מונחת לפני תביעה להכיר בליקוי שסובל ממנו התובע במפרק ירך שמאל[footnoteRef:1], כפגיעה בעבודה על בסיס תורת המקרוטראומה.
דיון והכרעה
כידוע, הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות –
"הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)".[footnoteRef:9] [ההדגשה הוספה] [9: עב"ל (ארצי) 32446-07-16 קפלה – המוסד לביטוח לאומי (5.9.17)]
לגבי התשתית העובדתית הקשורה לתנועות עצמן נאמר כי אלו –
"אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובילבד שיפעלו במקום מוגדר בגוף.
...
דיון ההוכחות התקיים ביום 15.6.2020, שקוים בהעדר נציגי ציבור משהתקבלה החלטתי לעניין זה. בתום הדיון, הצדדים סיכמו בעל פה ולאחריו, הגיש התובע אסמכתאות מהפסיקה התומכות, כטענתו, בתביעה.
[12: עב"ל (ארצי) 49533-12-10 שלמה ביטון – המוסד לביטוח לאומי (23.1.2012)]
לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות ואת גרסתו העובדתית של התובע, אני קובעת כי התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח תשתית עובדתית מספקת לביסוס המיקרוטראומה, ואפרט:
בתביעתו לנתבע, מסר התובע גירסה עובדתית על הפעולות אותן הוא ביצע בעבודה כמוסכניק בשנים 1988 ועד 2017, כדלקמן –
"הנני מוסכניק שנים רבות, אני מתכופף מס' פעמים רב ביום למתחת המכוניות, נכנס ויוצא ממכוניות, כורע ירך מס' פעמים רב ביום מתכופף עם הגב מס' פעמים רב ביום מדובר בעבודה פיזית קשה בה אינני נמצא כלל במצב של ישיבה ומנוחה אלא בתנועתיות ב95% מזמן עבודתי משך כ-35 שנים".
בשאלון שמילא במסגרת תביעתו לנתבע[footnoteRef:13], כך תיאר התובע יום עבודה שגרתי – [13: ראו מוצג נ/2]
"בתחילת יום עבודה ניגש לרכבים הדורשים טיפול ותיקון. בכל רכב אני מבצע תיקונים וטיפולים הנדרשים לפי בקשת הלקוחות ובצורך שקיים לתחזוקת הרכב. ברצף אני מטפל ביום בכ – 10 רכבים זאת עד גמר יום עבודתי."
בתיאור התנועות הנדרשות לביצוע הפעולות בעבודה, מסר התובע כי –
"אני מתכופף מתחת לרכבים במשך אין ספור פעמים ביום כדי לתקן ולבדוק. אני עומד כל היום ואין לי דקה ישיבה ביום. מבריג ופותח חלקים עם הידיים. מרים משאות עם הידיים ובעיקר מבצע תנועה של הברגה."
התובע הוסיף כי עיקר עבודתו היא כיפוף הרגלים הרמת משאות והברגות, כי הוא נושא משא 5-6 פעמים ביום ובתדירות של כל חצי שעה עד שעה.
התביעה נדחית ללא צו להוצאות.