תביעת פינוי וסילוק יד מתחנת דלק

מבוא התביעה המונחת בפני, הנה תביעה לפינוי וסלוק ידם של הנתבעים מתחנת דלק.

...

כמו כן, כל פרשנות ולפיה הסכם בת שלמה "חי ובועט" דינה להידחות מחמת הוראות דיני ההגבלים העסקיים.

נוכח הקושי הטמון בהתחייבות זו שעניינה הסכם בלתי חוקי, מצאתי לנכון להביא את האמור בפסק הביניים בהקשר זה (סעיף 78): "בעת אחד החידושים של הסכם השכירות, נחתם הסכם סיום חילוקי דעות, שבאמצעותו ביקשו הצדדים לנתק, או - לפחות – לצנן, את התלות שבין הסכם בת שלמה לבין הסכם מפגש השרון. הצדדים הסכימו על נוסחת קשר חדשה שלפיה דלק 'לא תטען כל עוד מושכרת לה תחנת בת שלמה על פי ההסכם שנחתם בינה לבין צבי בלסקי או מטעמו ביום 1.2.08 בפני כל גורם שהוא כי ההסכם ביחס לתחנת מפגש השרון הקשור לתחנת דלק בת שלמה, בטל בשל הוראות ו/או אי קבלת אישור ו/או הסכמת הממונה על ההגבלים העסקיים ביחס להסכם שבין דלק לבין תחנת בת שלמה'. אם ביקשו הצדדים רק לבטל את התלות שבין ההסכמים, אין מתעורר קושי. חוק החוזים (חלק כללי) מאפשר להפריד בין חלקים חוקיים לחלקים בלתי חוקיים של אותו הסכם (חוק החוזים (חלק כללי), סעיף 31 יחד עם סעיף 19). ממילא ניתן לנטרל את 'מטען הצד' שיש בקשר שבין הסכם חוקי להסכם בלתי חוקי. ואולם, אם ביקשו הצדדים להבטיח, זה כלפי זה, שהם לא יעלו טענה בנוגע לחוקיותו של הסכם מפגש השרון, הרי שניסוח ההוראה הוא, לפחות, בלתי מוצלח, והוא עלול לגבול בתחום האסור של היסוי אשמה ... אכן לא ניתן להסכים על מניעת פנייה לרשות רגולטורית ו'הסכמים המגבילים את יכולת הפנייה לערכאות פונים (כך במקור – נ"ש) בזכות יסוד של הפרט להגנה משפטית...' (עופר גרוסקופף, אצל פרידמן וכהןף סעיף 29.52). ואולם, ברור שההוראה מעוררת קושי רק אם הסכם מפגש השרון נגוע בהיותו הגבל עסקי. אם ההסכם אינו נגוע – מותר לדלק לוותר על הזכות לבטל את הסכם מפגש השרון, בהנחה שנוצרה לה זכות כזו בעקבות התאיינותו של הסכם בת שלמה. כיוון שהגעתי למסקנה שהסכם מפגש השרון אינו מעורר קושי כזה, הרי שאין פסול בהוראה המונעת מדלק לבטל את ההסכם, כל עוד היא שוכרת את תחנת בת שלמה בהתאם להסכם השכירות משנת 2008". הבורר נמנע מלהכריע בשאלה, האם ההתחייבות הקבועה בהסכם חילוקי הדעות עומדת בתוקפה כאשר מדובר בהסכם שכירות חדש, והותיר את ההכרעה בעניין זה לפתחו של בית המשפט.

סיכום התביעה מתקבלת.

רקע והחלטת בימ"ש קמא – בקצרה יפורט כי המשיבות 1-2 (להלן "התובעות") הגישו כנגד המשיב 3 (להלן "הנתבע") תביעה לפינוי וסלוק יד מתחנת הדלק "מפגש השרון" בפתח תקווה (להלן "הנכס") מהטעם כי הנן הבעלים של המקרקעין והנכס הבנוי על המקרקעין ולפיכך הן יכולות לידרוש את פינויו של הנתבע מהנכס, וכן מן הטעם כי הסכם אחר ביניהם המתייחס לתחנת דלק "בת-שלמה" בטל ומכוחו ניתן לידרוש גם את ביטול ההסכם המתייחס לנכס.

...

דיון והכרעה – לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובה לה, מצאתי כי יש ממש בבקשה ולכן ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה, כי דין הערעור להתקבל והכל כפי שיפורט להלן.

לפיכך אני קובעת כדלקמן: בכפוף להצגת צו ירושה ו/או צו קיום צוואה לבימ"ש קמא לפיו המבקשים הינם יורשי המנוח, החלטת בימ"ש קמא מיום 06.03.16 תבוטל והמבקשים יצורפו כנתבעים נוספים.

לטענתה, בכתב התביעה הודתה התובעת בפה מלא כי היה ברור לה בודאות כי הנזק הנתבע כבר החל להגרם לה, לכל המאוחר עם מתן פסק הדין, דהיינו ביום 08/06/04, בציינה כי "... התברר כבר אז, מעבר לכל ספק, כי בכל יום שעובר, נגרם לישרש נזק עצום מאי פתיחת תחנת הדלק שלא בצדק" (סע' 44 לכתב התביעה, עמ' 11).

לחילופין, לטענתה, עילת התביעה נולדה בעת הגשת תביעות הפינוי וסלוק היד על ידי המתנגדים, אשר המאוחרת שבהן הוגשה ביום 24/05/05.

...

נזקים אלו הינם נזקים הניתנים לחלוקה, על-כן, הנני קובע כי התביעה התיישנה ביחס לנזק שנגרם לתובעת לפני 02/08/05, קרי שבע שנים טרם הגשת התביעה.

הנני דוחה טענה זו. נפסק כי חסימת תביעתו של אדם מחמת שיהוי הינה צעד דרסטי: "קבלת טענת שיהוי משפיעה על זכויותיהם הדיוניות של הצדדים למחלוקת וחוסמת את דרכם להוכיח את זכותם לסעד משפטי על פגיעה בזכויותיהם, ובכלל זה פגיעה בזכויות יסוד מהותיות" ר' עניין תלמוד תורה).

לפיכך, הנני דוחה את טענת השיהוי.

הסעד שהתבקש בתביעה העיקרית הוא פינוי וסילוק יד של אבני משלוש תחנות דלק, שהיא מפעילה על פי הסכמים עם דלק: תחנת כפר סבא, תחנת "השחר" בנתניה ותחנת מפגש השלום (ליד מושב נווה ימין).

...

לאחר ששקלתי את החומר שהוצג לפני, את טיעוני ב"כ הצדדים ואת הפסיקה שהסתמכו עליה, החלטתי לדחות את בקשתה של דלק.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את טענתם של הנתבעים, כי לא נוצרה כל "דחיפות" אמיתית, שמחייבת שינוי המצב הקיים, על ידי סעד זמני דרסטי של מינוי כונס נכסים, אשר משמעותו, בפועל, היא: סילוק אבני מהתחנות, ואפשר שאף קריסתה לחלוטין, עוד בטרם התבררה התביעה העיקרית.

על פי כל שפורט לעיל, לא מצאתי הצדקה למתן סעד זמני כזה, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

בפני תביעת פינוי וסילוק יד. רקע 1.

ביום 30.12.05 חתם הנתבע על כתב התחייבות בנוסח הבא: "אני הח"מ פטר קליין מצהיר ומתחייב (המילה מתחייב נמחקה בקו, ע.ב.) לחתום על הסכם שכירות המסעדה בתחנת הדלק הסיירים להלן "המושכר" לפי טיוטת הסכם מיום 27.12.05 ולא יאוחר מיום 10.1.06.

...

סוף דבר 30.

התביעה מתקבלת.

על מנת ליתן לנתבע זמן התארגנות יעוכב ביצוע פסק הדין עד ליום 30.4.09 הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. באשר לפיקדון-סך של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ יועבר לתובעת.