תביעת ערב לתשלום חוב חברה על בסיס ערבות אישית

לטענת התובעת מדובר בהתנהלות עסקית סבירה והגיונית "שעה שמדובר בחברה שעובדת מול לקוחות רבים בהתקשרויות שנמשכות על פני שנים (כפי שהיה עם הנתבעת) המורכבות ממספר קמפיינים פרסומיים". כדוגמא צורף (כנספח 4 לאותו תצהיר) מכתב של אחד הלקוחות (מרכז ארועים שירה חדשה בע"מ), שהמנכ"ל שלה אישר שחתם עם התובעת על הסכם ועל ערבות אישית ובמשך השנים עבדה החברה מול התובעת על בסיס אותו הסכם והערבות האישית עמדה בתוקפה מכוחו.

המחלוקת היחידה שנותרה להכרעה היא האם ערב הנתבע להתחייבות שנטלה על עצמה הנתבעת ועל כן יש לחייב גם אותו בתשלום בו חויבה הנתבעת, מכח ערבותו זו. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע לא חתם כערב להסכם או להזמנה השניה, מושא תביעה זו. התובעת מבקשת ללמוד על ערבותו של הנתבע להסכם השני מכוחה של הערה בדבר ערבות אישית שהופיעה תחת הכותרת "הערות" בהזמנה הראשונה.

דומה שיפים לענייננו בהקשר זה דברי כב' השופט יהושע גרוס בדעת הרוב בע"א (ת"א) 3168/99 רמי חרושת מרצפות בע"מ נ' דוידוביץ שמואל (12.2.02): "השאלה התובעת בחינה והכרעה היא, אפוא, האם על סמך חתימה על טופס הזמנה סטנדרטי, הטומן בחובו הוראה חריגה ובלתי סטנדרטית לגבי ערבות אישית של החותם, ניתן לחייב את החותם בגין אותה הוראה. אכן, המערערת אינה בבחינת חברת ביטוח החייבת להבליט את תנאי הפטור וההחרגה, והמשיב המזמין סחורה ראוי לו שיעיין בתנאי ההזמנה עובר לחתימתו. אף על פי כן איני יכול להסכים לתוצאה שלפיה מי שחותם על טופס הזמנה מעין זה יחויב על פי תנאי בלתי רגיל שנועד להטיל עברות אישית, בלא שניתנה לכך הבלטה ברורה בטופס עצמו, אם ע"י אותיות גדולות ובולטות ואם ע"י הכנסת פרק נפרד שכותרתו "אחריות אישית" או "ערבות אישית", ולפחות בלא שהופנתה תשומת ליבו באורח ברור ומפורש לקיומו של תנאי זה. כאמור, על סמך מראה הטופס עצמו לא ניתן לעשות כן, ולאחר שנדחתה גרסת עובדת המערערת לגבי נסיבות החתימה, הרי שבכך נסתם הגולל על נסיונה של המערערת להטיל חיוב אישי כלשהוא על המשיב.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה נגד הנתבע להידחות ואפרט.

לד די בנוהג כללי כדי להטיל ערבות אישית על נתבע וגם לא די בקיומו של "הגיון עסקי" לעשות כן. אכן יכול שהיה בכוונת התובעת לקבל מהנתבע ערבות אישית על ההזמנה השניה, במיוחד לאור טענותיה בדבר הקושי בגביית התמורה בהתאם להסכם הראשון ואכן יכול שהיה "הגיון עסקי" בנקיטת צעד כאמור, אולם בסופו של דבר היא לא עשתה כן בפועל ביחס לנתבעים דנן ולהסכם השני שחתמה עם הנתבעת.

סיכומם של דברים נוכח המפורט לעיל, התביעה נגד הנתבע 2 – נדחית.

העסקה החריגה והמזיקה הנוגעת להנפקת הערבות נגועה בעיניין אישי של האחים שפירא, ומשכך ובהתאם למסמכי החברה נראה כי העסקה נכפתה על החברה, מבלי שנדונה ומבלי שאושרה כדין על ידי מוסדות החברה כאמור בסעיף 275 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") באשר לאופן אישור עסקה שלנושא משרה בחברה יש בה עניין אישי.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את עדויות העדים שנחקרו במסגרת ההליך כאן ולמרות שהחברה אימצה את חוות הדעת של הועדה שלא להגיש תביעה נגד האחים שפירא בגין הנפקת הערבות וחילוטה, נראה כי המבקש עמד בנטל לשכנע שלכאורה היה לאחים שפירא עניין אישי בהנפקת הערבות וקיימת תשתית ראייתית לכאורה המצדיקה את אישור התביעה הנגזרת ביחס לפגמים שנפלו בהחלטת דירקטוריון החברה מיום 27.8.2015 להנפיק את הערבות ולהפקידה בידי שילטונות רומניה.

אין חולק שלחברה הרומנית היה עניין אישי בהנפקת הערבות שנועדה לתשלום חוב המס שלה לשלטונות רומניה ולהפחתת העונש שיושת עליה.

בהמשך התייחסה הועדה לפרשת המס ברומניה תוך היתייחסות לטענות המבקש בבקשת האישור הראשונה, לרבות טענות בדבר אי הנפקת חשבוניות על בסיס מיצטבר, רישום הוצאות כוזבות בגין שירותים שלכאורה ניתנו לחברה הרומנית על ידי לרטון וחברה נוספת, והמנעות מתשלום מע"מ (סעיף 3.6.2 לחוות הדעת).

...

לסיכום, משכולם מודים שלחברה לא הייתה חובה משפטית להנפיק את הערבות לטובת ההליכים הפליליים ברומניה ו/או לטובת תשלום המס של החברה הרומנית, על פניו נראה כי למצער מדובר בהחלטה לא סבירה על הנפקת הערבות.

משכך ובהתחשב בסכום הערבות נראה כי המבקש עמד בנטל להראות לכאורה שתביעה נגזרת תהיה לטובת החברה, לא כל שכן, בהתחשב בכל האמור לעיל באשר לעניין האישי שהיה לאחים שפירא והפגמים שנפלו בהתנהלות חברי הדירקטוריון ו/או החברה כפי שפורטו לעיל ובחוות דעת הוועדה.

סוף דבר בקשת האישור להגשת תביעה נגזרת מתקבלת.

ברקע לבקשה זו תביעה כספית ע"ס 390,000 ₪ שהגישו התובעים, חברת עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ, שהנה חברה לסחר סיטוני במוצרי מזון (להלן: "התובעת"), ומנהלה, מר עזמי אבו אחמד (להלן: "התובע"), לחיוב הנתבעים בתשלום הסך הנ"ל וזאת מכוח ערבותם, יחד ולחוד, להבטחת כל תשלום, חוב או פגור של חברת "זריחת השמש בע"מ" (להלן: "חברת זריחת השמש") בגין סחורה של דברי מזון שסופקה לה ע"י התובעת.

עוד ציין ביהמ"ש כי "עזמי דרש את התערבותם של פאיז ועלי, על סמך ערבותם האישית כאמור" .

עוד נטען כבר אז כי "עזמי הוסיף וציין להוכחת אותה ערבות אישית, כי פאיז נהג לקחת את השיקים של החברה שלא כובדו ואישר בכתב ידו את העובדה שלקח אותם" (סעיפים 12-14 לפס"ד של השלום).

ובחזרה לעניינו – העילה העומדת בבסיס התובענה שהתבררה בהליך הקודם הייתה עילה שטרית, לעומת זאת העילה שביסוד התביעה הנוכחית היא עילה חוזית, עילה מכוח חוק הערבות כערבות רגילה, ועשיית עושר ולא במשפט.

...

אומר כי אין בידי לקבל טיעון זה, הן מטעמים דיוניים והן מטעמים מהותיים, ואבאר.

סוף דבר על יסוד כל המקובץ לעיל, התביעה התיישנה עוד בטרם הוגשה.

לפיכך, התביעה נדחית על הסף מחמת התיישנות.

מעבר לכך, כעולה מפרוטוקול אספות הנושים (נספח 5 לבקשה), מנהל ההסדר הביא לידיעת הנושים במסגרת האספה כי ההצבעה הנה על בסיס תביעות החוב שהוגשו, וב"כ עוגן שנכח באספה, לא העלה כל היתנגדות לכך.

באשר לתביעות בני המשפחה, כפי שהבהיר מנהל ההסדר, תביעות חוב אלו נבדקו על ידו באופן מעמיק והוא השתכנע כי מדובר בחובות אמתיים המובטחים בערבות אישית של בעלי המניות (עמ' 4 לפרוטוקול שו' 33-35).

לפיכך, גם חוב בגין ערבות שניתנה להבטחת תשלום חובות החברה ובעלי המניות, שטרם הגיע מועד פרעונו, מהוה חוב שניתן לתובעו במסגרת תביעת חוב, מכל אחד מהחייבים.

...

הלכה היא כי ככלל, בית המשפט נוטה לאשר הסדר שאסיפות הנושים הצביעו בעדו ואינו מחליף את שיקול דעתם של הנושים בשיקול דעתו שלו, אלא במקרים חריגים של חוסר סבירות או חוסר הגינות, שכפי שיפורט להלן, לא שוכנעתי כי מתקיימים במקרה זה (ראה למשל ע"א 3782/09 לגין אריזות מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25.2.14)).

יישום המבחנים הנ"ל בענייננו, מוביל למסקנה כי לא נפל פגם בסיווג אסיפות הנושים.

לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר החוב ונותן לו תוקף של פסק דין.

על רקע נסיבות אלו הוגשה התביעה דנן לחיוב הנתבעים בתשלום החוב מכח הסדר התשלומים והערבויות.

על סמך הסיכום הרפואי הנתבע מוסיף כי לא היה מאוזן נפשית במשך חודשים ובמועד חתימתו על כתב הערבות האישית ספק אם היה כשיר לחתום ו/או הבין את משמעות חתימתו (סעיף 18).

אין כל פסול מוסרי או כלכלי בסרוב של חברה פרטית לספק מוצרים לחברה פרטית מוגבלת מבלי שתתקבלנה ערבות אישית של בעל מניות או נושא משרה בה, ובפרט כאשר מדובר בערבות להסדר תשלומים לפרעון חוב שנצבר לחברה.

...

לכל האמור אוסיף כי חזקה על אדם שחתם על מסמך, כי הסכים לתוכנו ומשלא הוכח אחרת, שוכנעתי כי הנתבע ידע והבין את משמעות חתימתו על כתב הערבות שנועד להבטיח את עמידתה של הנתבעת בהסדר התשלומים.

לאור כל המפורט, אני דוחה את טענת הנתבע כי כתבי הערבות בטלים מעיקרם או בוטלו.

התוצאה היא שאני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 522,468 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.