תביעת פיטורים, הפרשי שכר, אחזקת רכב ומענק פרישה

בדב"ע מה 5-7 אליעזר שדה נ' הממונה על תשלום הגימלאות פ"ד יז(1) 422 (1986) נפסק כי: "המושג זכויות נילוות כולל מגוון של טובות הנאה שלהן זכאי העובד, בנוסף לשכר עבודה במשמעות הצרה של המושג, והן 'חופשות' למיניהן, תגמולי פרישה ופיצויים עקב סיום יחסי עובד-ומעביד, 'משכורת 13', מענקי חגים, 'הטבות בעין' - כגון ארוחות במקום העבודה, דמי הבראה, ביגוד, כסוי הוצאות הישתלמות, כסוי הוצאות לרכישת ספרות מקצועית, 'הישתתפות בשכר לימוד של ילדי העובד' וכיוצא באלה.

" גם בע"ע (ארצי) 309/05‏‏ אסתר רחמים נ' האגודה לתרבות הדיור (פורסם בנבו, 1.1.2007) בחן בית הדין הארצי את תוספות השכר אשר יש לכלול בשכר הקובע לצורך פצויי פיטורים והפרשות לגימלאות, וכך קבע: "יתר הרכיבים שלא נכללו בתקנות פצויי פיטורים ולא הוכרו בחוקת העבודה או בהסכם אחר כתוספת לשכר אינם נכללים בחישוב המשכורת הקובעת לפצויי פיטורים. מאחר ומשכורת שלוש עשרה לא באה במניין הרכיבים שנימנו בתקנה 1 לתקנות פצויי פיטורים אין להביאה בחשבון פצויי הפיטורים (ראו דב"ע לב/21-3 שמואל מרגלית – בנק איגוד לישראל בע"מ, פד"ע ד, 7; דב"ע נג/223-3 פלסטיין פוסט בע"מ – ג'ואנה יחיאל, פד"ע כז 436, 442; דב"ע נו/174-3 מקולאי צייקובסקי – שלב קואופרטיב לתחבורה בע"מ). כמו משכורת שלוש עשרה גם יתר הרכיבים, דמי הבראה, קצובת ביגוד, מהוים זכויות נילוות ולא חלק מהשכר הרגיל של העובד לצורך חישוב פצויי פיטורין." בעניינינו, הנתבעת בחרה לשלם לתובע חודש בחודשו 1/12 בגין משכורת 13 (לפי משכורת של 7,312.60 ₪) 609.38 = 12 / 7,312.60.

תשלום עבור השלמת פצויי פיטורים מאחר שדחיתי את תביעת התובע בעיניין הרכיבים של משכורת 13 ושל אחזקת הטלפון, הרי שאין לקחת בחשבון רכיבים אלה לטובת חישוב השכר האחרון וחישוב פצויי הפיטורים על בסיסו.

באשר לשני רכיבים מצאתי ליתן פסק דין חלקי הן בסוגיית משכורת 13 והן בסוגיית אחזקת טלפון, תוך שסוגיה בעיניין אחזקת רכב נותרה במחלוקת כאמור, ועל הצדדים לפעול למסור עמדתם במועד שנקבע.

...

סיכום סיכומו של דבר עמדו בפניי להכרעה - האם יש לכלול שלושה רכיבים בעניין משכורת 13, אחזקת טלפון ואחזקת רכב לשכר הקובע.

התביעה בגין הפרשות וניכויים שלא בהתאם לחוק לקופות גמל ולפיצויי פיטורים – נדחית.

התביעה בגין אי חישוב הרכיבים "משכורת 13" ו"אחזקת טלפון" לשכר הקובע– נדחית.

] מנגד, גב' חדד העידה כי החברה שילמה דמי היסתגלות אד הוק במסגרת תכניות פרישה של עובדים בהסכם הקבוצי, או במסגרת תכניות התייעלות, ובחלק מהמקרים נתנו גם למנהלי סניפים שפוטרו[footnoteRef:8], ואולם אין בכך כדי להוכיח קיומו של נוהג.

האיסור קיים על התניית קבלת כספים המגיעים לעובד מכוח הדין, ומשלא הצביע התובע על הוראה נורמאטיבית המחייבת תשלום דמי היסתגלות ולא הוכיח נוהג, אין פסול בהתנהלותה של הנתבעת בעיניין זה. מענק מנכ"ל והפחתת שכר לטענת התובע בהתאם לנוהג אצל הנתבעת ולסעיף 4ו' להסכם העבודה האישי, מינהלי סניפים מקבלים מדי שנה תוספת שכר בשם "מענק מנכ"ל חד שנתי". לטענת התובע, במהלך מחלתו, לא שולם לתובע מענק מנכ"ל על אף שהמענק שולם למנהלי סניפים אחרים, ולפיכך מדובר בהפליה אסורה על רקע מוגבלותו.

בכתב התביעה המתוקן התובע עתר להפרש פצויי פיטורים על יסוד מכפלת השכר הקובע בשנות העסקתו בנכוי פצויי הפיטורים ששולמו לו במישרין על ידי הנתבעת ובנכוי סכום הפיצויים הנומינלי שהצטבר בקופת הפנסיה, תוך היתעלמות מהרווחים שנשאו כספים אלה במהלך השנים.

הנתבעת הסכימה לצורך חישוב פצויי הפיטורים לכלול בשכר הקובע, מעבר לשכר היסוד, את תוספת הוותק, שעות נוספות גלובאליות, תוספת פיצול ואף החלק היחסי של משכורת י"ג, בסך כולל של 15,485 ₪[footnoteRef:15], אך לא את רכיב אחזקת רכב ועמדתה בעיניין זה כאמור לעיל מקובלת עלינו.

...

בנסיבות אלה, לא מצאנו לקבל את תביעתו בעניין זה. מעבר לכך יוטעם כי לתובע נמסר העתק מהסכם העבודה האישי ועדכונים שוטפים לגבי הטבות ששולמו לו כפי שהעידה גב' חדד[footnoteRef:41] וכפי שראינו בנספחי התצהירים שהונחו בפנינו.

לפיכך, גם תביעתו של התובע בעניין זה נדחית.

סוף דבר לסיכום, הנתבעת תשלם לתובע סך של 65,000 ₪, לפי הפירוט שלהלן: הפרש פיצויי פיטורים, בסך 16,401 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.2016 ועד למועד התשלום המלא בפועל הפרש גמול בגין עבודה בשעות נוספות, בסך 40,599 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממחצית התקופה הרלוונטית (1.8.2013) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

מר לוי טען כי המועצה לא שילמה לו שכר, תשלום בגין שימוש בטלפון, שווי שימוש ברכב והפרשות לקרן הישתלמות במשך התקופה 2/98 – 11/98 בסך של 128,490 ש"ח. בנוסף עתר לתשלום פדיון 65 ימי חופשה בסך 31,590 ש"ח ולתשלום פצויי פיטורים בגין התקופה 11/97 – 4/2004 בסך 202,457 ש"ח. בגין תקופת עבודתו כממונה טען מר לוי כי לא שולם לו שכר בגין החודשים 6/2006 – 4/2007 בסך של 104,500 ש"ח, תוספת שכר בשיעור 12% מהשכר מחודש 7/04 ועד 4/2007 בסך של 38,760 ש"ח, הפרשות לביטוח מנהלים ופיצויים בגין 34 חודשים בסך 48,114 ש"ח, תוספת ביגוד בסך 4,250 ש"ח, תוספת בגין אחזקת רכב בסך 30,600 ש"ח ופדיון 65 ימי חופשה בסך 24,700 ש"ח. המועצה טענה בתגובה כי דין התביעה שכנגד, ככל שהיא מתייחסת לתקופה שלפני 18.11.03, להדחות על הסף מחמת היתיישנות.

באשר לתביעה לפצויי פיטורים, טענה המועצה כי מר לוי שימש בתפקיד ראש המועצה בשתי תקופות נפרדות, כאשר השכר הקובע בכל תקופה היה שונה, ועל כן מר לוי זכאי למענק פרישה המסתכם בסך של 110,605 ש"ח, אשר קוזז מהשכר שקבל ביתר, במסגרת התביעה העיקרית.

...

משכך, אנו מקבלים את הפירוט בתצהיר ובטבלה וקובעים כי מר לוי זכאי היה לתשלום חלק המעביד לביטוח מנהלים בגין החודשים 7/2004 – 4/2006 בסך 27,860 ש"ח (סעיפים 34-35 לחוות הדעת ונספח טו' לחוות הדעת).

כמו כן, על פי חוות דעתו של רו"ח שחר, מר לוי זכאי היה להפרשות לקרן השתלמות בגין 22 חודשים (מחודש 7/2004 – 4/2006) בסך 15,675 ש"ח. לסיכום - מתחשיב מר שפירא עולה כי התובע זכאי היה לתשלום סך של 212,049 ש"ח (168,514 ש"ח מענק פרישה + 27,860 ש"ח ביטוח מנהלים + 15,675 ש"ח קרן השתלמות) (ר' נספח יא לתצהיר מר עופר).

סוף דבר הן התביעה והן התביעה שכנגד מתקבלות חלקית.

כעת עלינו להכריע בתביעתו העיקרית של התובע, המבוססת על ארבעה ראשי תביעה: פיטורים שלא כדין; זכאות להפרשי שכר מיום 1.3.2007 ועד לפיטורים; זכאות להפרשי אחזקת רכב; זכאות למענק פרישה.

...

ברובן לא מצאנו ממש ובאף אחת מהן לא מצאנו רלוונטיות להליך.

כך גם לא מצאנו בעדותו של מר כרמלי כל רלוונטיות להליך שבפנינו, לפיכך, לא נדרשנו אליה.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית על כל רכיביה.

בע"ע 56745-02-13 חברת החדשות הישראלית בע"מ - שחר צרפתי, 14.2.2016) כתב הנשיא כב' השופט פליטמן את הדברים הבאים: אשר לשכר החלופי נפסק בדעתי בעיניין ענת עמיר, כי במקרים ברורים, שבהם המעסיק ידע, נוכח טיב הקשר הברור, כי מי שהוא בחר להעסיקו כקבלן הנו בעצם עובד, ובכל זאת החליט לעטות על היחס שביניהם כסות של מזמין - קבלן; במקרים שכאלה, מקובלת עליי הגישה ההרתעתית, לפיה אחת האפשרויות היא שהשכר החודשי הכולל הגבוה משכר עובד, ששולם על ידי המעסיק, יהא הבסיס לחישוב הזכאויות הסוציאליות שאותן תובע העובד בדיעבד.

יש להקביל לשכר זה את שכרו של התובע בגיל הפרישה שלו, ולא במועד סיום ההיתקשרות (שהיה לאחר גיל הפרישה) ממספר סיבות: עד גיל פרישה שכרו של מר לוי צפוי לעלות; שכרו של מר לוי לא מבטא את רכיב הפנסיה התקציבית שהוא זכאי לה; שכרו של התובע לאחר גיל הפרישה כולל קצבת זקנה; משכר התובע יש להפחית את ההוצאות שבהן נשא התובע.

בשנת 2011, השנה המלאה האחרונה לעבודת התובע הגיעה התמורה שקבל מהנתבעת לסך של 266,311.83 ₪ ואילו לפי הסימולציה הגבוהה שהגישה הנתבעת היה שכרו החלופי של התובע בשנת 2011 מגיע לסך של 113,365 ₪ (כולל תוספות של 12% פנסיה, 7.5% קרן הישתלמות, ביגוד, הבראה, מענק יובל, נסיעות ואחזקת רכב).

השכר הקובע לצורך פצויי הפיטורים והתקופה המזכה כאמור, איננו מקבלים את חישוביו של ב"כ התובע המפורטים בסיכומיו ואנו מעדיפים את החישובים שהציגה הנתבעת.

על הנתבעת לשלם לתובע סך של 78,948 ₪ בגין פצויי פיטורים בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.7.2012 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

...

לסיכום אנו קובעים כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק עד לחודש אפריל 2000 ועל כן התביעה הנוגעת לתקופה זו נדחית במלואה.

אנו קובעים כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעסיק החל מחודש מאי 2000, אך התביעה הכספית לתקופה זו נדחית על כל רכיביה למעט התביעה לפיצויי פיטורים.

מאחר שמצאנו כי בין הצדדים אכן התקיימו יחסי עבודה בחלק מן התקופה, ובהתחשב בסכום התביעה שהתקבל לעומת הסכום שנתבע – הנתבעת תשלם לתובע סך של 8,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.