עניינו של פסק הדין שלפניי בתביעה לפינוי וסלוק יד מקיוסק המצוי ברחוב שפרינצק, פינת רחוב כורש בעפולה, הידוע כחלק מחלקה 28 בגוש 16709 (להלן: הקיוסק), וכן בתביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים.
...
כך נכתבו הדברים בפסק דינה של כב' השופטת עירייה מרדכי (ב"ש 184/02 מיום 7.10.02) "...רשמתי בפניי את דברי הצדדים דלעיל ובתיק פלילי 229/02 ככל שההתחייבות של המשיב להריסת וסילוק מבנה קשורות בהתחייבות שהעיריה נתנה לאחרונה לפתרון בעית קיוסקים ישנים והעמדת מקום חליפי לבנית קיוסק. הנני להבהיר שהצו ניתן בהסכמת הצדדים מבלי לבחון את הבקשה לגופה ומבלי להיכנס לטענות של כל אחד מהצדדים לגופם לאור כל האמור"
פסק הדין ניתן בשנת 2002, ומאז שניתן לא פעלה התובעת להרוס את המבנה או לסגירתו בהתאם לסמכויות המוקנות לה (או לעיריית עפולה).
בית המשפט קובע תוך התייחסות גם לסמכות שבהוראת סע' 235 לפקודת העיריות כי "לאור כל האמור לעיל היה על המשיבים להפעיל את סמכויותיהם עפ"י חוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965, בהנחה שהביתנים נבנו על המדרכות ללא היתרי בניה, או לממש את זכותם הנטענת על ידי המחכירים של הביתנים לעותר ו/או כבעלים של המדרכות עליהם הם ניצבים.
סוף דבר:
התביעה נדחית.