תביעת פגיעה בעבודה: תסמונת תעלה קרפאלית אצל קלדנית

לטענת התובעת בחוזר פנימי של הנתבע נימצאת סקירה כללית אודות תיסמונת התעלה הקרפלית כפגיעה בעבודה ומצוין בחוזר כי המחלה יכולה להגרם בין השאר על רקע תעסוקתי וכן כי "התיסמונת אופיינית אצל העוסקים בעבודות מסוג העבודות המפורטות להלן: קלדניות המפעילות את האצבעות באופן רצוף שעות רבות ביום, קופאיות (התנועות בקופה דורשות להעברת המוצרים במסוע), עובדים העוסקים באריזות בשר, במיון דואר...". לטענת התובעת לגישת המומחה על פי חוות הדעת, גם קלדנית אשר עובדת בלחץ של זמן אינה בעלת סיכון ללקוחת בתסמונת, כך גם העובדים במיון דברי דואר.

אולם בשל גורמי סיכון אשר צוינו בדוגמה, מידת ההשפעה של תנאי העבודה על המחלה הוערך ב - 10% בלבד ועל כן יש מקום לדחות את התביעה.

...

לא מדובר אם כן במקרה קל ומובהק שבו יש להורות על מינוי מומחה נוסף אולם סבורני כי יש מקום לאפשר לתובעת כי גם הערכת מידת ההשפעה של תנאי העבודה אל מול גורמי סיכון אחרים תעשה תוך פתיחות מלכתחילה לכך כי קיימת כלל אפשרות להשפעה של תנאי העבודה על המחלה.

אי לכך, יש לקבל את הבקשה ולמנות מומחה רפואי נוסף.

ביום 19.3.2016 ניתן פסק דין בתיק ב"ל 55122-11-14 שם נקבע כי המערערת "לקתה בתסמונת התעלה הקארפלית דו צדדית בידיים וכי מדובר במחלת מיקצוע ופגיעה בעבודה עפ"י עיקרון המקרוטראומה, וזאת על דרך של החמרה." בעקבות כך, התייצבה המערערת בפני ועדה מדרג ראשון אשר קבעה לה ביום 12.9.2016 5% נכות לפי פריט ליקוי 31(4)א לכל יד בנכוי 2.5% לכל יד לפי אותו סעיף מותאם על רקע מבנה גוף.

כמו כן לא ברור מדוע נוכה מצב קודם שם. הוועדה מושא העירעור שללה את קיומה של תיסמונת התעלה הקארפלית אצל המערערת.

כמו כן הועדה טעתה עת לא התייחסה כלל לצורך בהפעלת תקנה 15 ובפרט לאור קביעת רופא תעסוקתי מיום 24.4.2016 כי המערערת אינה יכולה לעבוד עוד כקלדנית.

הליך ההכרה בבית הדין קיבל את התביעה של המערערת והכיר בתסמונת התעלה הקארפלית דו צדדית בידיים כמחלת מיקצוע וכפגיעה בעבודה על פי עיקרון המקרוטראומה על דרך ההחמרה, ועל כן ברור כי היה למערערת מצב קודם.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

סוף דבר – מאחר ולא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

האם נכון שחוזר זה תומך באסכולה שתסמונת ה-CTS עלולה להגרם על רקע תעסוקתי? "נכון". האם נכון שהחוזר הפנימי מכיר בקשר סיבתי בין מחלת ה-CTS לבין עבודות דוגמאת עבודת קלדניות? "נכון". האם נכון שבחוזר הוכר קשר סיבתי אצל עובדים שעבודתם מחייבת הפעלת כף היד בתנועות שונות כיפוף ויישור? "נכון, תנועות קיצוניות וממושכות". במידה ונרצה לבדוק את הקשר הסיבתי בין מחלת ה-CTS אצל התובעת בהתאם לתנאים ולכללים הקבועים בחוזר הפנימי, האם יהיה זה נכון לומר שתנאי העבודה של התובעת על פי העובדות המתוארות על ידי בית הדין מקיימים אחר ההוראות והכללים שנקבעו בחוזר? "לשם קביעת קשר בין עבודת קלדנות לתיסמונת התעלה הקארפלית כעולה מהחוזר הפנימי לנפגעי עבודה יש לבצע הפעלה רציפה שעות רבות ביום ולהבנתי התובעת עונה לשיחות ונדרשת למילוי שדות מובנים תוך שימוש במחשב והקלדה לסירוגין. להבנתי אופי ההקלדה אינה זהה לזו של קלדניות לדוג' קלדנית בית המשפט, ולכן לא ניתן להבנתי למצוא קשר סיבתי בין עבודת התובעת ותסמונת התעלה הקארפלית בסבירות של 50%". החוזר הפנימי מזכיר את הגורמים הפנימיים שיכולים לגרום להופעת התעלה הקארפלית, ללא קשר לתנאי העבודה.

בחוזר נפגעי עבודה בנושא תיסמונת התעלה הקארפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה מיום 3.2.2005 (להלן: חוזר הנתבע משנת 2005), מנחה הנתבע את פקידי התביעות להכיר בתסמונת תעלה קארפלית כפגיעה בעבודה במקרים דומים למקרה שלפנינו.

...

כאמור, חוות דעת המומחה שלפיה אין קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לליקויים הנוספים בידיה (תסמונת התעלה הקרפלית בשתי הידיים, תסמונת התעלה הקוביטלית משמאל ומחלת הקינבוק בשתי כפות ידיה) – ברורה ומובנת ולא מצאנו עילה שלא לאמצה.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה להכרה בליקויים הנוספים של התובעת - תסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיה, תסמונת התעלה הקוביטלית משמאל ומחלת הקינבוק בשתי כפות ידיה - נדחית.

טענות הצדדים לטענת התובעת, מחוות דעתו של ד"ר אבישר עולה כי הוא סבור שלא תתכן תיסמונת התעלה הקארפלית אצל קלדניות או בעבודה מול מחשב ובכך סגר את הדלת בפני כל אדם העוסק בקלדנות להכיר בתביעה בתעלה הקארפלית כתאונת עבודה.

לאור האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות דעתו של ד"ר ריבלין המתייחסת לתשתית העובדתית הספציפית הנוגעת לתובעת ומבוססת על הספרות המקצועית לרבות זו העדכנית שהוצגה בפניו, מתקבלת חוות דעתו והנני קובעת, כי תיסמונת התעלה הקרפלית שבה לקתה התובעת בשתי ידיה נובעת מתנאי עבודתה ומהוה "פגיעה בעבודה". אשר על כן, התביעה מתקבלת.

...

סיכום בהתחשב בשכיחות תסמונת התעלה הכפית באוכלוסייה הכללית, אופי עבודתה של גב' מסלטי וספרות מקצועית עדכנית שאינה תומכת בקשר בין עבודה מול מחשב לסוגיה, להתפתחות תסמונת תעלה כפית, אני סבור כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של גב' מסלטי להתפתחות תסמונת תעלה כפית.

לסיכום: יש להבדיל בין פעולת הקלדה אינטנסיבית כמתואר במקרה של גב' מסלטי, לבין "עבודה עם (מקלדת) מחשב". פרשנותי לעובדות המוסכמות, ולספרות הרפואית היא, כי במקרה הנדון מדובר בעבודה המוגדרת כקלדנות - Typing , ולא רק כעבודה על מחשב.

לאור האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות דעתו של ד"ר ריבלין המתייחסת לתשתית העובדתית הספציפית הנוגעת לתובעת ומבוססת על הספרות המקצועית לרבות זו העדכנית שהוצגה בפניו, מתקבלת חוות דעתו והנני קובעת, כי תסמונת התעלה הקרפאלית שבה לקתה התובעת בשתי ידיה נובעת מתנאי עבודתה ומהווה "פגיעה בעבודה". אשר על כן, התביעה מתקבלת.

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי באר שבע (השופט יוסף יוספי; ב"ל 17545-02-17) בגדריו נתקבלה תביעת המשיבה להכיר במחלת ה- CTS שבכף ידה הימנית כפגיעה בעבודה מכוח עילת המקרוטראומה.

ביום 7.10.19 השיב המומחה על שאלות ההבהרה, ובמענה לשאלה האחרונה השיב כך: "תשובה 11: הספרות הרפואית המצורפת מוכרת לי וידוע לי כי קיימים פירסומים מהשנים האחרונות בהן נשלל הקשר בין הקלדה ושימוש בעכבר המחשב ותסמונת התעלה הקארפלית. בנגוד לכך קיימת ספרות התומכת בקשר זה כולל החוזר לנפגעי עבודה בנושא תסמונת התעלה הקארפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה מתאריך 3.2.2005, המציין כי קלדניות המפעילות האצבעות באופן רצוף שעות רבות ביום מהוה גורם סיכון לתיסמונת התעלה הקארפלית. כל עוד לא יצא חוזר עדכני הערוך על ידי המוסד לביטוח לאומי השולל הקשר בין המרכיב התעסוקתי ותסמונת התעלה הקארפלית עלי לקבוע על פי אסכולת בית הלל ולהכיר בקשר זה. להבנתי יש מקום ליציאת חוזר עדכני היות והספרות נוטה לשלול הקשר בין הקלדה ותסמונת התעלה הקארפלית". ביום 24.12.19 התבקש המומחה לבקשת המוסד לעיין בחומר רפואי שצרף לחוות דעתו.

ביום 21.1.20 המומחה השיב כי גם בחומר הרפואי שצורף אין כדי לשנות מחוות דעתו מיום 10.2.19 ובקשר לספרות הרפואית השיב כך: "בנוגע לקשר בין הקלדה / שימוש במחשב ותסמונת התעלה הקארפלית הדיעות בספרות חלוקות ולפיכך לא ניתן, על פי אסכולת בית הלל, לשלול הקשר בין ההקלדה לבין תיסמונת התעלה הקארפלית". זה המקום לציין כי ביום 3.2.05 הכיר המוסד בכך שתסמונת התעלה הקארפלית אופיינית אצל קלדניות המפעילות את האצבעות באופן רצוף שעות רבות ביום (חוזר נ.ע. 1412) (להלן: "החוזר הישן").

...

הפירוט העובדתי חיוני אפוא לצורך הסקת מסקנה מושכלת אם הונחה תשתית מספקת למיקרוטראומה.

כאמור בענין סלאמה נדרשת "עבודה הכוללת הקלדה רציפה או שימוש ממושך וחד גוני בעכבר המחשב". משכך, לצורך גיבוש מסקנה בדבר קיום תשתית זו יש לתת את הדעת לגיוון בתנועות, משכו הכולל, עיתויו ובאיזו מידת הוא קוטע את רצף הפעילות המחזורית, וכיוצא באלה.

סוף דבר - הערעור מתקבל, ופסק דינו של בית הדין האזורי מבוטל, וזאת מבלי שנביע עמדה לגופו של ענין.