מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פינוי בגין הפרת הסכם שכירות לנכס בלתי מזוהה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

הנכסים שבהם מתגוררים המבקשים מצויים במקרקעין לא מוסדרים שמזוהים כחלקות מס' 54 ו-66 בגוש רישום 30514, חלקה מס' 2 בגוש רישום 30526 וחלקה מס' 6 בגוש רישום 30527.
במסגרת הליכים אלו הגיעו הצדדים להסכם דיוני (שקבל תוקף של החלטה) ובו הסכימו כי הועדים היהודיים הם הבעלים הרשום במקרקעין וכי אין רישום אחר בפנקסי המקרקעין – הישראליים או הירדניים – שסותר רישום זה. הן תביעות הפינוי, הן תביעות המחזיקים לבעלות בנכס נדחו והצדדים ערערו לבית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את הערעורים.
בהמשך לפסיקה זו הגישו הועדים היהודיים שורת תביעות פינוי נגד מחזיקים בנכסים מחמת אי תשלום דמי שכירות (חלק מהתביעות התקבלו וחלק עוכבו עד להכרעה בשאלת הבעלות במיתחם).
התביעות שהוכרעו בעיניין ג'אעוני בשנים 2010-2009 הגישה המשיבה 4 תביעות נגד מחזיקים שונים בנכס, בעקרם של דברים, בטענה שהם הפרו את תנאי הדיירות המוגנת באופן שמקים נגדם עילת פינוי.
בהתאם לכך קבעתי כי זכויותיהם של המחזיקים בנכסים אינן מחייבות אותם לבצע תשלומים נוספים (כנדרש מדיירים מוגנים).
...
נוכח כל האמור לעיל, לו תישמע דעתי, נורה על החלת ההסדר שנקבע בעניין ג'אעוני (ראו פסקה 19 לפסק הדין של השופט עמית) גם על הצדדים שלפנינו כלהלן: עד להכרעה בהליכי הסדר זכויות במקרקעין, ומכוח הבעלות הרישומית, יראו את נחלת שמעון בע"מ כבעלים של המגרשים שבהם מחזיקה כל משפחה, ואת נציגי המשפחות הבאים כדיירים מוגנים: משפחת דג'אני – דאוד דג'אני; משפחת חמאד – עארף חמאד; משפחת דאהודי – עדלי דאהודי.
בנוסף, סבורני כי טיב הזכות שבה אוחזים המחזיקים בנכסים במִתחם, הוא של דיירות מוגנת, וזאת, הן מן הטעם ש"בענייננו מתקיים השתק פלוגתה מובהק, בכל הנוגע למערכת היחסים המשפטית השוררת בין הצדדים – דיירים מוגנים ובעל בית – כפי שנקבע זה מכבר בעניין חנון, וכפי שנקבע עוד קודם לכן, בעשרות הליכים משפטיים שהתנהלו בעניין" (שם, פסקה 71; וראו גם פסקאות 50-22 לפסק דיני; פסקאות 9-5 לפסק דינו של השופט י' עמית); הן מן הטעם ש"הזכויות שהוקנו למחזיקים במתחם, מכוח הסכמי השכירות שנחתמו בתקופה הירדנית, הן זכויות שכירות, שלימים 'שודרגו' לזכויות דיירות מוגנת; לא רישיון במקרקעין, ודאי שלא רישיון בלתי-הדיר המחייב גם צדדים שלישיים" (שם, פסקה 71; וכן פסקאות 68-51 לפסק דיני).
מכיוון שתמונת הזכויות המלאה תתברר רק לאחר השלמת הליכי הסדר הזכויות במקרקעין אני סבורה שמסקנתי המקורית – זו שאיננה מצריכה הפקדת כספים – היא אף המתאימה יותר במישור המעשי בתקופת הביניים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה למתן סעד זמני אשר יאסור על המשיבים לרכוש, למכור ולשווק סחורה המזוהה עם ציוד לגני ילדים, וזאת בשל טענה להפרת הסכם למכירת מוניטין.
כפי שהובהר בדיון, מדובר בנכס שהוא בבעלות המשיבים והושכר למבקשת, ובמסגרת הליכי פינוי שהתנהלו בין הצדדים ניתן פסק דין נגד המבקשת והיא פינתה את המקום.
לטענת המשיבים, הואיל והמבקשת חדלה לשלם את דמי השכירות, הוגשה נגדה תביעה לפינוי מושכר וניתן כנגדה פסק דין לפינוי.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.
לא מצאתי להיעתר ליתר חלקי הסעד שהתבקש, וזאת על רקע מאזן הנוחות והיכולת לאכוף את הסעד שהתבקש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשל הפרת תנאי הדיירות המוגנת הגישה הכנסייה תביעה לפינוי השוכרת הראשית המתנהלת בימים אלה בת"א (שלום ת"א) 3747-10-19 והיא בשלב הסיכומים.
נטען כי פעילות של ספא הכולל בריכת ג'קוזי, חדר סאונה וחדרים פרטיים הם כשלעצמם ולבדם פעילות הנוגדת את מטרת הדיירות המוגנת כמרכז תרבות, אומנות וכאולם אירועים – המזוהה עם הנכס משך עשרות רבות של שנים.
אין חולק שמטרת הסכם השכירות (בשני ההסכמים) היא "בר, מסעדה, מועדון לילה, תאטרון, וקלוב חברתי". אף שההסכם משנת 1965 אינו קריא ברובו, המשכירה מצטטת את נוסחו של סעיף ח' להסכם, ציטוט שנחזה להיות נכון: "כל סעיפי החוזה עומדים בתוקפם למשך זמן השכירות והפרת סעיף אחד או חלק ממנו תחשב כהפרת החוזה והרשות ביד המשכיר לבטל את החוזה ולדרוש פינוי הדירה". מכאן שאם יימצא שספא הוא שימוש שאינו מותר לפי ההסכם, ושהשוכרת הראשית השכירה את הנכס לשוכרת המשנה לצורך שימוש זה, לכאורה מדובר בהפרה של סעיף מטרות השמוש בנכס, ומכוח סעיף ח' להסכם תקום עילת פינוי לפי סעיף 131(2) להסכם השכירות כפי שפורש בפסיקה.
התניית הצוו בהפקדת ערובה מידתית והולמת נותנת מענה לחשש זה. לנזק התחושתי שניגרם למשכירה ולראשיה מהשמוש הנוכחי בנכס אין תקנה מלאה.
...
ערובה מתן סעד זמני החופף לסעד עיקרי מצריך, ככלל, להבטיח את זכויות המשיבות למקרה שיימצא בסופו של דבר שלא היה מקום לתת את הצו (תקנה 96(א) לתקנות סדר הדין האזרחי).
לנוכח שיקולים אלה, ובשים לב שדמי השכירות החודשיים ששוכרת המשנה משלמת לשוכרת הראשית עומדים על סך של 40,000 ש"ח ומע"מ לחודש, אני סבור שסך של 400,000 ש"ח הוא סכום סביר להבטחת נזקי המשיבות גם יחד.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה מתקבלת במלואה.

בהליך תביעת פינוי מושכר (תפ"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

בפועל הוכח, כי המדובר במושכר אחד, המזוהה בכתובת מדויקת ויחידה (רחוב העורב 12, מרכז חבר) הכולל את החצר ומה שעליה, כולל הקרוון, הנמצא צמוד לבית, כאשר כל המושכר מגודר ומתוחם.
הנתבעת טענה, כי התובע הגיש את התביעה דנן על מנת להיתחמק מפניותיה בחודש דצמבר 2022 ומדרישתה שיפנה את המושכר עקב הפרת הסכם השכירות.
דומה, כי הטענה הועלתה לצרכי ההליך כאן ועל מנת להראות, כי התובע מפר את הסכם השכירות, ותו לא. בפועל, הנתבעת לא הגישה תביעה ולא פתחה בהליך משפטי המצדיק ביטול הסכם השכירות או פינויו של התובע מהמושכר, על אף טענותיה בכתב ההגנה, שלא הוכחו כלל ועיקר.
על כן, כל עוד התובע לא הפר את הסכם השכירות וכל עוד לא קמה לנתבעת, כבעלת הזכויות בנכס, הזכות לבטל את הסכם השכירות מכוח חוק החוזים או מכוח דין אחר, זכות החזקה בנכס בפועל הנה בידי השוכר/התובע, והיא גוברת על זכות הנתבעת כבעלים להחזיק בנכס, בתקופת תוקפה של השכירות, בהתאם להסכם השכירות.
כן הוכח, כי הנתבעת עושה שימוש בנכס בלי לשאת בתשלומים השוטפים של המושכר או כל תשלום אחר כמתחייב מן הדין, הכל ללא הסכמה של התובע.
...
אין בידי לקבל טענות אלו.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה להתקבל.
אני מורה לנתבעת לפנות את המושכר, ברחוב העורב 12 במרכז חבר, ובכלל זאת את הקרוואן נשוא התביעה, ולהחזיר את החזקה במושכר או בכל חלק ממנו, במשך כל תקופת השכירות, בהתאם להסכם השכירות, וכל עוד הסכם השכירות עומד בתוקפו, לידי התובע כשהוא פנוי מכל חפץ או אדם השייכים לנתבעת וזאת בתוך 30 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו