון ההזדמנויות בעבודה") ולפי חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים"), וכן לפצוי מכח חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק שכר שווה").

ביום 20.7.2020 "יצאה" התובעת, שהיא אם יחידנית לטענתה, לשמירת הריון בשל הריון בסיכון גבוה.

התובעת עותרת בתביעתה כאמור, לפצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה, בגין אי זימון לשימוע ועריכת שימוע כדין.

...

במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו.

לפיכך, יש מקום להיעתר לבקשת התובעת.

לאור כל זאת, הנני נעתרת גם לבקשה זו של התובעת.