תביעת פינוי דירה מוגנת לאחר פטירת הדיירת

ג'ובראן פהד בחר, ת.ז. 35319623 ע"י ב"כ עו"ד פואד מופיד נקארה פסק דין לגבי נתבע מס' 2 תביעה לפינוי מדירת מגורים בטענה לפלישה, ולחילופין - מחמת עילת פינוי של נטישה על-ידי דייר מוגן, וכן לתשלום שכר ראוי ועלויות תיקון נזקים שהנתבע גרם לדירה.

כך אף אדם המבקש להחזיק בדירה בדיירות מוגנת במעמד של דייר נדחה, לאחר פטירתו של הדייר הנגזר, חייב להוכיח, בהתאם לסעיף 27(1) לחוק, כי הוא בן זוג או ילד של הדייר המקורי, וכי הוא התגורר בדירה לפחות ששה חודשים בטרם נפטר הדייר המקורי, והוא מתגורר בה אף לאחר פטירת הדייר הנגזר ולא הייתה לו באותו מועד דירה אחרת למגוריו (עניין הוניג, שם; ע"א 10308/06 שטוב נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה ל"ה לחוות דעתו של השופט רובינשטיין (והשוו לדברי השופט מלצר באותו פסק דין) (פורסם בנבו, 28.10.2009) (להלן: עניין שטוב)).

...

הנני קובע, איפוא, כי באמצעות עדותו של אמיר וחוות הדעת של המהנדס סכס, הוכיח התובע כי הנתבע גרם לנזק לדירה שעלות תיקונו הינה בסך 14,730 ₪.

התוצאה לאור האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה לפינוי ולתשלום שכר ראוי, ומקבל התביעה לתשלום נזקים שגרם הנתבע לדירה.

לפיכך, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע 14,730 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת כתב התביעה המקורי, 23.9.2013, ועד לתשלום המלא בפועל.

אילו תנאים נדרשים מקרוב מישפחה של אותו דייר על מנת שתוכר זכותו להתגורר בדירה כדייר מוגן (נגזר או נדחה)? כיצד יש לפרש מגורים בדירה "ביחד", כאשר הדייר החולה לא שהה בדירה בסמוך לפטירתו? ומהי "דירה אחרת" למגורים, כמובנה בחוק הגנת הדייר? שאלות אלו מתעוררות בפסק דין זה, הדן בתביעה לסילוק יד שהוגשה נגד בנה של הדיירת המוגנת שהלכה לעולמה.

כך אף אדם המבקש להחזיק בדירה בדיירות מוגנת במעמד של דייר נדחה, לאחר פטירתו של הדייר הנגזר, חייב להוכיח, בהתאם לסעיף 27(1) לחוק, כי הוא בן זוג או ילד של הדייר המקורי, וכי הוא התגורר בדירה לפחות ששה חודשים בטרם נפטר הדייר המקורי, והוא מתגורר בה אף לאחר פטירת הדייר הנגזר ולא הייתה לו באותו מועד דירה אחרת למגוריו.

מה הדין לגבי מעבר של דייר מוגן לבית אבות או למוסד שקומי? ברע"א 3666/16 פלונית נ' חברת הירקון 278 בע"מ (פורסם בנבו, 5.9.2017) (להלן: עניין חברת הירקון) נדונה השאלה הרחבה: האם עזיבת דירה על-ידי דייר מוגן, שנעשתה כתוצאה מאילוץ, המתמשך והולך, היא בגדר "נטישה" המצדיקה פינוי הדירה.

...

לפיכך, אין לטענה זו השלכה על המסקנה אליה הגעתי בנוגע ל"דירה אחרת".

אשר על כן, הנני מקבל את התביעה לסילוק יד, ומורה לו לפנות את הדירה בקומת הקרקע ברחוב יונתן 24 בחיפה עד לא יאוחר מיום 1.11.2019.

כמו-כן הנני מורה לנתבע לשלם לתובעת אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 4.8.2016, ושכר טרחת עורך-דין בסכום כולל של 17,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

בפניי תביעה לפינוי דירה, אשר הייתה מושכרת מזה עשרות שנים בדיירות מוגנת לפי חוזה שכירות שנחתם בין אבי התובעים לבין אבי הנתבע בשנת 1955.

אבי הנתבע נפטר בשנת 1972 ולאחר פטירתו המשיכה רעייתו לשכור את הדירה כדיירת מוגנת במשך שנים ארוכות עד שנפטרה בשנת 2014.

...

בהעדר הוכחת נסיבות ברורות, לא מצא בית המשפט להחיל את דיני השליחות על הסכמי השכירות לפי החוק, כפי שנקבע בע"א (מחוזי-י-ם) 11303/07 יעקב ויסברג נ' קובי קן דרור, (10.11.2008): "על-פי ההלכה הפסוקה אין מקום להחיל את דיני השליחות על מקרה שבו חותם רק אחד מבני הזוג על הסכם השכירות (רע"א 1711/98 בעניין שפי, לעיל)." בקשת רשות ערעור על פסק הדין נדחתה (רע"א 612/09 קובי קן דרור נ' יעקב ויסברג, (12.05.2009).

לא שוכנעתי מעדותה של ילנה, כי הדירה שימשה את אליהו למגוריו.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מוצאת לקבל את התביעה ומורה על פינוי הדירה מכל אדם וחפץ והשבת הדירה לתובעים.

שלישית, נטען כי מגורי הנתבעות בדירה סותרים איסור שבהסכם השכירות מ-91 (ההסכם מ-93 לא צורף לכתב התביעה ולא נזכר בו. גם התביעות הקודמות לא נזכרו) להתיר לאחר להתגורר במושכר, וכן כי הנתבעות עצמן "הכניסו בן אדם להתגורר בדירה ללא זכות וללא הסכמת התובע". דיון טיב השכירות כתב התביעה אינו מכיל טענה מפורשת לפיה הנתבעות אינן דיירות מוגנות.

היא לא נכללה בהסדר הנוגע לבת זוג של דייר מוגן שנפטר, שעוגן בסעיף 20(א) לחוק הגנת הדייר (ראו ע"א 182/61 צילזינג נ' רוזין פ"ד טו 2347, בעמ' 2352 לפסק דינו של השופט כהן: "האלמנה מוגנת גם אחרי פטירתו של הדייר, וגם אם יש לה דירת מגורים אחרת..."; ע"א 712/76 צ'רני נ' מורד פיסקה 5 (10.2.77)).

הכרעה בהנתן שהנתבעות הן דיירות מוגנות בדירה ובהיעדר עילת פינוי, התביעה לפינוין נדחית.

...

בשל כל אלה, אני דוחה את טענות התובע לקיומה של עילת פינוי הנוגעת לתשלום דמי השכירות.

הכרעה בהינתן שהנתבעות הן דיירות מוגנות בדירה ובהעדר עילת פינוי, התביעה לפינוין נדחית.

במכלול השיקולים אני קובע, כי התובע יישא בהוצאות הנתבעות ובשכר טרחת עורכי דינן כולל מע"מ בסכום כולל של 22,000 ₪.

בעניינינו, אין מחלוקת על כך שבמהלך תקופת חייו של אמין ז"ל התובעת התגוררה עימו ועם ילדיה (עד לנישואיהם) ועם הוריו המנוחים באופן רציף לאורך החל משנת 1965 (ראה : סעיפים 8 ו – 14 לתצהיר העד נג'יב עבוד ; סעיף 1 לתצהיר העדה אינאס סכניני ; סעיף 4 לתצהיר התובע 2 המנוח ; סעיף 3 לתצהיר התובעת) וכי המשיכה להתגורר בנכס באופן רציף גם לאחר פטירתו של אמין ז"ל בהסכמתם המלאה של בעלי הבניין אשר ראו בה כדיירת מוגנת לכל דבר ועניין עד לתקופה הסמוכה להגשת התובענה בתיק זה. אשר על כן, ברי כי התובעת עונה על כלל התנאים אשר קבועים במסגרת הוראות סעיפים 20(ב) ו – 27(1) לחוק הגנת הדייר (משך תקופת הזוגיות, רציפות מגורים קבועה, היות הדירה מרכז חייה וקורת גג למשך שנים ארוכות והעדר דירת מגורים נוספת) ומשכך הנה זכאית להחשב כדיירת מוגנת על פי הוראות חוק הגנת הדייר.

הנתבעים מדגישים כי לאחר שקבלו את החזקה בבניין סירבו לקבל מהתובעת את דמי השכירות המוסכמים לאחר שקבלו ייעוץ משפטי מב"כ הנוכחי ולפיו התובעת ובנה המנוח לא נהנו מעולם ממעמד של דיירים מוגנים בנכס (ראה : סעיף 12 לכתב התביעה שכנגד ; סעיף 23 לתצהיר הנתבע 1) דא עקא שעל פי הנטען לנתבעים קמה הזכות לידרוש את פינויה של התובעת מהבניין בנימוק שהסכם השכירות עם מישפחת עבוד הופר לאחר שהתובעת ובעלה המנוח לא שילמו את דמי המפתח המוסכמים (ראה : סעיפים 74 ו – 92 לסיכומים ; סעיף 14 לכתב התביעה שכנגד ; סעיפים 36 ו – 41 לתצהיר העד נג'יב).

...

לאור המקובץ לעיל, סבורני כי במקרה דנן ממילא מתקיימת הוראת סעיף 132(א) לחוק הגנת הדייר ולכן יש להותירה כדיירת מוגנת בנכס משיקולי צדק בהתחשב בנסיבותיה האישיות של הייחודיות של התובעת אשר כללו מגורים ממושכים בנכס עם בני משפחתה במעמד של דיירת מוגנת לאורך שנים ארוכות מאוד ואובדן בנה אשר לא מכבר הלך לעולמו (ראה : בר-אופיר, שם, עמוד 229- 230, 236(1)236(2) ; רע"א 4740/92 ברוך אדלר נ' שלום חן מיום 2.11.1992).

אשר על כן, הנני דוחה את טענת הנתבעים ולפיה מתקיימת עילת פינוי בשל הפרת חובתה של התובעת לשלם דמי שכירות ודמי מפתח.

סוף דבר : לאור המקובץ לעיל הנני דוחה את תביעת הנתבעים ומקבל את תביעת התובעת.