מבוא
התביעה המונחת בפני, הנה תביעה לפינוי וסלוק ידם של הנתבעים מתחנת דלק.
...
כמו כן, כל פרשנות ולפיה הסכם בת שלמה "חי ובועט" דינה להידחות מחמת הוראות דיני ההגבלים העסקיים.
נוכח הקושי הטמון בהתחייבות זו שעניינה הסכם בלתי חוקי, מצאתי לנכון להביא את האמור בפסק הביניים בהקשר זה (סעיף 78):
"בעת אחד החידושים של הסכם השכירות, נחתם הסכם סיום חילוקי דעות, שבאמצעותו ביקשו הצדדים לנתק, או - לפחות – לצנן, את התלות שבין הסכם בת שלמה לבין הסכם מפגש השרון. הצדדים הסכימו על נוסחת קשר חדשה שלפיה דלק 'לא תטען כל עוד מושכרת לה תחנת בת שלמה על פי ההסכם שנחתם בינה לבין צבי בלסקי או מטעמו ביום 1.2.08 בפני כל גורם שהוא כי ההסכם ביחס לתחנת מפגש השרון הקשור לתחנת דלק בת שלמה, בטל בשל הוראות ו/או אי קבלת אישור ו/או הסכמת הממונה על ההגבלים העסקיים ביחס להסכם שבין דלק לבין תחנת בת שלמה'. אם ביקשו הצדדים רק לבטל את התלות שבין ההסכמים, אין מתעורר קושי. חוק החוזים (חלק כללי) מאפשר להפריד בין חלקים חוקיים לחלקים בלתי חוקיים של אותו הסכם (חוק החוזים (חלק כללי), סעיף 31 יחד עם סעיף 19). ממילא ניתן לנטרל את 'מטען הצד' שיש בקשר שבין הסכם חוקי להסכם בלתי חוקי. ואולם, אם ביקשו הצדדים להבטיח, זה כלפי זה, שהם לא יעלו טענה בנוגע לחוקיותו של הסכם מפגש השרון, הרי שניסוח ההוראה הוא, לפחות, בלתי מוצלח, והוא עלול לגבול בתחום האסור של היסוי אשמה ... אכן לא ניתן להסכים על מניעת פנייה לרשות רגולטורית ו'הסכמים המגבילים את יכולת הפנייה לערכאות פונים (כך במקור – נ"ש) בזכות יסוד של הפרט להגנה משפטית...' (עופר גרוסקופף, אצל פרידמן וכהןף סעיף 29.52). ואולם, ברור שההוראה מעוררת קושי רק אם הסכם מפגש השרון נגוע בהיותו הגבל עסקי. אם ההסכם אינו נגוע – מותר לדלק לוותר על הזכות לבטל את הסכם מפגש השרון, בהנחה שנוצרה לה זכות כזו בעקבות התאיינותו של הסכם בת שלמה. כיוון שהגעתי למסקנה שהסכם מפגש השרון אינו מעורר קושי כזה, הרי שאין פסול בהוראה המונעת מדלק לבטל את ההסכם, כל עוד היא שוכרת את תחנת בת שלמה בהתאם להסכם השכירות משנת 2008".
הבורר נמנע מלהכריע בשאלה, האם ההתחייבות הקבועה בהסכם חילוקי הדעות עומדת בתוקפה כאשר מדובר בהסכם שכירות חדש, והותיר את ההכרעה בעניין זה לפתחו של
בית המשפט.
סיכום
התביעה מתקבלת.