תביעה לפינוי וסלוק יד מחנות בשוק רמלה, שקיימת מחלוקת באשר לזהות בעליה, ותביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים בחנות בסך 84,000 ₪.
לגבי המיתחם בו מצויה החנות צרפה התובעת העתק מכתב מיום 15.2.1994 אותו שלחה היועצת המשפטית לעירייה רמלה לעו"ד המנוח כפיר גזי ז"ל, שתוכנו כדלקמן:
"1. עריית רמלה אינה בעלת הנכסים הידועים כחנויות ב"פיל הלבן", שכן היא אינה בעלת הזכויות בקרקע, ובעל הזכויות בקרקע הוא מנהל מקרקעי ישראל.
דיון ומסקנות:
תביעת הפינוי:
לתובעת הזכות המלאה להחזיק בחנות:
חוק המקרעין תשכ"ט- 1969 קובע בסעיף 16:
"בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לידרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין."
ממכתב היועצת המשפטית של עריית רמלה אותו הגישה, עולה כי לאחר היתערבות ראשי העיר מעריית רמלה, הסכים המנהל להכיר בזכויות הרוכשים והנעברים ולהעניק זכויות חכירה תמורת תשלום כלשהוא.
...
אני סבור כי פסק הדין עשוי להוות ראיה לכך התובעת זכאית להחזיק במקרקעין ולדרוש את מסירתם, ככל שיהיה על התובעת להוכיח כי הנתבע אכן מחזיק בחנותה שלא כדין.
אמנם גם לתובעת מחדלים ראייתיים הפועלים לחובתה, אך עדותה קיבלה חיזוק וסיוע של ממש ממסמכי המקור שהגישה, חוזה רכישת החנות, ייפוי הכח, עדות הנתבע וראיותיו כמפורט לעיל ומאחר ולא היה בידי הנתבע להוכיח כי אינו הבעלים בחנות 23 בגוש 4440 חלקה 65 וכי אינו שוהה בחנות זו, אני סבור כי בנסיבות העניין הוכחה תביעת התובעת.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינן כדלקמן:
על הנתבע ועל כל הבאים מכוחו לפנות לאלתר את החנות הידועה כחנות 23 בשוק העירוני בסוף רחוב ז'בוטינסקי (נכון לשנת 1979) שבגוש 4440 חלקה 65 ברמלה, לסלק ידיהם מהחנות לאלתר, ולמסרה לאלתר לתובעת כשהיא נקייה מכל חפץ ואדם;
הסעד הכספי לו עתרה התובעת, נדחה;
על הנתבע לשלם לתובעת כדלקמן:
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
