תביעת עמיתה בקרן פנסיה בגין תאונת דרכים

זאת, ביחס לתקופה שבה שימש מנהל השקעות בקרן הפנסיה "מבטחים" (להלן: מבטחים) המנוהלת על ידי החברה הממשלתית "עמיתים – קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר" (להלן: עמיתים).

בנוסף, המערער עתר להשהות את מתן ההחלטה בבקשת המנהל המיוחד עד להכרעה בתביעת מבטחים וכן בתביעה נזיקית שהגיש לאחרונה בגין פגיעתו בתאונת דרכים אשר לטענתו צפויה להניב לו סכום לא מבוטל שיועבר בבוא היום לקופת הכנוס (להלן: התביעה הנזיקית).

...

לצד הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בו. דיון והכרעה דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הערעור נדחה אפוא בלא צורך בקבלת תשובה.

לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה לבקשה, להלן החלטתנו: מבוא לתובע ארעה תאונת דרכים ביום 7.3.13 (להלן – התאונה) במועד בו היה עמית בנתבעת 3 (להלן –קרן הפנסיה או הקרן).

הנתבעת 1 (להלן - עורכת הדין), הנה עורכת דין עמה היתקשר התובע לצורך ייצוגו במספר הליכים משפטיים בהם פתח למיצוי זכויותיו בעקבות התאונה.

בתביעה זו טוען התובע לרשלנות של הנתבעות, אשר מקורה בכך שלכאורה לא הוסבר לו שקיימת חלופה למשיכת הכספים (כפי שבוצע בפועל) ולא נאמר לו כי יש באפשרותו לקבל תגמולי פנסיית נכות חודשיים, בהתאם לתנאי תקנון קרן הפנסיה.

...

התביעה נגד סוכנות הביטוח היא תביעה ישירה, עצמאית ונפרדת וסבורים אנו כי סוכנות הביטוח אינה בבחינת צד דרוש לבירור כדבעי של התביעה נגד קרן הפנסיה.

מהטעמים המפורטים - התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית על הסף בהעדר סמכות עניינית, בהתאם לקבוע בסעיף 45(א)(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת 2 בסך 2,000 ש"ח אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו. סבורים אנו כי מאותם הטעמים המפורטים לעיל לבית הדין אין סמכות עניינית לדון גם בתביעה נגד עורכת הדין, אשר עילתה רשלנות מקצועית.

עסקינן בתובענה בה עותר התובע כי הנתבעת תידון בתביעתו לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, אותם תובע התובע מהנתבעת בגין תאונת דרכים שעבר ביום 14.12.16.

לטענת הנתבעת, במועד תאונת הדרכים מיום 14.12.16 מעמדו של התובע בקרן הפנסיה היה "עמית לא פעיל" כהגדרת המונח בתקנונה.

...

לסיכום, טענה הנקבעת כי לתובע ניתנו מספר הזדמנויות לרפא את היעדר ביצוע ההפקדות, אך הוא בחר שלא לשמור על רציפות התשלומים לקרן הפנסיה, ולפיכך יש להורות על דחיית התובענה.

אינני מקבל את עדותו זו של התובע, והתרשמתי כי ידע היטב בזמן אמת על המכתב שנשלח אליו וכן על מכתב התשובה ששיגר בא כוחו.

מכל האמור לעיל עולה, כי הנתבעת עידכנה את התובע באמצעות מכתב מיום 10.1.16 כי עליו להסדיר חידוש תשלומיו לקרן להבטחת זכויות הפנסיה שלו.

מכל האמור לעיל, עולה כי בצדק דחתה הנתבעת את תביעתו של התובע, אשר במועד התאונה מחודש 12.16 היה במעמד של עמית לא פעיל בנתבעת.

ביום 19.4.17 הודיעה החברה המנהלת למערער כי הוא נידרש להמציא מסמכים נוספים והפנתה את תשומת ליבו להוראת סעיף 52.8 לתקנון קרן הפנסיה (להלן - התקנון) (כנוסחו במועד הרלוואנטי) וזו לשונה: "תביעת הנכות תוגש - על ידי העמית או מי מטעמו - בסמוך למועד הארוע, אך לא יאוחר מתום תקופת ההתיישנות מיום ארוע הנכות בהתאם לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. מובהר בזה, כי בכל מקרה לא יהיה עמית זכאי לקבלת פנסיית נכות, בגין תקופה של יותר מ -12 החודשים שקדמו להגשת תביעת הנכות." ביום 23.4.17 קבעה ועדה רפואית של קרן הפנסיה כי תאונת הדרכים מהוה ארוע מזכה בהתאם לתקנון וכי בעקבות תאונת הדרכים המערער נכה בשיעור 100% מיום התאונה עד יום 31.5.16.

...

הוראתו של סעיף 52.8 ברורה, ואין בידינו לקבל את טענת המערער בדבר עמימותה או חוסר בהירותה.

האם הפרת סעיף 18(ב) לחוק, ככל שהופר, אכן מקימה את התוצאה לה טוען המערער - ביטול הסייג על תשלום קצבת הנכות לתקופה שקדמה ל- 12 החודשים שלפני הגשת התביעה לקצבת נכות? לטעמנו, ולו בנסיבות העניין, התשובה לכך שלילית.

לאור קביעת בית הדין האזורי המקובלת עלינו לא מצאנו לדון במסגרת הערעור בטענה זו לגופה.

הגם שטענות המערער להפרת חובות הגילוי והיידוע נדחו, מצאנו כי ראוי להביא את ההליך לידיעת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

סוף דבר הערעור נדחה.

התובע הועסק על ידי דיירקט לייט מערכות ופירסום בע"מ (להלן: "הנתבעת") במשרה חלקית כמחלק חומר פירסומי החל מיום 24.2.16 ועד ליום 30.8.16, מועד בו נפגע בתאונת דרכים (להלן: "התאונה").

הנתבעת דיווחה לקרן הפנסיה מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (להלן: "מנורה מבטחים") על התובע כעמית ביום 18.9.16 והתשלום הראשון בעבורו היתקבל ביום 20.9.16 (נספח ה' לכתב התביעה).

גם על פי הוראות תקנון הקרן שחל במועד התאונה ניתן היה לצרף את התובע בהתאם להודעת מעסיק שבה מפורטים פרטי הזיהוי של העמית, שכרו המבוטח והמועד שממנו ואילך מבוטח שכרו כאמור או בהודעת הצטרפות חתומה על ידי העמית.

יש להטיל על הנתבעת את מלוא האחריות והתשלום בהתאם לפצוי בגין פנסיית נכות.

...

המסקנה איפה הינה כי משהנתבעת לא צירפה את התובע באמצעות העברת התחייבות מתאימה לקרן הפנסיה מיד בחלוף 6 חודשים ממועד תחילת העבודה תוך העברת הפקדות במהלך שני החודשים העוקבים, הפרה את חובתה בהתאם לסעיף 6 ה' לצו ההרחבה לבטח את התובע בביטוח פנסיוני מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה.

בהיעדר ראיות לגובה הנכות שהיתה נקבעת לתובע ובהעדר חישוב אקטוארי של הפנסיה המהוונת, דין התביעה להידחות.

יחד עם זאת ועל אף שהתביעה נדחתה, משקבענו כי הנתבעת פעלה שלא כדין, עת לא צירפה את התובע לפנסיה מיד בחלוף 6 חודשים קלנדריים מתחילת העבודה, אנו מחייבים את הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ אשר ישולמו לתובע תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.