תביעת פיטורים על רקע היריון ולידה, הפרת חוקי עבודה

עניינה של התביעה שפנינו הוא בשאלה האם התובעת פוטרה מעבודתה, וככל שכן- האם מדובר בפיטורים על רקע היריון ולידה, תוך הפרת הוראות חוק עבודת נשים וחוק שויון הזדמנויות בעבודה.

...

אני קובע כי התובעת התפטרה מעבודתה ולכן אין היא זכאית לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והעדר שימוע או לפיצוי לפי חוק עבודת נשים או חוק שיווין הזדמנויות בעבודה.

נוכח כל האמור, התביעה נדחית ברובה.

בשים לב לתוצאות ההליך, והואיל ומרבית הסעדים המבוקשים על ידי התובעת נדחו, ובשים לב לכך שהתביעה כולה הוגשה על סך 260,232 ₪, אני סבור כי ראוי לפסוק הוצאות לחובת התובעת, אשר גררה את הנתבעת להליך סרק ולהוצאות מיותרות.

עוד קבע בית הדין האיזורי כי המערערת לא פוטרה בשל הריונה ולכן דין תביעתה לפצוי בגין הפרת חוק שויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 להדחות.

הבחירה לידון בנשים העובדות היא משום שפיטורים על רקע הריון לידה והורות רווחים בעיקר בקרב נשים, והן האוכלוסיה העיקרית שזקוקה להגנת חוק עבודת נשים.

...

פיצוי בלתי ממוני זה, בדומה לנפסק בהקשרים אחרים שבהם נפסק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני בחקיקה או בפסיקה, אינו צריך להיות נגזרת משכרה של העובדת, שכן הפסול בהתנהגות המעסיק, כמו גם עוגמת הנפש וצערה של העובדת, אינו מושפע מגובה שכרה בנסיבות העניין ובשים לב לתכליתו הרחבה של החוק החלטנו להעמיד את הפיצוי על 70,000 ₪.

בנסיבות שלפנינו מצאנו כי יש להפחית את ההוצאות שנפסקו לחובת המערערת באופן ששכר הטרחה שנפסק לטובת המשיב 3 יופחת לסכום של 5,000 ₪.

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו באופן שעל המשיבה 1 לשלם למערערת פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים בסך של 70,000 ₪ נכון להיום.

רקע וטענות הצדדים - התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת, אשר העסיקה אותה כבודקת ומאבטחת במעבר הגבול גילבוע (להלן: "מעבר הגבול"), בטענה כי היא פוטרה על ידה שלא כדין, ממניעים פסולים וזרים, בזמן תקופת הלידה ובעת שהיא בהריון, זאת בנגוד לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") ובנגוד לחוק שויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השויון").

דיון ומסקנות במרכז המחלוקת עומדת השאלה האם יש לראות בהתנהלות הצדדים כפי שהיא עולה ממעשיהם בתקופה שלאחר תקופת הלידה בשכר ועד להגשת התביעה, כאילו הנתבעת הביאה את יחסי העבודה לסיום על ידי כך שהיא לא מילאה את חובתה על פי הוראות חוק עבודת נשים להשיב את התובעת לעבודה - על רקע הריונה, תוך גם הפרת חוק השויון.

...

· אשר לפיצוי לא ממוני לפי סעיף 13א(א)(1) לחוק עבודת נשים – בהתחשב בעובדה כי הנתבעת התכוונה להחזיר את התובעת לעבודה וכי ההתמהמהות אשר עלתה עד כדי הפרת חובתה לפי החוק, לא נבעה מתוך כוונה להפלות את התובעת על רקע הריונה כפי שטענה התובעת ומשלא קיבלנו את טענות התובעת בנושא זה אלא התרשמנו כי הנתבעת פעלה בחוסר יעילות, יתכן גם על רקע עומס עבודה, אנו סבורים כי יש לפצות את התובעת בסכום של 5,000 ₪.

התביעה לפי רכיב זה על כן, נדחית.

לסיכום - הנתבעת תפצה את התובעת בהתאם לסעיפים 31 א, ו- ד לפסק הדין.

לפנינו תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים בנגוד לדין על רקע היריון ותוך הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 (להלן: "חוק שויון הזדמנויות בעבודה").

[1: ע"ע (ארצי) 627/06 אורלי מורי - מ.ד.פ. ילו בע"מ (16.3.2008) – עוד ראו – "המחוקק נתן את דעתו לקושי בהוכחת טענת ההפליה, ולכן אין הוא מטיל חובה על העובד להוכיח פוזיטיבית את טענת ההפליה, אלא נקבע כי על העובד להוכיח כי לא היתה קיימת עילה ברורה לפיטוריו על פי היתנהגותו או מעשיו, ולאחר מכן עובר הנטל על כתפי המעביד. בשלב הראשוני, על העובד להביא ראשית ראיה בלבד"] להשלמת התמונה נציג את סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1958 (להלן: "חוק עבודת נשים) הקובע כי – "לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות." טרם נכנס לעובי הקורה שומה עלינו לשים לב כי[footnoteRef:2] – [2: ע"ע (ארצי) 11260-10-13 מרכז הפורמאיקה אברבוך בע"מ - יפית פרבר גאלי (14.11.16) (להלן: "פרשת מרכז הפורמאיקה")] "יש להזהר מיצירת מצב שבו כל פיטורים של עובדת בהריון, ייחשבו כפיטורים שלא כדין, המטילים חובה על המעסיק לשלם לעובדת פיצוי כספי. בנגוד לנטען על ידי העובדת, לא קיימת חזקה בדבר קשר בין הפיטורים לבין ההריון. ככל שמדובר בפיטורי עובדת שלא נידרש היתר לפיטוריה על פי הוראות חוק עבודת נשים, על בית הדין לבחון בכל מקרה לגופו, על יסוד מכלול הראיות והעדויות, אם היתקיימו התנאים להעברת נטל הראיה למעסיק על פי סעיף 9 לחוק השויון ואם מדובר בפיטורים הנגועים בהפליה על רקע ההריון, לרבות במקרה בו ההריון היה אחד השיקולים לפיטורים ו"הכתים" את הפיטורים, או שמדובר בפיטורים משיקולים עינייניים, בתום לב וללא כל קשר להריון.

...

לסיכום לדעתנו התובעת רצתה להמשיך בעבודתה, ידעה שחוזה העסקתה אמור להסתיים בסוף חודש דצמבר.

קליטת העובדים שזכו במכרזים וניוד עובדים בתוך הרשות סיכלו את אפשרות חידוש החוזה גם אם למנהלת הלשכה היו תכניות להארכתו (בהעדר ראיות- לא שוכנענו בכך).

אשר על כן התביעה נדחית.

לפנינו תביעה בגין פיטורים של עובדת בנגוד להוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים), פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, שימוע שלא כדין, פיצוי בגובה שכר, פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים וחוק שויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן – חוק שויון ההזדמנויות בעבודה), פיצוי בגין עגמת נפש, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ולקרן הישתלמות.

התובעת טענה שהיא פוטרה על רקע לידת בתה ובתקופה שבה היא הייתה רשאית להאריך את חופשת הלידה.

סמכות ותרופות במקרה של פיטורים בנגוד לחוק עבודת נשים חוק עבודת נשים מקנה הגנה מוגברת בכל הקשור להריון, לידה והורות, ועל כן קובע כי בסמכות של בית הדין האיזורי לתת תרופות כדלקמן: "13א.  (א)  לבית הדין האיזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לידון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי –

הפיצויים המבוקשים מבוססים על אפליה, הפרת חוק עבודת נשים וכן הנזק הנפשי אשר נגרם לתובעת כאשר היא קיבלה הודעה על פיטוריה דרך הודעת ווטספ שנשלחה לקבוצה.

...

החזר תשלום גלובאלי עבור שעות נוספות לטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיה, בהתאם לסעיף 4.2 להסכם העבודה, בעבור עבודת התובעת בשעות נוספות בהיקף של עד 18 שעות לחודש תשלם הנתבעת סך של 1,450 ₪.

לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סכומים כדלקמן: סך של 36,000 ₪ בגין פיצוי בגובה השכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.4.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (כולל הוצאות בגין תיקון כתב ההגנה) בסך 10,000 ₪.