חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פגיעה בעבודה: חבלה בירך מאמן כדורגל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע 1 (להלן: "התובע"), יליד 1989, שחקן כדורגל מקצועי בקבוצת בני יהודה תל אביב במועד הרלוואנטי לתובענה, נפגע ביום 9.3.14 פגיעה קשה בברכו הימנית מבעיטה שבעט בה הנתבע 1 (להלן גם: "הנתבע"), אף הוא שחקן כדורגל מקצועי, אזרח ספרד, ששיחק באותו המועד בקבוצת מכבי חיפה, היא הנתבעת 2 (להלן גם: "הנתבעת").
במסגרת חוות דעתו מיום 25.3.18 ציין מר חיימוביץ כי פגיעה בשחקן יריב, גם כזו הגורמת לפציעה חמורה, היא כימעט תמיד "תוצאה של פעולה ספורטיבית, לגיטימית שמבצע שחקן, אשר לא עולה יפה מסיבה כזו או אחרת". עוד ציין כי לדעתו "עבירה על חוקי המשחק אמורה להבחן אך ורק על ידי 'מערכת המשפט' של הענף'" כדי למנוע הצפת בתי המשפט האזרחיים בתביעות לפיצויים מטעם שחקנים.
במסגרת חוות דעתו מיום 7.4.17 ציין כי מצא בבדיקה הגבלה של הכיפוף הסופי, רפיון אחורי, רגישות פטלרית ומבחן "טחינה" חיובי בברך ימין, וכן דילדול של שרירי ירך ימין.
לולא הפציעה היה מישתכר סכום הדומה לשכר הממוצע במשק נוסף על עבודה כמאמן במשרה חלקית בשעות אחר הצהריים.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, בשים לב לאופי הפגיעה ולתקופת השקום הממושכת, לכך שמדובר בתאונת עבודה ולזכאות התובע לטיפולים רפואיים ולנסיעות לטיפולים רפואיים במסגרת המוסד לביטוח לאומי ולכך שלא הוצגו קבלות על הוצאות בפועל עד היום, אעמיד את סכום הפצוי בגין ראשי הנזק האמורים לעבר ולעתיד על סכום כולל של 200,000 ₪ נכון להיום, כולל ריבית.
...
התובע טוען כי הנתבעים לא הביאו ראיות הסותרות את המסקנה ששחקנים בכירים משחקים עד גיל 40-35.
מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי התובע מוגבל בביצוע פעולות פיסיות מאומצות עם עומס רב על הברך כולל עיסוק בכדורגל או ספורט עם ריצה, ומכאן המסקנה כי התובע לא יכול היה ולא יוכל בעתיד לשוב ולשחק כדורגל מקצועי.
המסקנה היחידה היא, כאמור, כי התובע היה שייך למספר מצומצם של שחקנים בכירים המשתכרים ברמות הגבוהות ביותר בליגת העל ולכן הנתונים לגבי שכר ממוצע בליגת העל באותה העת אינם רלוונטיים לגביו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ולתובע נקבעו במסגרת זו נכויות זמניות, ובהמשך, לאחר מספר ועדות רפואיות ועררים, נקבעה נכותו לצמיתות כדלקמן: 10% בגין הפגיעה בירך שמאל לפי סעיף ליקוי 35(1)ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי או התקנות); 10% בגין הפגיעה בירך ימין לפי אותו סעיף ליקוי; 10% בגין טינטון לפי סעיף 72(4)ד(2) לתקנות [חבלה אקוסטית עם רעש תמידי באוזניים בלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור].
בין היתר, ואולי במיוחד, מסתמכת הנתבעת על שני סרטונים שצולמו במסגרת חקירה שערכו חוקרים מטעמה בהם צולם התובע מתאמן בחדר הכושר ובעבודתו כמאמן כדורגל לילדים.
יש תביעה אין תביעה בסופו של דבר מה שחשוב לי זה אני וזה עוזר לי לחזק את מפרק הירך ואני לא רוצה להיות עם כאבים.
...
איני מקבלת את טענת התובע שיש להתחשב בקביעת המוסד נוכח ההחמרה שחלה במצבו לאורך השנים.
לטענתו, עקב מצבו הוא הפסיק את הלימודים בחודש ינואר 2017 וחזר אליהם באוקטובר 2018, אך בסופו של דבר לא עלה בידו להשלים את לימודי התואר הראשון והוא הפסיק את לימודיו (סע' 34-28 לתצהיר).
סוף דבר אני פוסקת לתובע פיצויים כדלקמן: הפסד שכר לעבר - 346,000 ₪ אובדן השתכרות לעתיד - 1,290,800 ₪ הפסדי פנסיה - 198,000 ₪ עזרת הזולת - 250,000 ₪ הוצאות - 100,000 ₪ נזק לא ממוני - 117,900 ₪ ובסך הכול - 2,302,700 ₪.
לסכום המתקבל לאחר הניכוי יוסף שכר טרחת עורך-דין בשיעור של 15.21% מהסכום לתשלום, ובנוסף תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כזכור, ד"ר להב העריך את נכותו הצמיתה של התובע כתוצאה מהתאונה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 35(1)א-ב של תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרכת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – "תקנות המל"ל") עקב "השפעה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי." הגם שהמומחה ציין כי הנכות שהוענקה היא עקב השפעה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי, והגם שציין כי בדיקתו הקלינית של התובע מצביעה על תנועות מלאות של מפרקי הירכיים ללא דילדול שרירים, מבחנים תקינים לפגיעה מפרקית - לא מצאתי לנכון לסטות בעניינינו מן ההנחה הרווחת לגבי קטינים וצעירים שטרם מצאו את דרכם המקצועית – הנחה המזהה את שיעור הנכות התפקודית עם זו הרפואית.
התובע טען כי בעקבות התאונה חלה היתדרדרות במצבו, ביום 26.1.16 נקלע להתקוטטות עם שוטרים שבעטו בו בירך שמאל באופן שגרר הגעתו למיון בית החולים וולפסון; התובע חווה כאב בכל פעילות גופנית בה היה מעורב כך למשל ביום 23.3.19 במהלך משחק כדורגל כשהכדור נגע בברך שמאל – הוא חש כאב עצום שאילצו לפנות לטפול אורתופדי; ובכלל – מאז ועד היום הוא סבל ועודנו סובל מכאבים חזקים ברגל שמאל בשל התאונה והפלטינה שהושתלה לרגלו.
לטענתו, מאז אותה פעם הפסיק לשחק כדורגל ותלה הסיבה לכך בפציעתו בתאונה (עמ' 7 שורות 35-32 עמ' 8 שורה 1 לפרוטוקול).
זה המקום לפתוח סוגריים ולציין כי התובע ביקש לצרף תצהיר של מאמן הכדורגל שלו, אך בסופו של יום תצהיר שכזה לא צורף, ותחתיו הוגש מכתב כללי נושא תאריך 20.6.21 המופנה לכל מאן דבעי, בו ציין המאמן את כישרונו של התובע.
אדרבה, דוקא התקלותו עם השוטרים לאחר התאונה ביום 26.1.16 הובילה את התובע לסור לחדר המיון בשל כאבים חריגים שחש כתוצאה מבעיטה בירך שמאל שלו - היא האיבר שניפגע בתאונה מושא תביעה זו, באופן שמחזק את טענתו בדבר רגישות יתרה באיבר זה. אשר לצלקות –אינני סבורה כי מדובר בצלקות בעלות השפעה תפקודית כלשהיא על התובע.
...
בת"א 3133/01 שריקי נ' פרץ (29.8.04), על אף שדובר בתובע בעל עבר עברייני שנקבע לו בצה"ל פרופיל 21 והוא אובחן כאישיות אנטי סוציאלית בית המשפט מצא לנכון לקבוע את בסיס השכר כשכר ממוצע במשק, לאחר שהתרשם כי בעסק המשפחתי בו עבד הוכיח יכולת קידום במקצועו.
גם אם לא השלים את השכלתו התיכונית וגם אם נזקף לחובתו רישום פלילי, עדיין לא ניתן לגזור מכך את המסקנה שלא יכול היה או שעדיין איננו יכול לבחור לעצמו אפיק מקצועי ששכר נאה בצדו.
סיכום לאור כל האמור לעיל הנתבעים באמצעות הנתבעת 1 ישלמו לתובע: גריעה מכושר ההשתכרות בתוספת פנסיה – 115,000 ₪.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בגינה נקבעה למבקש נכות צמיתה בשיעור 10% החל מיום 1.1.2011, וזאת בגין מצב לאחר חבלה סיבובית בברך ימין, לפי פריט ליקוי 48(2)(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן - התקנות ו-הפגיעה הראשונה, לפי העניין).
בגינה נקבעה למבקש נכות צמיתה בשיעור 10% החל מיום 5.2.2012, וזאת בגין קרע בשריר ההמסטרינג בירך שמאל, בצורה בינונית, לפי פריט ליקוי 51(6)(א) לתוספת לתקנות (להלן - הפגיעה השנייה).
הועדה נימקה את החלטה כך: "הועדה האזינה לדברי התובע ובא כוחו וכן עיינה בדף הנימוקים לצרוף הנכויות שהגיש עורך הדין. ראשית, הועדה מבקשת לתקן טעות קולמוס בפרוטוקול מיום 17/8/21 בו נרשם בהחלטה: 'לדעת הועדה לא קיים קשר בין הפגימות אותן עבר במהלך פעילותו ככדורגלן לבין הפסקת פעילותו ולעבודתו כמאמן' במקום המילה 'כמאמן' היה צריך להיכתב 'כדורגלן'.
כל עוד לא שונתה החלטת פקידת התביעות לא ניתן במסגרת הליך זה לטעון לטעות שנפלה בה. אף אין בידנו לקבל את הסוג השני של הטענות המתייחס להצדקות לאי צירוף נכויותיו של המבקש, באשר מדובר בטענות הנוגעות לאופן הפעלת שיקול דעתה הרפואי - מקצועי של הועדה.
...
משאלו האם פני הדברים, ומשלא מצאנו כל תימוכין לטענת המבקש כי הוועדה נעולה בעמדתה, ועל כן לא קיימת הצדקה להחזרת עניינו של המבקש לוועדה בהרכב חדש, אנו מורים כך: עניינו של המבקש יוחזר לוועדה באותו הרכב, אשר תשקול בשנית עמדתה בשאלת הקשר הסיבתי שבין האופי המצטבר של נכויותיו לבין הצמצום בהכנסותיו.
סוף דבר - בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 24 לעיל.
המשיב ישלם למבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 4,000 ש"ח בגין ההתדיינות בשתי הערכאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בתקופה הרלוואנטית לתביעה עבד התובע כמאמן כדורגל במקצועו.
ביום 13/12/2020, במהלך עבודתו של התובע החליק במדריגות שבין חדר ההלבשה למגרש הכדורגל, ונפל על גב תחתון וקיבל מכה מזוית המדרגה וכן נפגע בשורש כף יד שמאל.
ונזכיר – התאונה הוכרה כתאונת עבודה, וכך גם הוכרה החבלה בע"ש מותני כנובעת מהתאונה.
...
טענת התובע לפיה "ככל הנראה" אותם מסמכים רפואיים אליהם הוא מפנה לא עמדו בפני המומחה, אין לה על מה לסמוך ודינה להידחות.
כפי שמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעיון בחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו לפיה אין קשר בין התאונה לבין הממצא בדבר שינויים ניווניים בעמ"ש מותני, וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה.
לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו