חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פינוי וסילוק יד ממקרקעין גובלים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לפינוי וסלוק יד בשל הסגת גבול במקרקעין; ביסודה ניצבת טענה לפלישה של הנתבעים לחלקת התובע במקרקעין המצויים ביישוב ערערה.
...
הוטעם כי התובע אינו רשום כבעל זכות במקרקעין ולכן חסר מעמד לתבוע סילוק יד מהם; התובע לא כלל בתביעתו את כל יורשי המנוח, ואף מטעם זה דין התובענה להידחות.
לפיכך, אפילו יעלה בידי התובע להוכיח את כל התיעוד שצירף לתביעה, לא יהא בכך לבסס מסקנה על-אודות היותו בעל זכות קניין במקרקעין או במגרש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בנוסף, בשרטוט שסומן כנספח ג' לכתב התביעה והמבקשים מתנגדים להגשתו, לא צוין כלל המרחק בין "קו הגבול הקיים" ל"קו הגבול המוצע " כמשמעותם בשרטוט, המוכחש.
ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות – (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב; (ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק; (2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת ;רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי הישתתפות; (3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב.
...
מכל מקום, אינני מוצא לנכון בשלב זה, לתת החלטה מפורטת ומנומקת בעניין זה. סבורני שמקומה של טענה זו, כמו טענות נוספות להתברר במסגרת הדיון המקדמי שייערך בתביעה.
לסיכום אני קובע כי התביעה אינה כשירה להידון בסדר דין מקוצר ואני מורה על מחיקת הכותרת.
היחידה המשפטית תנתב את התיק למותב מתאים בהתאם לתכנית העבודה ויומן בימ"ש. המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים ולנתבעת 3 ניתנה היום מוצ"ש יא חשון תשע"ט 20 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: תביעה לסילוק יד בראי חוק המקרקעין: תביעה לפינוי וסלוק יד ממקרקעין מוגשת מכח סעיף 16 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין), הקובע כי: "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לידרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". משמעות הדברים היא כי בעל זכות הקניין בקרקע רשאי לקבוע מי יחזיק במקרקעין ומי יעשה בהם שימוש.
כאשר בעל זכות הקניין מבקש להחזיר לחזקתו את המקרקעין השייכים לו שבהם מחזיק אחר, אם ברשות ואם כתוצאה מהסגת גבול או פלישה, הרי שזכותו לעשות כן. מדברים אלה עולה כי בשעה שהתובעת מוכיחה את בעלותה במקרקעין עובר נטל הראיה לנתבעים ומוטל עליהם להוכיח כי יש להם זכות ישיבה במקרקעין.
...
בנסיבות שבהן התביעה דנן הוגשה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות) הרי שיש מקום להכריע בדבר הבקשה לפיצול סעדים, ואני מורה על פיצול סעדים, כמבוקש, וזאת, בהתאם לסיפת תקנה 45 לתקנות הישנות ולפסיקה שלעניין.
אשר על כן, אני מורה לנתבעים לשאת בהוצאות התובעת בסך של 23,400 ₪.
נוכח הכרעתי, אני מורה למזכירות להעביר לידי התובעת את הפקדון שהופקד ע"י הנתבעים להבטחת הוצאות התובעת, בהתאם להכרעתו של הרשם דוד מיום 25.1.18, בסך של 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לפינוי וסלוק יד, וכן סעד כספי בגין דמי שימוש ראויים על סך של 1,344,000 ₪, שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בשל פלישה למקרקעין – רצועת חוף בכינרת, וניהול עסק לאחסנת סירות ואופנועי ים, ללא הרשאה כלשהיא מצד התובעת ותוך מניעת גישה חופשית של הציבור לחוף.
התובעת הוסיפה, כי חברת חמי טבריה בע"מ (להלן: "חמי טבריה"), הנה חוכרת של מקרקעין הגובלים עם המקרקעין שבפלישה והמצויים דרומית להם, וכי הנתבעים חתמו, ככל הנראה, עם חמי טבריה על הסכם להפעלת חוף במקרקעין המוחכרים לה על ידי הרשות כפי שצוין בהסכם אשר מתחדש מעת לעת (להלן: "הסכם ההפעלה").
...
לא.  המקובץ מכל אלה הוא, כי צריכות להתקיים לטעמי נסיבות חריגות ונדירות עד מאוד כדי שיוכר רישיון מכללא במקרקעי הציבור, וככל הנראה תמה דרכה ונלוהו כעיקרון לבית עולמו.
מטעם זה דין הטענה לאכיפה בררנית להידחות.
לסיכום לאור כל האמור לעיל הנני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעים, יחד ולחוד, כדלקמן: להרוס תוך 4 חודשים מיום קבלת פסק הדין את הבניה הקיימת במקרקעין, לפנות את המקרקעין מכל מבנה קבוע או יביל ומכל חפץ או מבנה אחר או נטיעה או עץ, תוך כדי החזרת המצב לקדמותו כאשר המקרקעין פנויים; לסלק תוך 4 חודשים מיום קבלת פסק הדין את ידם של הנתבעים ו/או מי מטעמם מהמקרקעין; להפסיק כל שימוש שנעשה במקרקעין וזאת לא יאוחר מתום 4 חודשים מיום קבלת פסק הדין; להימנע ולחדול לאלתר מביצוע כל עבודת בניה במקרקעין; להימנע מכל פעולה או דיספוזיציה בקשר למקרקעין, למעט הפעולות הקשורות להריסת הבנייה הקיימת במקרקעין ופינויים; לשלם לתובעת סך של 1,344,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לסילוק יד, פינוי, ולמתן צו הריסה וצו מניעה קבוע שהגישה מדינת ישראל – רשות הפיתוח (להלן: "הרשות") והמועצה המקומית דיר אל אסד נגד הנתבעים, לסילוק ידם ממגרש מס' 15, המהוה חלקה מחלקה 49 בגוש 18819 (להלן: "חלקה 49''), ומחלקה 50 בגוש 18819 (להלן: ''חלקה 50''). שתי החלקות נימצאות בתחומי הישוב דיר אל אסד (להלן: "המקרקעין" ו/או "החלקה").
פרופ' נינה זלצמן במאמרה "רישיון במקרקעין", הפרקליט מ"ב 24 (תשנ"ה-תשנ"ו) (להלן: "זלצמן") כותבת כך: "בגדר המושג רשות מכללא נכללים כל אותם נכללים כל אותם מצבים בהם החזקה או השמוש של פלוני בנכס אינם מעוגנים בהסכמה מפורשת שנתן בעל המקרקעין, אלא בהסכמה הנלמדת ממחדלו של בעל המקרקעין לפעול לסילוקו של פלוני מן הנכס, אף שעומדים לרשותו של האמצעים לכך... ההסכמה נלמדת ממשך הזמן שחלף ומהתנהגותו הפאסיבית של בעל המקרקעין בנסיבות המקרה המעידה שהשלים עם נוכחותו של פלוני בנכס או עם השמוש שהוא עושה בנכס. ... רשות הנלמדת בדיעבד אינה מעניקה לבעליה זכות במקרקעין, אלא טענת הגנה בלבד מפני תביעה בגין השגת גבול. עקרונית, רשות שנלמדה מכללא אינה מונעת את בעל המקרקעין מלהביא לסיומה בכל עת על ידי גילוי דעתו כלפי פלוני שאין הוא מוכן עוד להמשיכה" (שם, עמ' 56-57).
...
מעדות העדים מטעם שני הצדדים, בית המשפט לא קיבל כל הסבר המניח את הדעת לעניין הימצאותם של שני מסמכים מאושרים על ידי הרשות הכוללים פרטים ונתונים שונים (הן בעניין שטח המגרש והן בעניין שטח הבנייה המבוקש) בהתאם, אין בידי לקבוע מסמרות באשר לתוכן הבקשה אשר הוגשה בפועל לעיון הוועדה.
בהתאם ולאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת.
סוף דבר: התביעה מתקבלת וניתנות ההוראות הבאות: הנתבעים ו/או מי מטעמם יסלקו את ידם משטח הפלישה עד ליום 30.11.2025.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו