מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פגיעה בעבודה: בקע מפשעתי כתוצאה מעבודה פיזית קשה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע להכיר בפגיעה בו בבקע מיפשעתי, כפגיעה בעבודה נוכח עבודה מאומצת בימי השלג בירושלים בחלוקת ארוחות לצוות החרום של עירית ירושלים.
בטופס התביעה נכתב כך בתאור הפגיעה :"כתוצאה מעבודה פיזית קשה שהייתה כרוכה בהרמת ארגזים וציוד של המסעדה בעת קבלת סחורה וכו', הרגשתי כאבים מצד שמאל – שנמשכו יום יום עד שהסתבר שניגרם לי בקע רציני כתוצאה ניתוח". (דגש שלי ש.ש)בטופס מדובר בעבודה יומיומית , הקשורה לקבלת סחורה ולא לחלוקה בשלג.
...
סוף דבר, גרסאות התובע ואחיו היו לא עקביות לא ממוקדות ולמעשה לא הצביעו על אירוע תאונתי בתאריך ספציפי.
כבר מטעם זה של העדר קרות אירוע חריג דין התביעה להידחות.
התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 84 לחוק נקבע: "אין רואים בקע מיפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
" על פי הדין, התנאים שנקבעו בסעיף 84 לחוק הם מצטברים ודי כי אחד מהם לא יתמלא, על מנת לדחות תביעה להכרה בבקע מיפשעתי כפגיעה בעבודה (עב"ל (ארצי) 429/97 שפיאר - המוסד לביטוח לאומי, 2.7.00).
"ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג לגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ ל'רגיל'; והפוכו של דבר: ככל שהמאמץ הפיסי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל'מאמץ לא רגיל'." (עב"ל (ארצי) 456/03 שוורץ - המוסד לביטוח לאומי, 26.12.04).
ראשית, התובע העיד והדברים גם עולים מפנקס החשבוניות שהציג, כי מאז פציעת עבר בברכו, לא עסק בעבודות פיזיות קשות ובעיקר ביצע עבודות צבע ושיפוצים קלים (עמוד 4, החל משורה 5).
...
לסיכום, דין התביעה להתקבל מהנימוקים שפורטו לעיל, כיוון שהתובע עמד בכל תנאי סעיף 84 לחוק.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי נקבע כי – "אין רואים בבקע מיפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
בכתב התביעה (ס' 10) טען התובע: "ביום התאונה, נידרש התובע לבצע עבודה פיזית קשה ביותר. התובע היה נתון ללחץ עבודה רב, למאמץ חריג ולעומס עבודה חריג ולפני התאונה, התובע פרק סטנדים במשקלים שונים שבין 60 ק"ג – 70 ק"ג, חבילות עצים במשקלים בין 20 ק"ג ל- 50 ק"ג ללא עזרה וללא אמצעי שנוע. בעת התאונה הרים התובע לבדו וללא אמצעי הרמה- קרטון כבד במיוחד ועמוס במיוחד אשר הכיל צבעים, מכחולים ואוגדנים רבים של בריסטולים. משקל הארגז היה חריג ובהמשך ליום העמוס והחריג מבחינת מאמץ אותו עבר התובע- היה קרטון כבד זה בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל". מיד לאחר הרמת הקרטון הכבד והעמוס במיוחד חש התובע כאב חד ומיידי במוקד הפגיעה.
...
למצבו הנפשי ביום האירוע אין כל תיעוד או ראיה, משכך אנו קובעים כי לא הוכח "מאמץ בלתי רגיל" ביום האירוע.
סוף דבר: התביעה נדחית.
נוכח ההרחבה ושינוי גרסתו של התובע, כפי שתוארה לעיל, מצאנו מקום לחייב את התובע לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ והוצאות משפט בסך 100 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 84 לחוק נקבע: "אין רואים בקע מיפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
" על פי הדין, התנאים שנקבעו בסעיף 84 לחוק הם מצטברים ודי כי אחד מהם לא יתמלא, על מנת לדחות תביעה להכרה בבקע מיפשעתי כפגיעה בעבודה (עב"ל (ארצי) 429/97 שפיאר - המוסד לביטוח לאומי, 2.7.00).
התובע תיאר שהקרטונים היו דחוסים וצפופים והעבודה של משיכת הקרטון וסידורו על המשטח היא עבודה פיזית קשה יותר מעבודתו הרגילה.
"ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג לגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ ל'רגיל'; והפוכו של דבר: ככל שהמאמץ הפיסי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל'מאמץ לא רגיל'." (עב"ל (ארצי) 456/03 שוורץ - המוסד לביטוח לאומי, 26.12.04).
...
כשהתובע נשאל לגבי משקל הקרטונים, השיב שמשקלם יכול לנוע בין 15 ק"ג ל – 45 ק"ג. לאור תיאור זה של שגרת עבודתו של התובע, לא שוכנענו כי המשימה של פריקת הקונטיינר ביום 10.4.16, היתה "מאמץ לא רגיל" בעבודתו.
לסיכום האמור לעיל, לאור תפקידו של התובע כמחסנאי ומלקט, הכולל הרמת קרטונים במשקלים רבים, מ – 10 ק"ג ועד 45 ק"ג לשיטתו, לרבות פריקת קונטיינרים, יש לדחות את הטענה כאילו הרמת קרטון של סכו"ם חד פעמי, במשקל של 10 ק"ג, מהווה מאמץ לא רגיל במסגרת עבודתו של התובע.
אשר על כן, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא לפני תביעת התובע להכרה בבקע מיפשעתי כפגיעה בעבודה.
מסגרת נורמאטיבית סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), קובע תנאים אשר בהתקיימם מוכר בקע מיפשעתי כפגיעה בעבודה: "אין רואים בבקע מיפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
. אין לקבל מצב שבו באופן קטגורי תשלל מעובדים אשר עובדים בעבודה פיסית קשה, האפשרות להיות מוכרים כנפגעי עבודה בשל בקע מיפשעתי, מאחר שעבודתם הרגילה היא עבודה מאומצת.
...
שוכנעתי כי התובע, עובד כפיים בנגריה, ביצע באופן שגרתי עבודות שכרוכות במאמץ שאינו רגיל מבחינה אובייקטיבית ובכלל זה נדרש מספר פעמים בשבוע לסחוב פח אשפה ללא גלגלים, מלא בפסולת עץ, אשר משקלו כ 40-50 ק"ג. בנוסף, נהג התובע באופן שגרתי להרים במסגרת עבודתו חפצים כבדים, דוגמת דלתות הזזה עם זכוכית שמשקלם כ 40 ק"ג. עוד שוכנעתי מהראיות שהובאו בפני כי ביום האירוע התובע נדרש לסחוב פח אשפה ללא גלגלים במשקל של כ 40 - 50 ק"ג ובמהלך סחיבת הפח, לאחר שזה נגרר על ידו כ 20 מטר [ש' 9 להודעה], חש כאב חד. סבורני כי ניתן לראות במאמץ שהיה נדרש ביום האירוע כמאמץ לא רגיל שמצדיק למנות מומחה לבחון את הקשר הסיבתי, חרף העובדה שמדובר בעבודה שמבוצעת ע"י התובע באופן שגרתי.
סיכום שוכנעתי כי התובע, פועל כפיים בנגריה, ביצע במסגרת עבודתו השגרתית עבודה פיזית מאומצת שכרוכה במאמץ שאינו רגיל מבחינה אובייקטיבית.
מקובלת עלי גרסת התובע לפיה הבקע המפשעתי הופיע במהלך עבודתו וכי הוא דווח על כך למעסיק ופנה בו ביום לקבלת טיפול רפואי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו