תביעת פגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה בברך

מונחת להכרעתי תביעה להכיר בליקויי התובע בברכיו, כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.

כלומר, גם אם הוכיח התובע תשתית לפגיעה מיקרוטראומטית בעבודתו, תשתית זו אינה מתאימה רפואית לפגיעה בבירכיים.

...

שוכנעתי מתשובות המומחה והסבריו המנומקים לגבי העבודה בעמידה ממושכת עם גוף כפוף והרמת משקלים כבדים, שתנאי עבודה אלו אינם עונים על סוג האירועים לפי עילת המיקרוטראומה שיש בהם כדי לגרום לנזק בברכיים כמו תנוחות קיצוניות, שפיפה או עמידה והליכה על הברכיים.

יוצא אפוא, כי המומחה לא התעלם מהתשתית העובדתית.

אשר על כן התביעה נדחית.

דיון והכרעה הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות - "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)".[footnoteRef:3] [3: עב"ל (ארצי) 32446-07-16 קפלה – המוסד לביטוח לאומי (5.9.17).

נבחן, האם התובע הצליח לבסס תשתית עובדתית לפי תורת המקרוטראומה? בהודעה על פגיעה בעבודה כך תיאר התובע את עבודתו – "במסגרת עבודתי כבקר במכון התקנים נידרשתי לבצע פעולות חוזרות ונישנות של ירידה ועליה בסולמות, פיגומים ומדרגות (באתרי בניה בד"כ) ובתוך כך לבצע עשרות רבות - אם לא מאות – פעולות של כיפוף ויישור הבירכיים מדי יום עבודה." בשאלון למבוטח בגין מקרוטראומה דו"צ לברכיים מיום 20.5.2019, תיאר התובע את עבודתו באופן הבא[footnoteRef:6] – [6: דף 13 לכתב ההגנה] "ירידה ועליה בקומות האתר (מדרגות ופיגומים) וכן ירידה ועלייה בסולמות, הכל תוך ביצוע פעולות של כיפוף ויישור הבירכיים." בתצהירו הצהיר התובע את הדברים הבאים[footnoteRef:7] – [7: ס' 5-7 לתצהיר התובע] "במסגרת עבודתי כבודק איכות במכון התקנים נידרשתי כאמור לסייר ולבקר באתרי בנייה (כ-5-8 אתרים מדי יום עבודה לערך) ולבצע בדיקות למערכות האינסטלציה והגז באותו אתר, וזאת בהתאם לדרישות מכון התקנים. הבדיקות בוצעו באמצעות כלי מדידה, פלס, שעונים, מפתחות, צנורות, ברזי כיבוי רש וכו'.

...

אין בידינו לקבל את טענת התובע לעבודה חוזרת ונשנית בהתכופפות על הברכיים.

בפסיקה אליה הפנה אותנו התובע, עב"ל (ארצי) 4193-05-17 המוסד לביטוח לאומי – בריימוק (8.08.2018), הכיר בית הדין הארצי בפגיעה מיקרוטראומטית לגבי ביצוע עבודה משך 15-17 שנים וכך אמר – "בהתאם לקביעת בית הדין האזורי פעולת העלייה והירידה מתבצעת עשר פעמים ביום בממוצע, כאשר כל פעולה נמשכת ברציפות בין חמש לעשר דקות בכל פעם. על כך יש להוסיף כי בהתאם להחלטת בית הדין פעולת הטיפוס נעשתה תוך הפעלת כוח רב על הברכיים וכאשר המשיב נושא עימו ציוד במשקל של 6-8 ק"ג. מכאן שכל פעולה של עליה וירידה כוללת בתוכה מספר רב של פגיעות זעירות בברכיים. לאור האמור ולאחר ששקלנו בדבר מצאנו כי הגם שמדובר במקרה גבולי מבחינת תדירות ורציפות הפעולה, די במשך השנים בהן בוצעו הפעולות כדי להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה." (ההדגשה שלי ס.א.) צודק הנתבע באומרו כי התשתית העובדתית שפרש התובע במקרה דנן, מאובחנת ממקרה זה. במקרה של בריימוק, נקבע כי העובד טיפס לפחות עשר פעמים ביום על סולם, תוך נשיאת משקל רב. התובע בהליך שלפנינו, לא הוכיח כי נשא משקל רב, (גם אם עובדה זו נטענה בתביעה המקורית לנתבע), כן היה עולה ויורד באופן מגוון יותר מהמקרה של בריימוק שהרי השתמש בסולמות, מדרגות ופיגומים.

בשלב זה של הדיון, לאור כך כי התובע הצליח לבסס כי עבד בתנועתיות, תוך כיפוף ויישור ברכיו באתרי הבניה השונים, אנו סבורים כי די בכך, מהפן העובדתי של הדברים, להמשיך ולבחון את שאלת הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין הפגיעה בברכיים.

אשר על כן, אנו סבורים כי ראוי במקרה דנן למנות מומחה רפואי כדי לבחון את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, לפי התשתית העובדתית שהוצגה לפנינו, לבין הפגיעה בברכיו.

התובע, מר אילן אליאסיאן, הגיש תביעה זו כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר בשחיקת סחוס ובכאבי ברכיים עימם הוא מתמודד כתולדה של פגיעה בעבודה, על פי תורת המקרוטראומה.

בקיץ 2016 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין שחיקת סחוס וכאבי ברכיים (נספח לכתב ההגנה המקורי).

...

מכל מקום בסיכומים מטעמו חזר בו התובע מעילת תביעה זו (סעיף 12 לסיכום טענותיו).

סוף דבר – התובע לא הניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה בברכיים.

לכן דין התביעה להידחות.

ביום 19.2.18 הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי (המוסד) טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה עקב פגיעה בבירכיים לפי הילכת המקרוטראומה.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת ביחס לפגיעה בברך ימין.

הרקע הצריך לעניין התובע יליד 1965, עובד כאינסטלטור משנת 2008, הגיש תביעה להכרה בארבע פגיעות שונות – שמיעה וטינטון (ב"ל 70139-02-20), תיסמונת CTS לפי הילכת המקרוטראומה (ב"ל 179-01-20), תאונת עבודה מיום 7.4.16 שהובילה לפגיעה בצואר וכתף שמאל (ב"ל 70142-02-20) ופגיעה בבירכיים לפי הילכת המקרוטראומה (ב"ל 70138-02-20).

] בטופס התביעה שהגיש התובע למוסד נכתב – "מזה 10 שנים אני עובד כאינסטלטור. עבודתי היא ביצוע תיקונים של צנרת, אינסטלאציה ודודי שמש. במשך ימים שלמים אני נמצא על הבירכיים". שאלון מבוטח בגין מקרוטראומה ברכיים מיום 9.1.19[footnoteRef:10] [10: מוצג נ' 8.

...

] "אשר לפסיקה בעניין אורן לוי אליה הפנה המערער, הרי שבעניין אורן לוי הוכח כי בכל אחד מימי עבודתו של המערער, כשעתיים עד שלוש שעות ביום, המערער ביצע כריעה ממושכת על הברכיים תוך ניעות חוזרות ונשנות של הברכיים וחיכוכן בקרקע, כאשר בכל פעם נמשכו תנועות חוזרות ונשנות אלו לכל הפחות חצי שעה ברציפות. הנה כי כן, בשונה מעניינו של המערער, בעניין אורן לוי הוכח הן ביצוע תנועות חוזרות ונשנות בברכיים, והן התדירות ומשך הזמן שבו נמשכו התנועות החוזרת והנשנות". דיון והכרעה נקדים ונאמר שהתרשמנו לחיוב מעדות התובע ושוכנענו שהונחה תשתית מספקת לקיומה של פגיעה לפי הלכת המיקרוטראומה, כדי למנות מומחה.

כפי שצוין, שוכנענו שעיקר עבודת התובע הייתה על ברכיו.

] סוף דבר הונחה תשתית לכאורית לפי הלכת המיקרוטראומה לכך שהפגיעה בברכיים נגרמה כתוצאה מעבודתו של התובע כאינסטלטור ומתקין דודי שמש.