תביעת פגיעה בעבודה במפרק ירך במסגרת תורת המיקרוטראומה

לפניי תביעתו של התובע, מר נמר אבו גוש קנדי, להכיר בפגיעה במפרק ירך שמאל כפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה על פי הוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

לאחר שהתביעה נדחתה על ידי הנתבע, ביום 17.12.15 הוגשה על ידי התובע תביעה מתוקנת לבית דין זה, במסגרתה ביקש התובע להכיר בפגימה של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.

...

] בענייננו, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת הראיות, שוכנעתי כי דין טענות התובע להידחות, ואפרט.

מהכלל אל הפרט על רקע ההלכה הפסוקה, כמתואר לעיל, ובהתאם לחומר הראיות בתיק, שוכנעתי כי התובע הניח תשתית עובדתית מספקת להכרה בפגיעה בירך שמאל כפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה ולצורך בחינת הקש"ס ימונה יועץ מומחה רפואי.

פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר יהודה בן הרוש (להלן: "התובע") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), בעקבות החלטת פקיד תביעות מיום 10.3.2016 אשר דחתה תביעה שהגיש התובע להכרה בפגיעה במפרק ירך שמאל כתאונה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), במסגרת תורת המקרוטראומה.

על פי הפסיקה, תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה, הוא הוכחת קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר שאינו ניתן לאיבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו מביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע (התובע בעניינינו).

...

סיכום: לסיכום; מהעובדות עולה שעבודתו של התובע הייתה עבודה מגוונת שחייבה את התובע למאמץ פיזי משמעותי.

יוצא מכאן כי גם כאן לא הניח התובע תשתית עובדתית שהיא הבסיס והתנאי להכרה בפגיעה כתאונה בעבודה במסגרת הלכת המיקרוטראומה; ולפיכך דין התביעה להידחות.

] סוף דבר: לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

מונחת לפני תביעה להכיר בליקוי שסובל ממנו התובע במפרק ירך שמאל[footnoteRef:1], כפגיעה בעבודה על בסיס תורת המקרוטראומה.

דיון והכרעה כידוע, הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות – "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)".[footnoteRef:9] [ההדגשה הוספה] [9: עב"ל (ארצי) 32446-07-16 קפלה – המוסד לביטוח לאומי (5.9.17)] לגבי התשתית העובדתית הקשורה לתנועות עצמן נאמר כי אלו – "אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובילבד שיפעלו במקום מוגדר בגוף.

...

דיון ההוכחות התקיים ביום 15.6.2020, שקוים בהעדר נציגי ציבור משהתקבלה החלטתי לעניין זה. בתום הדיון, הצדדים סיכמו בעל פה ולאחריו, הגיש התובע אסמכתאות מהפסיקה התומכות, כטענתו, בתביעה.

[12: עב"ל (ארצי) 49533-12-10 שלמה ביטון – המוסד לביטוח לאומי (23.1.2012)] לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות ואת גרסתו העובדתית של התובע, אני קובעת כי התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח תשתית עובדתית מספקת לביסוס המיקרוטראומה, ואפרט: בתביעתו לנתבע, מסר התובע גירסה עובדתית על הפעולות אותן הוא ביצע בעבודה כמוסכניק בשנים 1988 ועד 2017, כדלקמן – "הנני מוסכניק שנים רבות, אני מתכופף מס' פעמים רב ביום למתחת המכוניות, נכנס ויוצא ממכוניות, כורע ירך מס' פעמים רב ביום מתכופף עם הגב מס' פעמים רב ביום מדובר בעבודה פיזית קשה בה אינני נמצא כלל במצב של ישיבה ומנוחה אלא בתנועתיות ב95% מזמן עבודתי משך כ-35 שנים". בשאלון שמילא במסגרת תביעתו לנתבע[footnoteRef:13], כך תיאר התובע יום עבודה שגרתי – [13: ראו מוצג נ/2] "בתחילת יום עבודה ניגש לרכבים הדורשים טיפול ותיקון. בכל רכב אני מבצע תיקונים וטיפולים הנדרשים לפי בקשת הלקוחות ובצורך שקיים לתחזוקת הרכב. ברצף אני מטפל ביום בכ – 10 רכבים זאת עד גמר יום עבודתי." בתיאור התנועות הנדרשות לביצוע הפעולות בעבודה, מסר התובע כי – "אני מתכופף מתחת לרכבים במשך אין ספור פעמים ביום כדי לתקן ולבדוק. אני עומד כל היום ואין לי דקה ישיבה ביום. מבריג ופותח חלקים עם הידיים. מרים משאות עם הידיים ובעיקר מבצע תנועה של הברגה." התובע הוסיף כי עיקר עבודתו היא כיפוף הרגלים הרמת משאות והברגות, כי הוא נושא משא 5-6 פעמים ביום ובתדירות של כל חצי שעה עד שעה.

התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

לפניי תביעתו של התובע, מר דוד מלכי, להכיר בפגיעה במפרק ירך ימין כפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה על פי הוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

התשתית העובדתית הנדרשת כתנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה מחייבת הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע"[footnoteRef:2].

...

לאחר ששמענו את עדותו של התובע, צפינו בסרטונים ובתמונות ועיינו בסיכומי הצדדים שוכנענו כי התובע הקים תשתית עובדתית מספקת לשלב הזה למינוי יועץ רפואי לבחינת השאלה שמחלוקת נוסף על השאלה בדבר הקש"ס בין האירוע מיום 31.1.17 לפגימה בירך ימין.

לפנינו תביעה להכיר בפגיעה בירך ימין של התובע כפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח לאומי" או "החוק").

התובע החל לסבול מכאבים ברגל ימין, אובחן כסובל מנמק אספטי ובחודש יוני 2013 עבר ניתוח להחלפת מפרק ירך ימין.

דיון והכרעה בהתאם להלכה הפסוקה, תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה הוא: "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע..." עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (1999).

...

התובע העיד לפנינו, ומצאנו את עדותו מהימנה ונטולת סתירות.

לא נעלם מעינינו, כי העד תיאר כי הוא נהג להוביל את המיטה תוך דחיפה מראש המיטה ואילו התובע העיד כי נהג לאחוז במיטה מצידה, אולם מצאנו כי יש לייחס את השוני לשיטות עבודה אישיות שונות, כאשר בהתאם לעדותו של הממונה על התובע לא קיימות הנחיות אחידות ביחס לאופן דחיפת המיטה (עמוד 9 שורות 15- 16).

לאור כל האמור, עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית הדרושה לצורך יישום תורת המיקרוטראומה, בכל הנוגע לניוד כ- 30 מיטות ביום בבית החולים, כאשר הפניית צד גופו הימני של התובע למיטה, במהלך אחיזתו בה, מביאה לחבלות מן המיטה בפלג גופו הימני, במהלך פעולות הדחיפה וההובלה במסלול הליכתו עמה.