מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פינוי בגין הסגת גבול במקרקעין מושכרים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובעת טוענת כי המקרקעין שהנתבעים פלשו אליהם, שהם החצר שבמקרקעין ושביל המעבר לדירה, לא הושכרו להורי הנתבעים וכי הנתבעים פלשו לשטח זה שלא כדין ובנו עליו בנייה בלתי חוקית, את הדירה הנוספת, והם מחזיקים במקרקעין אלה ללא זכות חוקית וללא אישורה של התובעת ושהותם במקרקעין הינה הסגת גבול.
תביעת הפינוי נדחתה ככזו, משום שהנתבעים אינם מסיגי גבול במקרקעין, או בחלק מהם, כפי שנאמר לעיל.
...
בכל מקרה, אני סבור כי גם אילו היתה תביעה כזו, לא ניתן היה לעשות זאת במסגרת התביעה דנן, המתייחסת אך ורק לעבר.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ש"ח, בתוספת מע"מ, ובצרוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

התובעת טענה כי היא זכאית הן לתשלום בגין השמוש במושכר, הן לפצוי מוסכם, הן לפצוי בגין הסגת גבול במקרקעין ועוולות נזיקיות והן מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט.
לטענת הנתבע בשנת 2008 גילה כי המושכר הנו בבעלות עמיגור ניהול נכסים בע"מ (להלן: "עמיגור") אשר הורתה לו להפסיק לשלם דמי שכירות לתובעת וכי ביום 7.10.10 אף קיבל התראה ממנהל מקרקעי ישראל בטענה כי המנהל הוא הבעלים של המושכר ודרישה לפנות את המושכר ובהמשך המנהל אף הגיש נגדו תביעת פינוי.
...
האם משתנה מסקנה זו כשבמקום פיצויים בגין נזק שהוכח, תבעה המשיבה פיצויים מוסכמים (בצירוף דמי שכירות ראויים)? פרשנותה של תניית הפיצויים המוסכמים בענייננו היא, שבעבור כל חודש של איחור בפינוי הנכס תשלם השוכרת למשכירה סכום בשיעור 150% מדמי השכירות שנקבעו בחוזה.
העובדה שמדובר בליקויים ונזקים אשר נמצאים במושכר (ולא בשיפוץ כללי כעולה מהצעת המחיר), והעובדה שהנתבע לא הציג כל ראיה כאילו פנה בעבר לתובעת בדרישה לתיקונם מביאה למסקנה כי ניתן להתייחס אליה ולחלק מהנזקים המוזכרים בה ונראים בתמונות ככלי לאמדן הנזקים שנותרו בדירה בגין שימוש הנתבע בדירה.
לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת דמי שכירות ראויים בסך 46,605 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.1.13 ועד היום (שכן חישוב השערוך שצורף, נעשה עד מועד זה בלבד).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעת מינהל מקרקעי ישראל, התובע 1, וחברה קבלנית, זוכה במכרז מטעמו, התובעת 2, כנגד המחזיקים, דיירים מוגנים בנכס בהתאם לחוזה שכירות מגורים מיום 10/7/1964, בגין הסגת גבול במקרקעין, לכאורה, וכביכול הפרתו של חוזה השכירות, בעטיה יש לפנותם.
...
אשר על כן אני מקבל את התביעה לפינויים אולם מורה על סעד מן הצדק של הענקת דיור חלופי במסגרת הפרויקט.
על כן אני קובע כי הסדר זה יהווה את הסעד שיינתן לנתבעים.
כן אני קובע כי הנתבעים ישאו בשכר טירחת עורך-דין התובעים בסך 25,000 ₪ בלבד בתוספת מע"מ כחוק כשהכל נושא הפרישי הצמדה וריבית מהיום אלא אם יוסדר התשלום המלא בתוך 30 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בגין הסגת גבול במקרקעין זכאית ח.ל.ת לפיצויים, ובגדר זה לדמי שכירות ראויים, משנגרם לה נזק ממון עקב הסגת הגבול על ידי הנתבע.
נקבע על ידי כבוד השופט אנגלרד בפסק הדין כי קים הבדל עקרוני בין תביעת נזיקין, בגין הסגת גבול, המכוונת לפיצוי בעל הקרקע בגין הנזק שניגרם לו כתוצאה מהסגת הגבול, ובין תביעה בעילת עשיית עושר ולא במשפט, שמטרתה להשיב לבעלי הקרקע את העושר שעשה הזוכה, כתוצאה מפלישתו לתחום זכויותיו של בעל הקרקע.
בכל הנוגע להוצאות הוצאתו לפועל של פסק דין הפינוי ושכר טרחת עורך דין בגין הלכים אלה וההליכי הפינוי, איני סבורה כי ההליך שננקט על ידי התובעת ראוי, היינו הגשת תביעה נוספת ונפרדת לצורך חיוב הנתבע בהוצאות אלה.
...
איני סבורה כב"כ הנתבע כי היתה חובה לח.ל.ת לממש את הערבות ואיני מקבלת הטענה כי משלא עשתה זאת באופן מיידי, אינה זכאית לריבית בגין דמי השימוש בתקופה הראשונה.
נראה לי כי החלופה ההולמת ביותר בנסיבות הענין לחיוב הנתבע בהשבת התעשרותו היא על יסוד חוזה ההפעלה המוארך.
לאור כל האמור לעיל התביעה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע הגיש כאמור תביעה כנגד הנתבע עוד בשנת 83', ערך שורה של ביקורות ופניות בע"פ ובכתב לנתבע בדרישה לפינוי המקרקעין, בנוסף לכתב אישום שהוגש כנגדו בבית משפט לעניינים מקומיים (ת"פ 1332/04).
מנגד טען התובע, כי ההחלטה הדוחה את התביעות לא היתה החלטה לגופו של עניין וככזו, אינה יוצרת מעשה בית דין, מה גם שמדובר בתביעת פינוי בשל הסגת גבול, שהינה עוולה מתמשכת ומתחדשת ולפיכך, ניתן להגישה מחדש.
הנתבע טען כי אביו השתמש במקרקעין כבר בראשית שנות החמישים, עם תחילת השכירות בדירה, בידיעת התובע, אשר שתק ולא פעל לפינויו מהמקרקעין.
...
משקבעתי כי הנתבע מחזיק במקרקעין שלא כדין, לא מכח חוק הגנת הדייר ולא מכח כל דין, וכן אינו "בר רשות", שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל.
אני מורה, אפוא, לנתבע או מי מטעמו לפנות את המקרקעין הנדונים על המבנים שעליהם, ולמסור את החזקה לתובע, וזאת תוך 90 יום מהיום.
אשר להוצאות המשפט, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצרוף מע"מ. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו